תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 38 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 38 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: מדריך לבוחר המתלבט...

את העצה הטובה והקולעת ביותר לבוחר המתלבט, משני הגושים, נתנה עירית לינור בטור השבת שלה ב'ישראל השבוע': עשו ניתוח מושכל של הסיכונים, והצביעו לגוש שמפחיד אתכם פחות (והכל בעיני המתבונן) ...

• המאמר הרלוונטי באתר 'ייצור ידע': עירית לינור (2022), תצביעו כדי שהגוש שלכם ינצח, ישראל השבוע, ישראל היום, 28/10/22.

כרזה שניה: ממשלות ישראל לדורותיהן בטוחות שהציבור הישראלי מטומטם...

כותב המזרחן, אייל זיסר, ב'ישראל היום': "מה שצריך להטריד בהסכם הגז עם לבנון - שנחתם ב- 27 באוקטובר 2022 - אינו בהכרח תוכנו ופרטיו, אלא אופן התנהלותה של הממשלה במהלך ניהול המשא ומתן. שהרי לאורך חודשים ארוכים הוסתרו פרטיו מהציבור בישראל, כאילו מדובר בסוד מדינה, ולאיש לא היה מושג מהן התביעות הלבנוניות ומהן עמדותיה, כמו גם הקווים האדומים של ישראל... (אבל), כל מי שרצה לדעת היכן בדיוק עומדים הדברים יכול היה לעיין בעיתונות הלבנונית, שבה היה ניתן לעקוב על בסיס יומיומי אחר ההתפתחויות במשא ומתן ועל מה התעקשה ישראל, או לחלופין כבר ויתרה...

ממשלת לפיד אינה הראשונה שנוקטת מדיניות של הסתרה, כדי הונאה, כלפי הציבור בישראל, מעלימה ממנו מידע ומעמידה אותו בפני עובדות מוגמרות. כך נהגו כלל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים בכל משא ומתן שניהלו עם הצד השני. יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק ואהוד אולמרט התחייבו כל אחד בפני הסורים לסגת מרמת הגולן. הסורים והמתווכים האמריקנים ידעו על כך, וגם קוראי העיתונים בדמשק. אבל מהציבור בישראל, ואגב - גם ממרבית שרי הממשלה, הדבר הוסתר.

ממשלות ישראל נהגו כך משום שחששו מהציבור הישראלי, ובעיקר משום שלא בטחו בו שיגלה בגרות ויתמוך במהלכים שיש בהם לדעתן כדי לקדם את האינטרסים הישראליים. הן קיוו כי בהגיע הרגע, ואם יושג הסכם, יתמוך בו הציבור, גם אם בלית ברירה."

ואני שואל: האם יש קשר בין הימורי המדיניות הכושלים של הממשלות הללו לסוגיית ההסתרה?

• המאמר הרלוונטי באר 'ייצור ידע': אייל זיסר (2022), האויב יודע, מהציבור בישראל מסתירים, ישראל היום, 22/10/22.

כרזה שלישית: אין תכנון בישראל...

הופעה מרתקת הייתה לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי בכנס המטרו של כלכליסט, ב- 19 באוקטובר 2022. "לדאבוני במדינת ישראל" - אמר - "אין תכנון ארוך טווח ואין תכנון לפי ביצוע... מתחילים לפעול כשיש משבר. האמירות 'אנחנו מתכננים, אנחנו חושבים, אנחנו רואים קדימה' הן אמירות בעלמא"... על כן, כשיסתיימו העבודות על הרכבת הקלה בתל אביב, ״אנחנו נקפוץ משנות ה-50 לשנות ה-90 של המאה הקודמת. מה לעשות, זאת ישראל...״

כל זה נכון אולי בתחום התשתיות. בתחום הביטחון הלאומי המצב הרבה יותר גרוע. גם בעת משבר ממשיכים לכסת"ח ולא מתחילים לפעול, שמא הפעולה תעלה תהיות באשר למחדלי העבר; ומישהו עוד יציע להיפרע מהמחליטים... (תשאלו את האלוף יצחק בריק...).

[בתמונה משמאל: תשאלו את האלוף בריק...]

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: נחום שחל (2022), ״אנחנו נקפוץ משנות ה-50 לשנות ה-90 של המאה הקודמת. מה לעשות, זאת ישראל״, כלכליסט, 19/10/22.

כרזה רביעית: זה ששיתף פעולה, ניצח בבחירות!

ב- 1 בנובמבר 2022, ניצח בנימין נתניהו את הבחירות בישראל וחזר לשלוט ברוב נוח יחסית. הניצחון הזה היה, יותר מכל, המחשה של יתרונות שיתוף הפעולה (Cooperation) לאלה שמבצעים אותו כהלכה; כמו גם את המחיר שמשלמים אלה שמוותרים עליו.

בעוד מנהיג הימין, בנימין נתניהו, הקפיד להתערב בכל דבר שיכול היה לסכן את נצחונו, ושמר על הגוש שלו מאוחד - נטה מנהיג השמאל, יאיר לפיד שלא להתערב ביריבויות הפנימיות בגוש שלו. הוא לא כפה עליהם לערוך הסכמי עודפים; לא הטיל את כובד משקלו לכפות איחוד בין העבודה ומרץ; אפשר התלקחות של ריב מכוער, בינו לבין בני גנץ ומפלגתו; והחמור מכל - נתן למפלגות הערביות להתפצל מתחת לאפו, בדקה ה- 90 ממש, מבלי שלפיד התערב; והכריעו את גורל הבחירות.

בחירות 2022 הם הוכחה נוספת לכך ששיתוף פעולה הוא נשמת אפה של מערכת מורכבת; ובלעדיו, אין לה חיים...

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: שיתוף פעולה – איחוד כוחות להשגת מטרה משותפת

כרזה חמישית:  מי ממשיך את דרכו של יצחק רבין?

אחד המשפטים שהשרה מירב מיכאלי אוהבת להדהד הוא, שהיא ממשיכת דרכו של יצחק רבין... מירב מיכאלי היא פוליטיקאית מוכשרת עם אג'נדה חשובה, אבל מה לה ולדרכו של רבין?

מה לדרכה של מירב מיכאלי ולתורתו של ברל כצנלסון, אותה ינק יצחק רבין - איש אחדות העבודה - יחד עם חלב אימו? מה לדרכה ולדרכו של דוד בן גוריון שבה ניסה יצחק רבין ללכת? מה לה ולאיש המיוחד הזה, שלא סמך על איש, ושרטט במו ידיו את קו C ביהודה ושומרון, כקו שאם ישראל לא תשכיל לשמור עליו, היא עלולה לאבד את מישור החוף שבו מרוכזים מצביעיה?

אם תתעמק מירב מיכאלי בכתבי ברל כצנלסון ובן גוריון ובמעשיו (באמת...) של יצחק רבין, אולי תוכל לקבל תובנות נוספות לפער שבין כמות המנדטים אותו השיגה, לזה שהשיג בזמנו רבין.

כרזה שישית: נסראללה מלמד אותנו מה שווים הסכמי נייר

כותב ג'קי חוגי במעריב, תחת הכותרת - "סיום המחלוקת על הגבול הימי? השפן החדש שהוציא נסראללה":

"רגע אחרי שנחתם ההסכם הימי עם לבנון, החליט נסראללה לפתוח אותו מחדש באופן חד־צדדי. הוא הכריז על ריבוע מחלוקת בתוך הים, ובנה מוקד חיכוך חדש עם ישראל... מי שמכיר את נסראללה לא הופתע מה'שפן' ששלף. זה האיש, וזו האסטרטגיה שלו. היא מבוססת על בנייה של קלפי מריבה וניצחונות. ככל שירבו קלפי המריבה בין לבנון לישראל, כך הוא יוכל לטעון כי העם הלבנוני זקוק לו. הרי אם היחסים היו סבירים ונטולי מחלוקות, מי צריך ארגון שיילחם בעבורו...

אחרי שנחתמו המסמכים, וכל צד פנה לדרכו, החליט נסראללה לקחת עוד נגיסה. הוא המציא את משבצת המריבה החדשה בים, וכך הוליד קלף מריבה נוסף לאוסף. אין בכוונתו לצאת למאבק כדי להשיבה בזמן הקרוב. בשלב הזה, הוא רק נעץ את הדגל. אם יזדקק (ואם איראן תזדקק, פ"י), ישתמש בו כאמתלה לחיכוך בבוא העת."

ומתי נבין אנחנו מה ערכם של הסכמי נייר במזרח התיכון?

• ג'קי חוגי (2022), סיום המחלוקת על הגבול הימי? השפן החדש שהוציא נסראללה, מעריב, 4/11/22.

כרזה שביעית: לאט לאט זה מגיע לפתחנו - אבדן האמון בדמוקרטיה!

הבעיה בעונש הנלעג - שהוטל, ב- 9 בנובמבר 2022, על הבדואי שתקף ילדה יהודייה בת עשר במיטתה - איננו העובדה שהשופטים מקלים; או שהמפכ"ל טוען שאין בעיה. הקושי נעוץ בכל שהכלים שמספקת הדמוקרטיה היו טובים לפני עשרים-שלושים שנה, אם היינו מגיבים בזמן. היום הם משולים ל'כוסות רוח למת'... הדמוקרטיה שלנו לא עובדת, והציבור הולך ומאבד את אמונו בה!

וצריך להעז ולשאול: כמה אנחנו קרובים לרגע שבו יוטל משטר צבאי במרחבי הנגב?

כרזה שמינית: תתעוררו, הפלילי כבר מזמן הפך ללאומני!

אחרי הביזיונות הקודמים במחנות צה"ל בדרום ובצפון, מגיעה עוד פריצה רבת היקף לצורכי גניבת אמל"ח...

הצבא בכל מדינה הוא סמל הריבונות, קל וחומר בפריפריה, שבה אין רוב יהודי. רק כשיפרוץ המרד הערבי המזויין הגדול בגבולות הקו הירוק נבין את חלקו העצום של צה"ל באבדן הריבונות והמשילות בפריפריה;

כמו גורמי שלטון אחרים, גם צה"ל נקלע לפער רלוונטיות גדל והולך עם המציאות; וישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שבה יכול אדם לפרוץ לבסיס צבאי בלי להסתכן בחייו.

ההחלטות המתחייבות הן להכריז ולבצע, שכניסה לבסיס צבאי תגרור ירי על מנת להרוג. אין גם מנוס מתשלום להקמת יחידות משותפות למשטרה אזרחית וצבאית, בבסיסים צבאיים, על חשבון משרד הביטחון; כולל מערך מודיעין ייעודי לסוגיית הנשק.

[התמונה משמאל למעלה היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

כדאי להזדרז. עברנו כבר מזמן את הדקה ה- 90!

כרזה תשיעית: פרדוקס המשילות בפריפריה

כותב האלוף גרשון הכהן: בעיית המשילות מחייבת "בנין כוח בהגיון המסורתי של "'הגנה מרחבית'"', ככוח מגן מידי על בסיס מקומי. לכך נדרש כוח מילואים רחב היקף - כמאה אלף חיילים באיגודי כוח אזוריים, בהפעלה מהירה בסמוך למקומות המגורים.

שר הביטחון היוצא בני גנץ התנגד להקמת סוג של כוח עממי חמוש, מתוך החשש להקמת מליציות שבשעת חירום לא ניתן יהיה לשלוט בפעולתן.

הנה לכם הפרדוקס: המערכת השלטונית, שאיבדה שליטה על הפריפריה, אינה מקימה מיליציה עממית חמושה, בשל הפחד לאבד שליטה... אולם פוטנציאל האיום מלמד בתחום זה על צורך חיוני, כאשר מתכונת ההסדרה המוכרת בגיוס לשרות מילואים פעיל, מעניקה תשתית להפעלת הכוחות המקומיים, תחת שרשרת פיקודית מוגדרת היטב.

[תמונתו של האלוף במיל' גרשון הכהן משמאל, היא צילום מסך]

- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: ממשלה חדשה – ציפיות לדרך חדשה.

כרזה עשירית: "תשאירו לנו לנהל את המדינה!"

מבחנה של הממשלה שעתידה לקום הוא ביכולתה לחולל שינויים שהם שינויים מבניים אשר יאפשרו - בפועל ולמעשה - ולא רק בדיבורים בעלמא ולהלכה - את מדיניותה ואת תפיסת עולמה.

הזרם שהפסיד בבחירות, ישאף לעוצמה ולניצחון דרך מסגור הסוגיות כסוגיות ״מקצועיות״ ו ״נא לא להפריע לרופא השיניים בעבודתו״: היינו - "נבחרים יקרים, תסתפקו בהודעות בטוויטר, ותשאירו לנו לנהל את המדינה".

על כן, סמכות הדרג המבחר חייבת להיות מעוגנת בחקיקה מפורטת, אשר תסמיך במפורש ובצורה הברורה ביותר את הממשלה, לקבוע את המדיניות הציבורית, ולאכוף אותה על הפקידות המבצעת; כולל אמצעי הדחה והעברה מתפקיד, ככל שנדרש, במקום בו פקיד בכיר מסרב בתוקף לקיים מדיניות ממשלתית.

המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: רון רוגין: "נבחרים, תסתפקו בהודעות בטוויטר, ותשאירו לנו לנהל את המדינה!"…

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!