תקציר: במקביל לתנועת Defund The Police - שדרשה לפרק משטרות, ליצור אזורים "חופשיים משיטור", ולהעביר את התקציבים לפרויקטים אלטרנטיביים לתמיכה בשכבות ה"מקופחות" - התפתחה תנועת רפורמה גם במערך התביעה האמריקני, ונושאי הדגל שלו קרויים התובעים הפרוגרסיביים - "Progressive Prosecutors". כדרכן של רפורמות פרוגרסיביות, הכוונות טובות (אולי...). אבל הביצוע...

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ארצות הברית היא המעבדה הגדולה בעולם לאכיפת חוק. משך שנים היא התמכרה לאכיפת חוק קשוחה נוסח 'מודל ניו יורק' של רודולף ג'וליאני, שמילאו את בתי הכלא שלה עוד ועוד; והצדיקו את המוניטין שלה כמובילה בעולם בכליאה.

אבל מערכת מורכבת, מעצם טבעה, נוטה למהפכים ומובילי המהפך הנוכחי בתחום אכיפת החוק - כמו בתחומים רבים אחרים - הם הפרוגרסיביים.

בתחום השיטור הייתה זו תנועת Defund The Police, שדרשה לפרק משטרות, ליצור אזורים "חופשיים משיטור", ולהעביר את התקציבים לפרויקטים אלטרנטיביים לתמיכה בשכבות ה"מקופחות".

במקביל, התפתחה תנועת רפורמה גם במערך התביעה האמריקני, ונושאי הדגל שלו קרויים התובעים הפרוגרסיביים - "Progressive Prosecutors". התסכול הציבורי ממערכת המשפט הפלילית של אמריקה, הביאה לבחירתו של סוג חדש של תובעים פרוגרסיביים. הם הבטיחו לשים סוף לכליאה ההמונית, ולהביא הגינות למערכת המשפט הפלילית. 'נושאי דגל הרפורמה' הללו, רצו לבחירות למשרות התובעים המחוזיים וזכו בהן, כשהם נתמכים על ידי אזרחים ומנהיגי קהילה דמוקרטים - ואפילו ע"י חלק משופטי בית המשפט העליון - שראו בהם מפתח, לביצוע הרפורמות הנדרשות במערכת אכיפת החוק; ונתנו להם מנדט ציבורי לשנות אותה (Covert, 2021).

עליית התובעים הפרוגרסיביים - הרעיון המחולל של ג'ורג' סורוס

יוסי הולנדר, יזם היי טק, פילנטרופ, משקיע ואחד מחלוצי תעשיית התוכנה בישראל מתאר את עליית התובעים הפרוגרסיביים כך:

ג'ורג' סורוס - איל הון יהודי־הונגרי־אמריקאי בעל נטיות פרוגרסיביות ואנטישמיות קיצוניות - הגה רעיון מחולל, משנה מציאות, קיצוני וגאוני: באין יכולת לשנות את החוקים, יש להשתלט על המנגנון שבוחר את אלה שאוכפים אותם. כלומר, על מערך התובעים המחוזיים (District Attorneys), שבארצות הברית הם דרג נבחר [להרחבת המושג: 'רעיון מחולל', לחצו כאן].

ואז, הוא התחיל לממן מערכות בחירות של תובעים מחוזיים (District Attorneys) בערים הגדולות בעיקר, לוס אנג'לס למשל. הוא מינה לתפקידים הללו אנשים קיצוניים, חלקם הגדול קומוניסטים רדיקאליים (בלוס אנג'לס התמנה למשל תובע מחוזי ששימש קודם לכן כעורך הדין של הוגו צ'אבס, בוונצואלה). הוא השקיע בכל מערכת בחירות כמויות כסף כאלה שהבטיחו את בחירתם.

התוצאה: תובעים שהופכים את החוק הפלילי ככלי לקיום אג'נדה פוליטית, דרך אכיפה סלקטיבית מאוד (תופעה מוכרת היום גם בישראל).

בסרטון: פרופיל של ג'ורג' סורוס ב'הארץ':

הרציונל, המוביל את התובעים הפרוגרסיביים, ומשמעותו

הרציונל המוביל את התובעים הפרוגרסיביים הוא, שמערך התביעה מילא תפקיד גדול בעיצוב מדיניות ענישה קשוחה מדי בפשיעה בשנות התשעים של המאה הקודמת. היא יצרה, לטעמם, מערך כליאה המוני, כושל ומושחת, המבוסס על "אי-צדק גזעני".

לכן, זהו תפקיד התובעים לקחת אחריות על חלקו הגדול, ולפרק אותו במו ידיו.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

הנה מעט מן ההנמקות האידאולוגיות, והכל בעיני המתבונן:

"תביעה פרוגרסיבית אמיתית דורשת רפורמה סיטונאית, נועזת ודרמטית, באופן שבו תובעים רואים אנשים שהואשמו בהפרות חוק, כיצד הם שופטים ומענישים פשע אלים, ובדרך שבה מערכת האכיפה 'רודפת אחר הרשעות'. העמדה לדין פרוגרסיבית חייבת להיות שינוי בתרבות ובסדרי העדיפויות בפרקליטות המחוז.

אנו מגדירים 'תביעה פרוגרסיבית' כמודל התביעה המחויב לאמירת אמת על גזענות מערכתית, התכווצות הפללה המונית, טיפול בגורמים שורשיים לפשע, והבאת מערכת המשפט הפלילית בקנה אחד עם תפיסות בסיסיות של צדק ואנושות. מטרת הגדרה זו היא לספק מסגרת, המאפשרת הבחנה בין תביעה פרוגרסיבית אמיתית - המפחיתה את הפשיעה והופכת את הקהילות שלנו לבטוחות יותר - לעומת שיטות תביעה, שגורמות נזק ומנציחות את המצב הקיים... 

הנחת היסוד היא כי תובעים פרוגרסיביים יכולים לבטל נזקי עבר, ולעשות הרבה טוב על ידי הימנעות מפרקטיקות המניעות הפללה, מנציחות כליאה המונית, מטפחת גזענות מערכתית, ובסופו של דבר הופכות הקהילות שלנו פחות בטוחות."

אתם הבנתם?

משמעויות: מהי המדיניות של תובע פרוגרסיבי?

הנה לפניכם, רשימת עקרונות פעולה חלקית, המאפיינת את עבודת התובעים הפרוגרסיביים, שמטרתה העיקרית היא צמצום הכליאה ההמונית:

- איסוף נתונים על ההרכב הגזעי של מי שהוגש נגדו כתב אישום; וביטול פערים גזעיים, בכל שלבי ההליך המשפטי הפלילי. משמע, סירוב לתבוע אנשים מ"מעמדות מקופחים", שמונעים לבצע פשע משום שחסרים להם משאבים;

[בתמונה משמאל: מהי המדיניות של תובע פרוגרסיבי? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

- סירוב להגיש כתבי אישום על עבירות קלות; 

- "הפניית" אנשים, המונעים לבצע עבירות ברמה נמוכה לטיפול אצל גורמי בריאות הנפש;

- סירוב לדרוש ענישה מחמירה;

- הפניית עבריינים לתוכניות חברתיות, אלטרנטיביות, בקהילה, בפיקוח בית המשפט, במקום עונשים מאחורי סורג ובריח; 

- הקמת יחידת לזיהוי ולביטול הרשעות של אנשים חפים מפשע; וביטול הרשעות שגויות שהושגו באמצעות התנהגות בלתי הולמת של התביעה ושיטות לא אתיות אחרות;

- החלפת תובעים משפטיים קשוחים בתובעים פרוגרסיביים. 

והנה האִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא...

כדי לאזן קצת, אתן לכם את ההסבר שנותן הצד השני, הרפובליקני לתורה הזו: ההיסטוריון פרופ' ויקטור דיוויס האנסון (Victor Davis Hanson; ראו תמונה למטה) מתאר את האידאולוגיה ואת תוצאותיה כך:

"החוק לא מחייב. הנשיא ג'ו ביידן נשבע לדאוג לכך ש'החוקים יקוימו באופן מלא', אך הפך את חוקי ההגירה לבטלים למעשה. חלק מהמפגינים שהתפרעו בשנה שעברה עמדו לדין, אבל רבים אחרים לא. 

מעצרים, כתבי אישום ומשפטים הפכו לדבר נזיל. האידיאולוגיה היא זו שמושלת: גנבו לך רכב? תקפו אותך פיזית? ירו בך? ייתכן שזו בכלל אשמתך. האם הקורבן באמת קורבן, והתוקף באמת תוקף? תלוי מה משרת את האג'נדה הרחבה של השמאל.

הניצחון ושברו: הפער הצורם שבין התיאוריה למציאות...

כדרכן של רפורמות פרוגרסיביות, הכוונות נפלאות. אבל הביצוע כאוטי: הפשיעה גאתה בערי הדמוקרטים, וסדר החיים עורער. והתוצאה הבלתי נמנעת - הרוח שינתה את כינוונה, ודעת הקהל פנתה עתה נגד התובעים הפרוגרסיביים. זאת, למרות ההתלהבות והתמיכה הגדולה שבה זכתה מדיניותם בהתחלה.

כשהבוחרים לא מרוצים, הופכים התובעים הפרוגרסיביים לנטל גם על מושלי המדינות חפצי ההישרדות, שחיפשו שעירים לעזאזל, ומצאו אותם בקלות, בדמות אותם תובעים, שהציפיות הגבוהות שיצרו העמיקו את נפילתם...

- בסן פרנסיסקו, התובע המחוזי צ'סה בודין (Chesa Boudin; ראו תמונה משמאל) הועבר מתפקידו;

[בתמונה משמאל: צ'סה בודין - עורך דין אמריקאי יליד 1980, חבר המפלגה הדמוקרטית, ששימש כפרקליט המחוז ה-29 של סן פרנסיסקו מה-8 בינואר 2020 עד 8 ביולי 2022. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי SFGovTV. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

- מושל פלורידה רון דה-סנטיס (Ron DeSantis) השעה את התובע הכללי, אנדרו וורן (Andrew Warren). הסיבה הרשמית הייתה התנגדותו להפללת טרנסג'נדרים.

- ובית הנבחרים של פנסילבניה הדיח את התובע המחוזי של פילדלפיה, לארי קרסנר (Larry Krasner) כתוצאה מהתגברות האלימות בנשק חם בעיר הגדולה ביותר בפנסילבניה.

וכבר סיפר לנו הסופר, המשורר, העיתונאי, מבקר האופנה והמחזאי האירי, אוסקר ווילד, כי "כוונות טובות אינן אלא ניסיונות חסרי תועלת להתערב בפעולתם של חוקי הטבע..." (ראו הכרזה למטה):

אז עכשיו הפרוגרסיביים משנים עמדות? הצחקתם!

הפרוגרסיבית היא דת, ומאמין אדוק שנקלט לדיסוננס קוגניטיבי בין האמונה למציאות, תמיד ימצא הסברים, לגשר על הפער. לטענתם, פיטורי התובעים הם "טקטיקות פוליטיות שמסיחות את הדעת מהמניעים האמיתיים והמורכבים של הפשע בארצות הברית" (ראו למשל: Eisenberg and Preston, 2022).

כך או כך, דבר לא יכול לשנות את הפער הגדול והבולט לעין בפשיעה, בין ערי הרפובליקנים - שבהם נותרו תקציבי המשטרה ומדיניות האכיפה הקשוחה של התביעה ללא שינוי - לכאוס שבערי הדמוקרטים.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו';
• להרחבה על 'מחיקה מהתודעה';
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבה על התנועה לפירוק המשטרה - Defund The Police.
• הרחבה על 'אזור ללא משטרה';
• הרחבת המושג: כאוס;
• אוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי';
• אוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם;

מקורות והעשרה

• Darcy Covert (2021), The False Hope of the Progressive-Prosecutor Movement, The Atlantic, 16/6/21.
• Rachael Eisenberg, Allie Preston, Progressive Prosecutors Are Not Tied to the Rise in Violent Crimes, CAP, 26/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2017), פוליטיקה של זהויות, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), כשירות תרבותית, ייצור ידע, 9/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), ההיגיון הפרדוקסלי של הרב תרבותיות והגזענות, ייצור ידע, 27/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022) התנ"ך של התנועה לפירוק המשטרה, ייצור ידע, 24/4/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), אזור ללא משטרה. זה עובד? ייצור ידע, 11/8/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), הכל על רעיון מחולל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/1/21.