תקציר: הדת הפרוגרסיבית לא מרחמת גם על אנשים מהשמאל. הפעם הגיע תורה על עינב גלילי, ש'נמחקה'. רק שמחיקה מהתודעה היא חרב פיפיות. הערבים אינם קבוצת ה'מקופחים' היחידה. זה רק עניין של זמן עד שקבוצות ה'מקופחים' בימין יבינו - כמו הערבים - שהאג'נדה הפרוגרסיבית המטורללת הזו נולדה עבורן; יאמצו אותה, ויכניעו את מתנגדיהם הפוליטיים בנשקם הם. נשק שאותו הם, בסכלותם, ייבאו לכאן במו ידיהם!
[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
הדת הפרוגרסיבית לא מרחמת גם על אנשים מהשמאל. הפעם הגיע תורה על עינב גלילי.
גלילי צייצה ברביעי בנובמבר 2022, ותקפה את ח"כ עאידה תומא סלימאן, בעקבות דבריה המהללים מחבלים:
"אולי נפסיק לקשקש על גוש ״מרכז-שמאל וערבים? מגדירה את עצמי, כמו רבים, כשמאל ציוני: רוצה מאד פשרה והגינות, מבינה היטב את הסכנות והאיומים. מה לי ולבל״ד או למהללות שהידים מחד״ש-תע״ל"?
צייצה, חטפה מתקפה ו'נמחקה'. משמע, 'נזרקה' מהשמאל... "אי אפשר לדבר מבלי שתואשם בגזענות או בגידה" טענה אח"כ...
מה זה 'למחוק מהתודעה'? קצת תיאוריה
המושג 'למחוק מהתודעה' - 'To Cancel' - הוא ביטוי פרוגרסיבי, שנטבע לקראת סוף העשור הראשון של המילניום; ומהווה צורה של נידוי ממעגלים חברתיים או מקצועיים - הן ברשתות חברתיות והן באופן אישי.
תרגום אפשרי לעברית הוא לקנסל - להוציא 'מחוץ למחנה', ומחוץ למרחבי השיח הציבורי, אנשים / גופים / נושאים, מה'מחנה הלא נכון' וכאלה שמעזים לשאול שאלות מיותרות, שדעותיהם מאיימות על ביטחונם של אלה הנאלצים לשמוע אותן. מושגים רלוונטיים נוספים בעברית הם: למחוק מהתודעה הציבורית - להפוך ללא לגיטימי - לנדות - להחרים - למחוק - להשתיק - לבטל וכדומה.
ההנמקה התיאורטית לשימוש בכלי זה היא שמחיקה מהתודעה היא סוג של חופש ביטוי, וכי היא מקדמת אחריות, ונותנת קול לאנשים חסרי זכויות (יחזקאלי, 2022).
רק שהשימוש בכלי הזה מסוכן. הוא עלול להתגלות כמוברנג פוליטי וחברתי...
זהירות, חרב פיפיות!
אני יכול להבין את הרצון לאמץ את רעיון המחיקה מהתודעה. זהו נשק חד ואפקטיבי בשדה הקרב הפוליטי. אבל, אליה וקוץ בה: אי אפשר לאמץ סעיף אחד בתורה ולעזוב את היתר. מרגע שהכנסתם את ה'חיה' הביתה, היא כבר לא תעזוב, עד שתזלול את כל יושביו...
שהרי, מיהם קבוצת הפריבילגים ע"פ הפרוגרסיביים, אם לא האליטה הישנה, השמאל היהודי האמיד והמיוחס, שקבוצות המיעוט מייחסות לו את דיכויים והדרתם ממוקדי הכוח: ערבים, מזרחים, מסורתיים, דתיים, אתיופים וכדומה...?
השמאל היהודי האמיד הוא בדיוק הקבוצה, שע"פ הדת הפרוגרסיבית, עליה לכפר על מעשיה בעבר, לזוז הצידה, ולתת לקבוצות המדוכאות לתפוס את מקומה בחברה, את המשרות הנחשקות, את המשכורות הגבוהות ואת ההובלה החברתית, הכלכלית והפוליטית, ולעזאזל 'שטויות' כמו: השכלה וכישורים ויכולת...
ברמה הפוליטית, זה כבר 'עובד', לפחות לגבי הערבים: השמאל היהודי מוצא עצמו מצופף שורות איתם באותו מחנה פוליטי, ורבים בו כבר מאמצים את התזה של "מדינת כל אזרחיה" (ראו התמונה למטה).
את זה הרגישה עינב גלילי על בשרה, כשהבינה שהיא מבטלת את עצמה על חשבון קבוצה אחרת, שאין לה עימה מאומה: "מה לי ולבל״ד או למהללות שהידים מחד״ש-תע״ל? אני לא יכולה להצדיק את האמירות של תומא סלימאן (ראו תמונה משמאל). אמא שלי גרה ביפו, הילדים שלי מסתובבים ביפו, עוצרים מפגע ביפו והיא מהללת לי שהידים, וזה אמור להיות הגוש שלי.
אני מרגישה שבסוף, אני צריכה להגדיר מחדש מהו שמאל. אני לא חושבת שאני צריכה לתת לבל"ד לעשות פה מדינת כל אזרחיה. אני פשוט לא קונה את זה"...
תגובת חבריה וה'מחיקה' שנמחקה, מלמדת, שהם הפנימו, הפנם היטב, את הצורך להתבטל בפני 'הקבוצה המקופחת'...
אבל, הערבים, כאמור, אינם הקבוצה המקופחת היחידה, שמולה אמורים הפרוגרסיביים החדשים להתבטל; והפרוגרסיביות - מרגע שתתקבל כאג'נדה מובילה, כמו בארה"ב - איננה מאפשרת לבחור קבוצות שבפניהם תתבטל ובפני אחרות לא! (המקופחים דווקא יכולים להבדיל, למשל בין ערבים ליהודים. להם מותר הכל...).
לפריבילגים ה'בורים' ולמי ששכח, הנה כמה עקרונות מ'לוחות הברית' של הפרוגרסיביים... (יחזקאלי, 2015):
1. החוק לא מחייב את ה'מקופחים': מעצרים, כתבי אישום ומשפטים הפכו לדבר נזיל. האידיאולוגיה היא זו שמושלת. גנבו לכם רכב? תקפו אתכם פיזית? ירו בכם? ייתכן שזו בכלל אשמתכם. האם הקורבן באמת קורבן והתוקף באמת תוקף? תלוי מה משרת את האג'נדה הרחבה של הפרוגרסיבים.
2. כסף הוא רעיון גמיש. ניתן ליצור אותו יש מאין. גירעונות שנתיים וחוב לאומי מצטבר אינם כה חשובים. מה שחשוב זה שהכסף מושקע ב'מקופחים'...
3. יש גזענות 'טובה': אנחנו מוגדרים קודם לפי המוצא האתני או ההשתייכות הדתית - שמקנה ל'מקופחים' עדיפות, ורק אחר כך לפי המשותף לנו כישראלים. דוגמיות מאמריקה שאתם לא רוצים בישראל: הדרה של סטודנטים לבנים ממעונות ומטקסים, "מרחבים בטוחים שלשם לא יכולה המשטרה להיכנס"; ותוכניות גזעניות אחרות הופכים למציאות. זו הרי גזענות "טובה"...
4. המקופח עדיף על האזרח. בניגוד ל'לבן הפריבילגי', המקופח אינו מוכתם בידי החטאים ההיסטוריים של ייסוד המדינה. הפריבילגים חייבים לציית לחוק; אבל 'מקופחים' לא צריכים להיות מודאגים מזוטות...
5. האזרחים הם ילדים קטנים. אסור לבקש מהם להציג תעודה מזהה כדי להצביע בקלפי. מותר לשקר להם, "שקרים אציליים", כדי להגן עליהם מעצמם. הפריווילזים זכאים זקוקים להקלות מלחץ שיוצרים דברים כמו ציונים, מבחנים וחוקי התנהגות בבית הספר; ולסיוע בתשלומים על חשמל, מים ודלק.
6. יחי האיתות המוסרי. מה שחשוב הוא כיצד אתה מורה לפריבילגים, הנחותים ממך, לחיות את חייהם, ולא כיצד אתה חי בעצמך.
7. עדיף להתעלם מבעיה במקום לנסות לפתור אותה. יותר הומאני לשמר את המצב שבו אלפי אנשים חיים, אוכלים, עושים צרכיהם ומשתמשים בסמים ברחובות, מאשר לשחרר חסמים לדיור בר־השגה, לחייב אשפוז לסובלים מבעיות נפשיות או להקים מתחמי מחסה ציבוריים.
8. מקארתיזם הוא טוב. החרבת החיים וקריירות של אנשים בשל מחשבות לא נכונות, בעצם מצילה חיים רבים וקריירות רבות. תרבות הביטול ושלטון הטרור בטוויטר מספקים את ההרתעה הדרושה. בזכות גיליוטינת האינטרנט, האמריקנים יהפכו זהירים יותר ויתנהגו באופן ראוי ונאור.
[בתמונה משמאל: המקארתיזם חוזר, אבל הפעם משמאל... תמונתו של הסנטור ג'וזף מקארתי היא נחלת הכלל]
9. בורות עדיפה על ידע. הפלת פסלים, שינוי שמות בניינים או מיזמי שכתוב היסטוריה לא דורשים ידע היסטורי או הוכחות כלשהן. גיבורי העבר הם לא יותר מאגדות. תארים אקדמיים משקפים קשרים והמלצות, לא ידע. המותג חשוב יותר ממי שיצר אותו.
ואגב, אם זה מזכיר לכם את כללי ההתנהגות הנהוגים ע"י המגזר הערבי בישראל, זה לא מקרה. הם כבר 'עמוק' בפנים...
ה'מוטציות' של פרופ' אסא כשר והדת הפרוגרסיבית?
בואו נעיין לרגע בפוסט, שפרסם בפייסבוק פרופ' אסא כשר (ראו תמונה משמאל). ע"פ פרופ' כשר, "הפוסט נמחק ע"י פייסבוק מטעם לא ידוע, פרסמתי את כתובת המייל שלי והזמנתי את המעוניינים לכתוב לי כדי לקבל את הפוסט. פנו וקיבלו מאות רבות…".
הפוסט הזה בהחלט מבטא תחושות של רבים בשמאל היהודי ה'פריבילגי' בלשון הפרוגרסיביים, שהיו מתייגים אותו - ואת החושבים כמוהו - כ'גזענים', ומוחקים אותם:
[מקור תמונתו של פרופ' אסא כשר: פייסבוק]
"לפנינו שתי מוטציות של העם היהודי: המוטציה החרדית שחושפת מעבר של צורת החיים הגלותית של מיעוט החי את חייו בפני עצמו ולא מתגרה בשליטים הנוכריים, לצורת החיים החדשה של מיעוט החי על חשבון זולתו, טפיל כלכלי, משתמט ביטחוני, מנוער מאחריות אזרחית, ללא כבוד ממשי למשטר הדמוקרטי ולעקרונותיו".
עכשיו, תחשבו במונחים פרוגרסיביים: מה דינו של 'פריבילגי' הפוגע ב'מקופחים'? הוא צריך להיות מתויג כגזען, ולהימחק... שהרי, ל'פריבילגים', אין ארוחות חינם. רק ל'מקופחים' מותר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה...
זה בדיוק מה שיקרה כשיפול האסימון ל'מקופחים' האחרים חוץ מהערבים, שהאג'נדה הזו משרתת אותם, ושכדאי להם להצטרף למחנה הפרוגרסיבי. לכן, מחיקה מהתודעה היא חרב פיפיות. זה רק עניין של זמן עד שהימין יבין שהאג'נדה המטורללת הזו נולדה עבורו; יאמץ אותה, ויכניע את מתנגדיו הפוליטיים בנשקם הם, אותו ייבאו לפה בסכלותם, ובמו ידיהם!
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
- פנחס יחזקאלי (2017), פוליטיקה של זהויות, ייצור ידע, 24/8/17.
- פנחס יחזקאלי (2018), כשירות תרבותית, ייצור ידע, 9/9/18.
- פנחס יחזקאלי (2022), 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, ייצור ידע, 2/10/22.
- פנחס יחזקאלי (2019), ההיגיון הפרדוקסלי של הרב תרבותיות והגזענות, ייצור ידע, 27/2/19.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
פיני יקירי,
אני לא הורדתי את פוסט המוטציות שלי מפייסבוק. פייסבוק (ישראל) הם שעשו זאת.
מטעם לא ידוע.
פרסמתי את כתובת המייל שלי והזמנתי את המעוניינים לכתוב לי כדי לקבל את הפוסט.
פנו וקיבלו מאות רבות…
כל טוב
אסא יקר, תיקנתי והכנסתי את כל מילותיך לגוף הטקסט בשמך. חיבוקק. שמור על עצמך בתקופה מטורפת זו!