תקציר: בתרבותנו העכשווית, לנטילת אחריות יש משמעויות כבדות, מבחינה ציבורית ומשפטית. לכן, בחברה מערבית - הנשלטת ע"י פרדיגמת חשיבה שבה טעות היא פשע שלא יסולח; ולהודאה באחריות יש מחיר משפטי וכלכלי משמעותי - רק מעטים נשמעים לציווי הציבורי והמנהיגותי, ולוקחים אחריות...
[לאוסף המאמרים על אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
ב-15 במרץ 1977, פרסם העיתונאי, דן מרגלית, בעיתון 'הארץ', שלאה רבין, רעייתו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, מחזיקה חשבון דולרים בבנק "National Bank" שבארצות הברית, בניגוד להוראות הפיקוח על מטבע זר.
היועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרן ברק, ברק החליט להעמיד לדין את לאה רבין בלבד, ולפטור את חלקו של יצחק בכופר.
רבין הדגיש לאורך הפרשה כי הוא שותף מלא בחשבון, ובעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה, לקח אחריות, והודיע על פרישה מהמועמדות לראשות הממשלה.
.
ואיך התיחסה "ממשיכת דרכו" של יצחק רבין לסוגיית ה'אחריות'?
ב- 3 בנובמבר 2022, אחרי מפלת 'השמאל' קואליציית השינוי' בבחירות 2022, התייצבה מירב מיכאלי, מנהיגת מפלגת העבודה - או מה שנותר ממנה - זו שהכריזה על עצמה כממשיכת דרכו של יצחק רבין, סוף סוף בפני בוחריה.
התאכזב מי שציפה שכמו האיש "שאת דרכו המשיכה", תיקח אחריות, על כך שנוכחות המפלגה הידלדה בכנסת ושביצועי שרי העבודה בממשלת השינוי היו בעייתיים בלשון המעטה (זה כבר נושא למאמר אחר...); כמו גם על כך שהחלטתה לא להתאחד עם מרצ הביאה למחיקתה של זו מהכנסת.
מיכאלי הקדישה את הנאום להטלת האשמה על מנהיג גוש השמאל יאיר לפיד (ראו תמונה משמאל), כאילו תפקידו של מנהיג מפלגה אחת הוא להגדיל את מספר חברי הכנסת של מפלגה אחרת, או לאלץ אותה לעשות את שסרבה לעשות אז.
.
ועוד דוגמה אחת, להבדיל אלף אלפי הבדלות...
בסוף מלחמת לבנון השניה, בקיץ 2006, סיכם מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, את המלחמה. הוא לקח דווקא אחריות; וטען כי איש מצמרת ארגונו "לא ציפה, ואפילו לא ב-1%" שפעולת החטיפה תגרום למלחמה בהיקף שכזה", דבר שלדבריו "לא קרה בהיסטוריה של המלחמות". "לו הייתי יודע שפעולת החטיפה תוביל לתוצאה כזו, לא היינו מבצעים אותה לחלוטין", אמר.
אז למה נסראללה דווקא כן לקח אחריות ומיכאלי לא? כי פרדיגמת החשיבה המזרחית נותנת מקום של כבוד לאי הוודאות. על המוסלמי למלא את ציווי האל; אולם הכל בידי אללה, והחיפזון מן השטן: "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה" (אבות ב, יט).
ועכשיו קצת תיאוריה: 'אחריות' מהי?
אחריות (Responsibility) מוגדרת כערך מוסרי, ציבורי מנהיגותי ומשפטי, שמשמעותו היא שהאדם בהיותו בוגר, נושא בתוצאות של מעשיו ופעולותיו שלו כלפי עצמו וכלפי חברתו וסביבתו, אם הוא בחר בהם מרצונו החופשי. כמו כן, אחריות טמונה בכל תפקיד שאדם לוקח על עצמו, ונותן דין וחשבון (אחריותיות - Accountability) על פעולותיו במסגרתו (ויקיפדיה: אחריות).
אַחְרָיוּתִיוּת היא, כאמור, הביטוי הציבורי והמנהיגותי של נטילת האחריות. הנכונות והחובה של מוסד ציבורי או של גוף שלטוני לתת דין וחשבון על פעולותיו ולשאת בתוצאותיהן. מושג זה משלב בתוכו את המושגים: אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון; והוא חייב - במדינה מערבית מתקדמת - להוות מרכיב חיוני בדפוסי העבודה של כל ממשל הציבורי. בעוד האחריות היא חובה מוסרית של כל אחד למלא כראוי את תפקידו, האַחְרָיוּתִיוּת יוצרת סמכות מוסדית, לדרוש מיחידים או מקבוצות לתת דין וחשבון על מעשיהם (יחזקאלי, 2015).
אחריות, כאמור, היא גם ערך משפטי, ולאַחְרָיוּתִיוּת יש משמעות משפטית. אדם נחשב אחראי חוקית לאירוע, כאשר מערכת חוקית מחויבת לשפוט אותו על אירוע זה (ויקיפדיה: אחריות). להלכה, אחריות מוסרית אינה זהה בהכרח לאחריות חוקית. אבל בעידן המשפטיזציה, הקשר הזה הולך ומתהדק. לא רק מתהדק, אלא אף מאפיל על הערך המוסרי, שכן פעמים רבות, נאלצים בעלי תפקידים לא לקחת אחריות בהוראת עורכי דינם, פן יבולע להם. ע"פ עיקרון הזה, ניתן לחלק את הנושאים באחריות שנקראו ליטול אחריות לשני סוגים עיקריים:
- הסוג האחר שאינו לוקח אחריות. דוגמה טובה לכך היא אסון נחל צפית, שבו חלק מהמעורבים רצו לקחת אחריות, אך נמנעו מכך בעצת עורכי דינם.
- הסוג השני לעומת זאת, הוא של אלה, שבאקט מנהיגותי לוקחים אחריות, למרות עצת עורך דינם. דוגמה כזו היא למשל לקיחת האחריות של ניצב שמעון לביא, לשעבר מפקד המחוז הצפוני של המשטרה (ראו תמונה למטה), שלקח אחריות מלאה מיד אחרי אסון מירון ב- 2021; התפטר לאחר שייצב את המחוז, וזכה להערצת אנשיו.
הויזואליזציה של האחריות ברשת הארגון
אחריות ניתנת לזיהוי ולמדידה ברשת הארגון. הביטוי הויזואלי של האחריות הוא דרך קשרי היררכיה. קשרים אלה ניתנים למדידה בעזרת המתודולוגיה של ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ניתן גם לקבוע עד כמה האחריות הזו ברורה לנושא בה ולאלה הכפופים לו. להרחבה בסוגייה זו ראו את המאמר של ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר משיח: "בהירות של סמכות ואחריות בארגון".
לסיכום
בתרבותנו העכשווית, לנטילת אחריות יש משמעויות כבדות, מבחינה ציבורית ומשפטית. לכן, בחברה מערבית - הנשלטת ע"י פרדיגמת חשיבה, שבה טעות היא פשע לא יסולח; ולהודאה באחריות יש מחיר משפטי וכלכלי משמעותי - רק מעטים נשמעים לציווי הציבורי והמנהיגותי, ולוקחים אחריות...
[לאוסף המאמרים על אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על אחריות ואחריותיות;
- אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות';
- אוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם'.
- פרשת חשבון הדולרים של יצחק רבין;
- אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' ביחס למערבית;
- הרחבת המושג: 'אי ודאות';
- הרחבה בסוגיית הויזואיזציה של האחריות, והבהירות של סמכות ואחריות בארגון.
מקורות והעשרה
- ויקיפדיה: פרשת חשבון הדולרים.
- פנחס יחזקאלי (2020), הפער שבין המוסר לחיים עצמם, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/12/20.
- פנחס יחזקאלי (2021), אחריות ואחריותיות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/5/21.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי ושרית אונגר משיח (2019), בהירות של סמכות ואחריות בארגון, ייצור ידע, 27/8/19.