תקציר: בפרשת לך-לך, מופיעה דמותו של מלכיצדק, לאחר נצחונו של אברהם כנגד ארבעת המלכים. מלכיצדק הוא מלך שלם, שרבים זיהו אותה עם ירושלים, אולם זיהוי זה איננו חד משמעי. זאת ועוד. לפי המסופר בספר בראשית, המקום הנקרא שלם איננו מאפיין את ירושלים אלא את איזור שכם...

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 באוקטובר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

לאחר שובו של אברהם מהכות את ארבעת המלכים, מסופר בפרשת לך-לך:" וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.  וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" [1]. מלכי צדק הוציא לכבוד אברהם לחם ויין, ולאחר שבירכו הוא מקבל מאברהם מעשר. פסוקים אלה קוטעים את תיאור הפגישה בין אברהם ומלך סדום, ותיאורה ממשיך לאחר מכן. אשר על כן קטע זה עם מלכיצדק עומד כחטיבה ספרותית בפני עצמה, ומגמתו לייחס קדושה לעיר שלם היא ירושלים. ייחוס זה הינו חשוב היות ובזמנו של דוד הייתה זו עיר נוכרית, וכאן על ידי קשירתה לאבי האומה, יש רמז עבה לבאות. האם שלם זו ירושלים העתידית? יתכן, אולם במקורות חוץ מקראיים כדוגמת המגילה החיצונית לספר בראשית יש הסבר מפורט ששלם הינה ירושלים, וכך אנו מוצאים בתרגומים הארמיים של המקרא ובספר קדמוניות [2]. כך או אחרת אברהם זוכה לראשונה בעיר שלם לברכתו של כוהן לאל עליון, ובמקביל הוא מפריש מעשר לכוהן זה.

הכניסה של אברהם לאחר מלחמתו בארבעת המלכים דווקא לעיר שלם, יש בה מימד תודעתי, היות והעיר שלם רומזת לשלום, כפי שאנו מוצאים אחר כך בדבריו של ישעיהו:" וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו.  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים, וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" [3].

בחקר המקרא נחשב הסיפור על מלכיצדק ואברהם כסיפור מאוחר מימי הבית השני, כאשר השלטון היה ביד הכהונה הגדולה, והיו חוקרים שהגדילו וטענו כי המדובר בימיו של שמעון החשמונאי. ברם, התפיסה של מלכות וכהונה איננה תואמת לימי בית שני, והיא אף מנוגדת לתפיסה המקראית. שכן זכות הכהונה ומשרתו של הכוהן הגדול איננה הירושה של כהונתו של מלכיצדק, אלא של כהונת אהרון הכוהן. אשר על כן, הסיפור האמור יסודו במציאות ההיסטורית של המזרח הקדום.

סיפור מלכיצדק ואברהם יש לו כאמור מטרות מרחקות ראות. המטרה המרכזית בסיפור היא שקדושתה של ירושלים שייכת גם לימים קדומים של אברהם אבי האומה, וגם ששליטי ירושלים, שלימים דוד הורישם, היו מלכים מוסריים בניגוד למלכי ארץ כנען האחרים, ואברהם היה הראשון שהכיר במעלתם.

שמו של מלכיצדק נזכר רק עוד פעם אחת במקרא, בתהילים:" נִשְׁבַּע יְהוָה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם; עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי-צֶדֶק"[4]. בפסוק זה קובע המשורר כי מלכות דוד איתנה, שכן ה' נשבע לו שמלכותו תיכון. הפועל נחם משמעותו חרטה, והכוונה שה' לא יתחרט ולא יחזור בו מבחירתו בבית דוד. בהמשך אומר המשורר כי דוד יהיה כוהן לעולם, כלומר הוא יכהן במשרתו לנצח, וכהן כאן הכוונה למשרה רמה. יתכן שהדבר גם רומז לעובדה שבימיו של דוד הייתה הכהונה כפופה לשלטון המלוכה, ולא הייתה בעלת ישות שלטונית עצמאית.

הסיפא של הפסוק, בו מוזכר מלכיצדק, פירושו שדוד ימלוך לעולם, בגלל היותו מלך של צדק, שעושה משפט וצדקה כפי שנאמר:" ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו"[5]. לכך מתלווה גם השם מלכיצדק, הרומז לפיגורה של פרשתנו, מלכיצדק מלך שלם בימי אברהם, ובכך ממשיך דוד את מסורת הצדק הקשורה בעיר ירושלים [6].

דמותו של מלכיצדק נהפכה לנקודת מוקד דווקא בספרות החיצונית, בפרשנות של פילון [7], בספרות של כת מדבר יהודה ובברית החדשה. פילון רואה בו דמות קוסמית, ואת התגלמותו של הלוגוס [8]. בדומה לזה תפסו את דמותו של מלכיצדק בנצרות באיגרת אל העברים:" אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה בַּעֲדֵנוּ יֵשׁוּעַ הָעֹבֵר לְפָנֵינוּ וַיְהִי כֹהֵן גָּדוֹל לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק"[9]. בהמשך הדברים מתואר שם מלכיצדק כדמות קדומה בלי אב או אם, העומד בתפקידו בלי התחלה או סוף, ומשמש בתפקידו ככוהן לעולם ועד.

בניגוד לכך, במסורת של ימי הבית השני, אין דמותו של מלכי צדק שונה ביסודה מהנאמר בפרשתנו, ובספר היובלים אין הוא נזכר כלל. יוסף בן מתתיהו מתאר את מלכיצדק כמלך כנעני, שבנה את ירושלים ומקדשה, והיה הכוהן הראשון לה', ואילו חז"ל מזהים את מלכיצדק עם שם בנו של נח, שכהונתו ניתנה ליוצאי חלציו של אברהם [10].

אחרית דבר

בפרשת לך-לך, מופיעה דמותו של מלכיצדק, לאחר נצחונו של אברהם כנגד ארבעת המלכים. מלכיצדק הוא מלך שלם, שרבים זיהו אותה עם ירושלים, אולם זיהוי זה איננו חד משמעי. זאת ועוד. לפי המסופר בספר בראשית, המקום הנקרא שלם איננו מאפיין את ירושלים אלא את איזור שכם: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר"[11]. מנגד יש האומרים כי שלם היא ירושלים העתידית, והמפגש של אבי האומה דווקא שם, מקנה לירושלים את חשיבותה ואת מעמדה כבר בימיו של אברהם. במפגש של אברהם עם מלכיצדק, ישנה דמות נוספת והיא של מלך סדום, ולכן תפקידו של מלכיצדק בסיפור הכולל הוא להוות דמות משנית למלך סדום, ולהאיר את חוסר מוסריותו. דווקא מלך סדום, שאנשי עירו הושבו על ידי אברהם, לא הוציא לכבוד אברהם לחם ויין, ואילו מלכיצדק, שלא הרוויח מניצחונו של אברהם מאומה, נהג ברוחב לב כלפי אבי האומה. הדבר הבולט הנוסף הוא שאברהם מסרב לרקום מערכת יחסים עם מלך סדום, אפילו לא מערכת יחסים כלכלית [12]. דמותו של מלכיצדק מופיעה פעם אחת נוספת בספר תהילים, ועיקר המיקוד בו בא דווקא בהספרות החוץ מקראית. שיא המיקוד בו קיים דווקא בנצרות, בה מתואר מלכיצדק כדמות קדומה בלי אב או אם, העומד בתפקידו בלי התחלה או סוף, ומשמש בתפקידו ככוהן לעולם ועד.

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת לך לך.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת לך לך באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/11/19.

[1] בראשית, פרק י"ד, פסוקים: י"ח – כ'. על מלחמת המלכים ראה – אבי הראל, המלחמה העולמית הראשונה בספר בראשית, ייצור ידע, נובמבר 2016. 

[2] אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים, תשכ"ג, כרך ד', עמודים: 1155 -1154.

[3] ישעיהו, פרק ב', פסוקים: ב' – ד'. ראה מקבילה בספר מיכה, פרק ד', פסוקים א' – ד'.

[4] תהילים, פרק ק"י, פסוק ד'.

[5] שמואל ב', פרק ח', פסוק ט"ו.

[6] עולם התנ"ך, תהילים כרך ב', דודזון – עתי, ת"א, 1997, עמודים: 160 – 162.

[7] פילון האלכסנדרוני היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית. הרבה לעסוק באפולוגטיקה של יהדות, ובהצגתה כתואמת לעקרונות הפילוסופיה היוונית. הושפע מאפלטון, האסכולה הסטואית ואריסטו. נולד בשנת 25 לפני הספירה. 

[8] לוגוס הוא מונח יסוד בפילוסופיה יוונית, שמשמעותו רחבה ומורכבת ומתייחסת כללית להגיון, תבונה, דיבור ושיח ולשכנוע באמצעותם. מושג הלוגוס הושאל על ידי התאולוגיה הנוצרית כדי לתאר את מערכת היחסים בין ישו, לאל האב בתוך השילוש הקדוש.

[9] האיגרת אל העברים, פרק ו', פסוק כ'.

[10] ראה – בבלי, נדרים, דף ל"ב, עמוד ב'.

[11] בראשית, פרק ל"ג, פסוק י"ח.

[12] יונתן גרוסמן, אברהם – סיפורו של מסע, ידיעות אחרונות, ת"א, 2014, עמוד 89.