תקציר: הפאניקה המוסרית השתרשה עמוק בתוך התרבות הפוליטית שלנו; ומרגע פתיחת מערכת הבחירות של שנת 2022, הכוכב התורן שלה הוא איתמר בן גביר. לקראת כניסתו של בן גביר למשרד לביטחון הפנים, מתמקדת הפאניקה הזו בהרס המשטרה...
[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
מוקדש לעו"ד שי פינס, באהבה רבה...
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר רביעי בסדרה של ארבעה מאמרים על 'פאניקה מוסרית'. המאמרים הנותרים הם:
- פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית – הכל מותר כדי להשיג מטרה!
- פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית במבחן הקורונה!
- גדעון שניר: פניקה מוסרית וילדי המסתננים בישראל.
* * *
הפניקה המוסרית השתרשה עמוק בתוך התרבות הפוליטית שלנו; ומרגע פתיחת מערכת הבחירות של שנת 2022, הכוכב התורן שלה הוא איתמר בן גביר.
אחרי גל הפאניקה התורן על שקיעה במדמנת ה"פשיזם", ולקראת כניסתו של בן גביר למשרד לביטחון הפנים, התמקדה המנגינה בהרס המשטרה.
כך למשל, התראיין מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ (ראו תמונה משמאל), אצל בן כספית ופרופ' אריה אלדד והתייחס ליכולותיו של איתמר בן גביר בתור השר המיועד לביטחון פנים:
[בתמונה משמאל: המפכ"ל לשעבר, אסף חפץ. המקור: דוברות המשטרה]
"לדעתי היוזמה הזו של בן גביר נידונה מראש לכישלון... מעורבות של מערכת פוליטית אל תוך המשטרה, זה מסוכן בצורה בלתי רגילה... אני לא רואה איך הם יוצאים מהפלוטנר הזה. הארגון הזה, למרות שהוא כבר חבול והוא כבר בבעיות, יהיה בבעיות קצת יותר גדולות ויהיה שם הרס גדול מאוד אם השר ישלוט במשטרה או יכתיב שם דברים שהוא לא צריך להיות מעורב בהם".
ממרום גילי אני יכול כבר להעיד על עצמי שאני מבין דבר או שניים הן במדעי במשטרה והן באסטרטגיה מערכתית; ואני אוהב ומוקיר מאוד את אסף חפץ, אבל...
נפתח מכך, שבהתערבותו של השר המיועד, הוא רק יממש את חובתו
מאז ועדת זמיר, באוקטובר 1990, המצב החוקי הנוכחי, לא רק מתיר לשר להתערב בנעשה במשטרה; אלא אף מחייב אותו להתערב.
נזכיר: מדובר בוועדה שהוקמה על רקע אירועי הר הבית, באוקטובר 1990 - שבהם נהרגו 17פלסטינים נהרגו ונפצעו יותר ממאה, מירי שוטרי משטרת ישראל.
מסקנות ועדת זמיר - בראשות האלוף צבי זמיר, ראש המוסד בשנים 1968–1974 (ראו תמונה משמאל) - יצרו מהפך ביחסי הכוחות שר-מפכ"ל, בהקשר של אחריות השר לטיפול באירועי סדר ציבורי (לא חקירות, ולכן, גם תחילתה של פניקה מוסרית באשר למעורבות השר בחקירות אינה רלוונטית).
דו"ח הוועדה קבע, כי דרושה מעורבותו הפעילה של השר, כדי שיוכל לעמוד בקיום אחריותו המיניסטריאלית בתחום הסדר הציבורי. משמעותה של קביעה זו היא - כי שוב לא תהיה לשר המשטרה חסינות מפני אחריות לכישלונות ולמחדלים של המשטרה.
מכאן שצודק אסף חפץ בעניין זה. כשיתערב השר בן גביר בענייני תפקוד המשטרה, רק יעשה את מה שהוא מחויב לעשותו (ושחלק מקודמיו התרשל לעשות!).
הרס המשטרה והכנסת פוליטיזציה לתוכה? הצחקתם!
בואו נתעורר. יהיה "הרס גדול"? באמת?
המשטרה היא ארגון שנהרס עד תום על ידי מפקדיו מתחילת המילניום ועד היום. אין בו כמעט עתודות פיקוד ראויות, בטח לא מקצועיות; והשוטרים והקצונה הזוטרה איבדו את אמונם בפיקוד. אין כבר מה להרוס. גרוע יותר לא יכול להיות. אין לפיקוד המשטרה שום ראיה אסטרטגית, הוא מכור לסטטיסטיקה משטרתית מטופשת ותרומתו אפסית לבעיות האקוטיות-שרידתיות של ישראל, כמו גם לאזרח.
אווילותו של המפכ"ל (ראו תמונה משמאל) בפרעות תשפ"א ותפקודה (או ליתר דיוק, חוסר תפקודה) של המשטרה, אז, בערים המעורבות, הייתה אחת הסיבות העיקריות לעליית בן גביר.
[בתמונה משמאל: קובי שבתאי. מינוי עצוב שמוכיח... התמונה היא צילום מסך מכתבת כאן 11]
עיוורון אסטרטגי נוסף הוא התייחסות המשטרה לאובדן המשילות בדרום, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהכרזת המפכ"ל בישיבת הממשלה ב- 24 ליולי 2022: "אנשים מנסים לייצר תחושה שהדרום בוער... המצב היום טוב מאי פעם, חד וחלק"... ואם טרם השתכנעתם, תשאלו, למשל, את ראש עיריית באר שבע, שהקים משטרת ביטחון משלו כדי להחזיר לתושביו את ביטחונם.
קשה שלא להבחין בשמחה של הדרג הנמוך במשטרה - שקצה נפשו במפקדיו - מהגעתו של בן גביר; כמו גם מהדאגה של חלק מהפיקוד הבכיר. הדאגה הזו מלובה ע"י מועדון המפכ"לים והניצבים לשעבר, שגם חלק מה'לשעברים' אינם מסתירים את סלידתם מהאינטרסים הפוליטיים המנחים אותו. ומי הם ה'מודאגים'? כל מי שמצבה של המשטרה היה נהיר לו היטב, ולא ביצע את חובתו, ולא נקף אצבע לתקן; אבל מרגיש חופשי להביע דאגות וחששות מלוא החופן...
המסקנה שלי היא, שמפה כבר אין מה להרוס. רק לבנות, או להשאיר הרוס; ושר שלא יירתם, כל כולו, לבניה מחדש של המשטרה (כמו עמר בר לב, למשל) חוטא ויחטא לתפקידו!
עתה לסכנת הפוליטיזציה של המשטרה
מאז עידן רוני אלשיך, שקועה המשטרה עד צוואר, במדמנת הפולטיקה הישראלית:
- היה זה רוני אלשייך שהעמיד עצמו - לכאורה, ממש לא באמת - בראש חוקרי נתניהו, כדי לאתרג את עצמו להבטיח את הישרדותו האישית, והפך את המשטרה לשנים רבות, לגורם פוליטי.
- הטיפול המשטרתי הכושל באירועי בלפור, בתקופת מפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד, נתפסה על ידי שני הצדדים הפוליטיים, בצדק, כהתערבות פוליטית.
- וכבר כתבתי: התחזותו של המפכ"ל קובי שבתאי בפרעות תשפ"א, למפכ"ל משטרת המנדט (מפרידים בין שני הצדדים הניצים...), ומחדלי המשטרה בערים המעורבות, הייתה התייצבות חד משמעית לצד מכחישי המציאות והמטיפים לדו קיום מדומה, בעיצומו של מרד לאומי.
- ועוד כתבתי: התכחשות של המפכ"ל והשר הממונה לאבדן המשילות בדרום (המצב היום טוב מאי פעם, חד וחלק"...) וחוסר העשייה שלו בהקמת משמר לאומי והחייאת המשמר האזרחי (שהמשטרה הרסה בטיפשותה, במו ידיה), הייתה המשך ישיר למצג הפוליטי של "מעולם לא היה טוב יותר".
- גם הבחישה הבלתי פוסקת של "מועדון המפכ"לים והניצבים" - שהפך לגוף פוליטי לכל דבר ועניין, תרמה לא מעט להכתמתה של המשטרה בפוליטיקה.
אז, איך אפשר לערב את המשטרה בפוליטיקה יותר?
המבחן והפרדוקס
בניגוד לכל שרי הממשלה האחרים, שייבחנו רק בדיבורים, איתמר בן גביר הוא השר היחידי שבאמת עומד למבחן הציבור. הוא מגיע לתפקידו, נישא על גל ציפיות האדיר לזעזוע המערכת ולשינוי, פרי האיפוטנציה הממשלתית והמינהלית, רבת השנים.
אם יצליח, הוא יהפוך את מפלגתו למרכז פוליטי חזק ובר קיימא, שכמו הימין הקיצוני באירופה, יתחרה מהר מאוד על ההנהגה, בהבטיחו לשנות את המערכת הפוליטית כמו ששינה את ביטחון הפנים. אם ייכשל, יהפוך לקוריוז חולף; למקסם שווא של תקוות, שהתפוצץ ונעלם. על כן, בניגוד לקודמיו, הוא יכין את שיעורי הבית שלו היטב, במהלך כניסתו לתפקיד, יציב מטרות אסטרטגיות ויפעל בכל כוחו למימושם.
ופה הגענו לפרדוקס הגדול: הצלחתו הגדולה של בן גביר, אם תתרחש, תפגע בעוצמתם של יריביו הפוליטיים, חבריו לממשלת הימין. על כן, אסור להם לאפשר לו להצליח יותר מידי. במידה ואכן ייצור מומנטום של שינוי, הוא יגלה מהר מאוד, שהתנגדות חלק מהדרג הבכיר במשטרה תהיה כאין וכאפס לעומת ההתנגדות הסמויה שבה יתקל משותפיו לשולחן הממשלה...
יכול היה להשיג מלוכה ונתקע עם הבייס שלו...
איתמר בן גביר היה בעיני הסיכוי הגדול של בחירות נובמבר 2022. אדם שהגיע מהגבעות, ללא מחויבויות קודמות וללא הקונספציות המאפיינות את מערכת הביטחון, שיוכל להתעלות על הביורוקרטיה ועם עורמה ותחבולה לתקן, לצבור תנופה ולהפוך למנהיג לאומי. זה לא קרה.
הוא הפך, אמנם, לגורם של קבע בפוליטיקה הישראלית (פוטנציאל של 15-10 מנדטים) אבל הפך למוקצה בעיני רבים מידי בעם, ולצערי בצדק. במקום לצמוח לתוך העולם האסטרטגי, הוא נשאר עם חבריו, אנשי הגבעות. במקום להיות דוד המלך שהפך ממנהיג כנופיה למנהיג לאומי עם ראיה אסטרטגית, הוא הפך לרחבעם בן שלמה, שהכשילוהו חבריו. הוא נשאר עם אותה ראיה ואותן שיטות.
הבעיה, בדרך כלל איננה במה שהוא אומר אלא באופן ובשיטה, שהרי, במקרים רבים מידי הסתבר שצדק. היא נעוצה בכך שהוא מחפש את המטבע מתחת לפנס, במה שגרם לו להגיע לאן שהגיע: הרדיפה אחר המיקרופונים, ההדלפות, הנטייה תמיד לצאת לתקשורת ראשון, בלי שהוא יודע מספיק (למשל, "התקיפה באיראן - דרדלה"...). כל אלה תייגו אותו בעיני מערכת הביטחון, בעיני חלק גדול מידי בציבוריות הישראלית, ובעיני הממשל האמריקני כאדם מסוכן ולא רציני, שחובה למדרו.
חבל. הימין הקיצוני באירופה היה במקומות הללו מזמן, הבין, למד, ותייג את עצמו מחדש והצליח. האם בן גביר יצליח להשתנות, או שיגיע איש אחר, שישחק לכאורה 'לפי הכללים' ויעלה את הימין הפוליטי למרכז הבמה הפוליטית? שהרי, די להסתכל על העולם המערבי כדי להבין, שלשם העולם המערבי הולך...
[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'פניקה מוסרית'.
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
- אוסף המאמרים על משילות;
- הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';
- הרחבת המושג, 'פרדוקס';
- הרחבה בנושא הצלחה וכישלון;
- אוסף המאמרים על 'עוצמה';
- אוסף המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית – הכל מותר כדי להשיג מטרה! ייצור ידע, 15/12/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על משילות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 12/4/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
Pingback: פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית במבחן הקורונה! | ייצור ידע
כל מילה בסלע.
אפשר להוסיף שיש פה 3 קבוצות שחברו יחדיו להכשיל את בן גביר ואת כל עם ישראל שזקוק לניעור המשטרה באופן עמוק ומיידי:
1. השמאל והתקשורת – מטרתם להוכיח שגם הימין לא יכול לטפל בשום דבר, שהימין זה רק דיבורים לא מעשיים.
2. הקצונה והפקידות הממשלתית, בגיבוי של הקצינים לשעבר – מטרתם לשמר את כוחם הבלתי מוגבל ולא לאפשר לשר נבחר ציבור לממש את זכותו וחובתו להביא לשינוי לפי מדיניותו.
3. הימין שאינו בן גביר – בעיקר הליכוד – שמטרתו למנוע בכל מחיר את המשך הזליגה מהליכוד אל בן גביר בבחירות הבאות.
כל אלו – מבחינתם המדינה והאזרחים בתחתית סולם העדיפויות. לא מעניין אותם שום דבר למעט האינטרסים הצרים שלהם.
לכן המשימה של בן גביר היא קשה באופן יוצא דופן. ממש על גבול הבלתי אפשרי. במיוחד שראש הממשלה הוא אבי אבות הקפאון והחדלון, אדם שלא מעוניין בשום שינוי ולמעשה אחראי על חוליים רבים – כולל בעיית המשילות בשטח וחוסר המאבק באנשים שלא נבחרו אך שולטים באופן מעשי (פקידות ממשלתית, קצונה בכירה בהווה ובעבר, משפטנים).
הציבור צריך לגבות באופן אקטיבי את בן גביר גם אם לא הצביע לו וגם אם הוא לא אוהב אותו, כדי שיוכל לממש את מדיניותו בנושא בטחון הפנים, לממש גם את הדמוקרטיה, ולהביא לשינוי משמעותי שהוא הכרחי ביותר. חיינו תלויים בזה.
אסור להיכנע לקבוצות הלחץ ואסור לקנות את ההבלים שלהם.