תקציר: אף לא אחד מהחיבורים הכתובים בתהילים קכב מתקיים בירושלים היום, ונראה שהקרעים גדלים ככל שהזמן עובר...
[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
עודכן ב- 18 במאי 2023
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית.
הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי.
הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
אנחנו שומעים פעמים רבות, וביתר שאת בימים אלה, ובימי יום ירושלים במיוחד, את הביטוי: "העיר שחוברה לה יחדיו". שאלתי את עצמי: מה פירוש?
מאז 1967 הפירוש נראה ברור – חיבור בין מזרח העיר למערבה. אמנם יש בחיבור הזה לא מעט בעיות, ומעידה עליהן כאלף עדים חומת ההפרדה שקמה לה בעיר בעשורים האחרונים, אבל לא זה ענייני היום.
הלכתי למקור. לספר תהילים מזמור קכב, פסוק ג, והינה המזמור כולו:
א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ ׃
ב עֹמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּשְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם ׃
ג יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּעִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו ׃
ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְהֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה ׃
ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּסְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד ׃
ו שַׁאֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִשְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ ׃
ז יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁלְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ ׃
ח לְמַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ ׃
ט לְמַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃
150 מזמורים בתהילים. 15 מהם, ברצף, מקבלים את הכותרת "שיר למעלות"
- 1 מהם מציין במפורש שהוא מזמור לשלמה "שיר המעלות לשלמה" (קלז)
- 4 מהם מציינים במפורש שזהו מזמור לדויד (ראו תמונה משמאל) "שיר המעלות לדויד" (קכב, קכד, קלא, קלג); כך שיש כאן בהחלט הכוונה, שזהו מזמור שיש לקרוא אותו כאילו נכתב ע"י דויד המלך בעצמו.
שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ
דויד, שמח שמספרים לו שמתכוונים ללכת לבית ה'.
כידוע, דויד לא בנה את בית ה', אלא בנו שלמה. כך שמדובר על מזמור שדויד כותב לזמן עתידי שבו הוא כבר בעולם אחר שבו הוא ישמח לדעת שיש בית ה' ושהולכים אליו.
ב עֹמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּשְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ והאנשים מספרים לדויד שהם עמדו בשערי העיר. מדוע עמדו בשעריה ולא נכנסו פנימה, אינני יודע (ייתכן והיו פקקים כמו היום), אבל בוודאי יכלו משם להשקיף עליה ולתאר יופיה.
ומה הם רואים? הם רואים את ירושלים, כעיר, שחוברה לה יחדיו. כך כתוב: ג יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּעִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃
מה התחבר בה באותה ירושלים? האם בית המקדש שנבנה בימי שלמה גרם לה להיראות מחוברת? האם היה בה איזה תכנון ארכיטקטוני מיוחד? האם היו כל מיני גשרים שחיברו את חלקי העיר השונים? מה, לכל הרוחות, התחבר שם?
התשובה בעיני כתובה במזמור מיד בהמשך, ומונה ארבעה חיבורים עיקריים:
חיבור 1 - חיבור בין כל שבטי ישראל: ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְהֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה ׃
חיבור 2 - הרמוניה (אבל לא ערבוב) בין המשפט לבין המלוכה (או הממשל): ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּסְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד ׃
חיבור 3 - שלום בעיר, הנובע משקט ושלווה בין כל יושביה: ו שַׁאֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִשְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ ׃
חיבור 4 - שלום צבאי. פשוט כך: ז יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁלְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃
ואז, ורק אז, כאשר כל החיבורים האלה, המצויינים במזמור, יתגלמו בירושלים, יוכל דויד, ממרום שבתו בעולמו שלו, להתפלל ולבקש שתמשיך להיות עיר שיש בה שלום וטוב:
ח לְמַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ ׃
ט לְמַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ ׃
אינני רוצה לפרט, אבל אף לא אחד מהחיבורים הכתובים כאן למעלה מתקיים בירושלים היום, ונראה שהקרעים גדלים ככל שהזמן עובר.
ועד אז, עד שהחיבורים האלה יתממשו – מילים ריקות של עיר שחוברה לה יחדיו לנצח נצחים, כאילו חיבור מלאכותי הכולל חומה גבוהה בין מזרח העיר למערבה הוא חיבור בכלל, אין בהם דבר מהמקור אליו כיוון כותב מזמור קכב.
יום ירושלים שמח...
[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
ממש יפה ומקסים, תודה.
יש הרבה מאד מה לעשות בכל אחד מ-4 התחומים, אין ספק. יש אתגרים עצומים.
צריך כעת שינוי בירושלים (=במדינה כולה), אי אפשר להמשיך בעוד מאותו דבר ולנסות לפתור בכלים של אתמול את האתגרים של היום ומחר, החריפים פי כמה.
מהו השינוי שצריך לשאוף אליו בכל תחום? ואיך לחולל את השינויים בפועל?
פה כל אחד ישפוט לפי דרכו כמובן.