תקציר: בשונה מהעבר, מדינת ישראל היא מדינה עשירה. התל"ג שלנו גדול, כבר הרבה מעל ל- 500 מיליארד דולר; והוא ממשיך בתנופה וצומח מהר מאוד להיות מהגבוהים בעולם במערבי, גבוה משל גרמניה. אנחנו בהחלט מסוגלים להתחיל בתהליך של גמילה מהתלות בארה"ב, לפני שזה עלול להיות מאוחר מידי!
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
ככל שמתקרבת המלחמה באוקראינה לחורף, גובר הלחץ המערבי על נשיא אוקראינה זלנסקי לשאת ולתת עם רוסיה על סיום המלחמה.
המלחמה באוקראינה משולה למעין תיאטרון בובות שבו ניתן להמשיל את האוקראינים לבובות על חוט שברצונם של האמריקנים, ירכשו יתרון במלחמה וברצונם, תיעצר תנופתם.
'המשחק האסטרטגי' הזה מזכיר מאוד את הסחיטה האמריקנית מישראל במהלכי הסיום של מלחמת יום הכיפורים. האינטרס האמריקני למנוע עימות עם ברית המועצות וההבנה שלהם שמצרים בדרך 'לעבור צד' הביאו לכך שישראל אולצה לא להשמיד את הארמיה השלישית שבשטחה. כך נכפה על ישראל מצב שבו מצרים - בניגוד אלינו - השיגה את מטרות המלחמה שלה.
האוקראינים כ'בובות על חוט'...
הלחץ האמריקני המופעל על האוקראינים לסיים את המלחמה עד בוא החורף, איננו מוסתר. עמי רוחקס דומבה (ראו תמונה משמאל) ממחיש באתר המצוין, 'ישראל דיפנס', כיצד האמריקנים מנווטים את המלחמה לפי האינטרסים שלהם, ומונעים סיכוי לניצחון אוקראיני:
[מקור תמונתו של עמי רוחקס דומבה משמאל: פייסבוק]
"... יתרון הצבא האוקראיני על פני הצבא הרוסי טמון בנשק מערבי. מאז תחילת הלחימה, ארה״ב ומדינות אירופה התארגנו על משלוחי מערכות נשק מתקדמות לצבא אוקראינה, לצד אספקת מודיעין.
העיקרית ביניהן היא מערכת HIMRAS - רקטות מדויקות לטווח רחוק של עד 500 ק״מ. בעוד מערכת HIMRAS מסוגלת להגיע עם חימוש מתאים למאות ק״מ כאמור, האמריקאים סיפקו לאוקראינים חימוש לטווחים קצרים של עשרות ק״מ (על פי הערכות עד טווח 80 ק״מ). הסיבה לכך היא להגביל ביודעין את היכולות האוקראיניות נגד הרוסים לרמה הטקטית. בעוד מערכות של מאות ק״מ יאפשרו לאוקראינים לפגוע במטרות אסטרטגיות בשטח רוסיה, חימוש לכמה עשרות ק״מ ימנע זאת ויספק לאוקראינים יתרון טקטי בשטח אוקראינה בלבד.
זו אחת הסיבות למשל שרואים א-סימטריה בפגיעה בתשתיות חשמל בין רוסיה לאוקראינה. בעוד הרוסים משתמשים בחימוש סטנד-אופ מקומי או תוצרת איראן כדי לפגוע ברשת הולכת החשמל או ייצורו באוקראינה ממאות ק״מ (תחשבו ישראל ותבינו חלק מהסיבות לכך שמערכת הביטחון התייצבה כולה בעד הסכם הגז עם לבנון... (א"ב), הפוך זה לא קורה. אם הרוסים יכולים לפגוע באספקת חשמל לקייב, בירת המדינה, מדוע האוקראינים לא פוגעים באספקת החשמל למוסקבה?...
(כי) אפשר להילחם ברוסים, אבל רק עד גבול הרצון של הבית הלבן. ארה״ב יודעת שאם נשק אמריקאי יפגע במטרות אסטרטגיות בשטח רוסיה או אם נשק אמריקאי יגרום למוות של אזרחים רוסים בשטח רוסיה, הרוסים יבינו שארה״ב מעורבת צבאית בסכסוך. זה יגרור הסלמה של הלחימה, ייתכן עד הצורך לערב את נאט״ו בלחימה...
[בתמונה משמאל: הנשיא האמריקני ג'ו ביידן. האוקראינים יצליחו במלחמה כל עוד ההישגים שלהם לא יסתרו אינטרס אמריקני. ואנחנו?? התמונה היא נחלת הכלל]
עכשיו, תחשבו ישראל...
אוקראינה לא לבד, ואין ארוחות חינם. תלות של מדינה באספקת נשק חיוני ממדינה אחרת עלולה לעלות ביוקר; וגם אנחנו צפויים כמו במלחמת יום הכיפורים - לשלם ביוקר. כך למשל, ההימור הישראלי על 'כיפת ברזל' יצר מצב שבו ישראל אינה יכולה לעמוד, לאורך זמן, בחידושי המלאים היקרים של המיירטים; וייצורם הועבר לארצות הברית.
את התוצאה חווינו בספטמבר 2021, כשהמחוקקים הדמוקרטים עיכבו את הסיוע לחידוש מלאי המיירטים:
גם סיוע החוץ האמריקאי האדיר שאנו מקבלים איננו בחינם!
קיבלנו בעבר מהנשיא אובמה: מחויבות אמריקאית ל- 10 שנים, של מענק שנתי בהיקף של 3.8 מיליארד דולר, שכולם מיועדים לרכש ולמו"פ עבור צה"ל. המחיר אינו תמיד גלוי לעין, אבל ארצות הברית מעורבת בכל הליך חשוב בתוך ישראל, ומנווטת את הליכי קבלת ההחלטות בתוכה, גם בתחומים שאין ציבור הישראלי מושג שהם מעורבים, מהבניה בשטחים חיוניים ביהודה ושומרון וברמת הגולן; ועד הפיתויים הכספיים שהוענקו לחברי כנופיית 'גוב האריות' מג'נין, כדי שיתמזגו בתוך הכוחות החמושים של הרשות הפלסטינית.
[הנשיא האמריקני ברק אובמה: סיוע חוץ אדיר לישראל, אבל אין ארוחות חינם... התמונה היא נחלת הכלל]
הצבא הישראלי הצטמצם מאוד בעשור האחרון ונשען ברובו על חיל האוויר, הבנוי, ברובו המכריע, על ציוד אמריקני, התלוי בחסדיהם בחלפים ובחימוש.
המשמעות היא שבמלחמה הבאה נשלם אנחנו בדם רב ובהרס תשתיות חיוניות; אבל את התוצאה יקבעו האמריקנים, על פי האינטרסים שלהם!
לכן, נכון לעשות הכל כדי להשתחרר מעניבת החנק הזו!
בשונה מהעבר, מדינת ישראל היא מדינה עשירה. התל"ג שלנו גדול, כבר הרבה מעל ל- 500 מיליארד דולר; והוא ממשיך בתנופה וצומח מהר מאוד להיות מהגבוהים בעולם במערבי, גבוה משל גרמניה. אנחנו בהחלט מסוגלים להתחיל בתהליך של גמילה מהתלות בארה"ב, לפני שזה עלול להיות מאוחר מידי:
1. לוותר מרצון, בהדרגה ובנחישות, על חלק מסיוע החוץ הביטחוני, סיוע שמורכב כולו ממוצרים שמיוצרים שם; ולכן, תרומתו לתעשייה ולתעסוקה שלנו קטנים מאוד.
2. לגוון את מקורות אמצעי הלחימה שלנו ולהקפיד לרכוש אמל"ח גם מספקים אחרים.
אחרת, יעמיק המצב הנוכחי, שבו מדיניות החוץ, והביטחון החיצוני והפנימי שלנו - כמו גם חלק מיחסינו הכלכליים עם הגוש המזרחי - מוכפפים לאינטרסים חיצוניים ופנימיים של הממשל האמריקאי.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
מדוייק.
הבעיה עד היום – צה"ל מפעיל מכבש לחצים אימתני. בפריזמה הצרה של צה"ל אפשר לקבל יותר מהר מערכות חימוש מעולות. שרי הבטחון חלשים מול צה"ל, או שלא מבינים את המשמעויות הרחבות.
נכון מאד שצה"ל צריך את המיטב כדי לנצח. אבל הנזק במצב הקיים כאמור בכתבה רב, ולא רק התלות הקשה אלא גם ההבטים הרחבים שכוללים גם חוסר יכולת ליצור ולקיים את התשתית שתאפשר את יצירת היתרונות התחרותיים היחודיים לנו. בחלק גדול מהמקרים נראה שהראייה הצרה וקיצרת הטווח מנצחת, יתכן שגם במקרים בהם הפער לטובת המערכות האמריקניות אינו משמעותי מאד. זה יוצר מצב שפוגע בצה"ל עצמו – בטווח הארוך.
צריך שר ומשרד בטחון חזקים במיוחד וממשלה חזקה במיוחד, כדי לשקלל נכונה את כל הגורמים – בראיה רחבה ולטווח הארוך.
אגב עזרה זוהר כתב בהרחבה כבר מזמן על הנזק האדיר בתלות הבעייתית באמריקנים בספרו "פילגש במזרח התיכון".