תקציר: ספר היובלים, משמיט את רוב החיכוכים עליהם למדנו מסיפורי המקרא. מדוע הוא עושה זאת?

[לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ספר היובלים', לחצו כאן]

עודכן ב- 19 בנובמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר שני מתוך שניים על דמותו של לבן הארמי. למאמר הקודם לחצו:

• אבי הראל: דמותו של לבן על פי המספר המקראי;

*  *  *

בפרשת ויצא, אנו נפגשים עם דמותו של לבן, אליו נשא יעקב את רגליו בברחו מפני עשיו אחיו. דמותו של לבן, הופכת במרוצת הדורות מדמות שולית יחסית, לדמות דמונית של רשע מרושע, העולה ברשעותו על זו של פרעה [1]. זאת ועוד.

בפרקים – כ"ט – ל"א בספר בראשית, מסופר על שהותו של יעקב בפדן ארם. לבן כאמור הוא הדוד שאמור לתת ליעקב מקלט אלא שהשתלשלות הדברים שמה ללעג את תקוותיו של יעקב. כך למשל ברכתו של יצחק:" יַעַבְדוּךָ עַמִּים וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" [2], רחוקה מלהתגשם, כמו גם ברכתו של האל:" וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת..." [3]. רוצה לומר כי דמותו של לבן במקרא הינה דמות שתפקידה להתנכל ליעקב, ושניהם נאבקים זה בזה בעיקר נוכח מעשה גניבה ורמייה.

בניגוד לכך, ספר היובלים [4] משמיט כל זכר של מעשה רמייה או גניבה של אחד מבני המשפחה, יעקב או לבן, והוא מנסה למעט בתיאור של החיכוכים ביניהם. בפרקים כ"ח – כ"ט, ביובלים, מסופר על כך שיעקב בונה משפחה גדולה, צובר רכוש רב, כל זאת בעת שהותו בבית חותנו האהוב.

על פי ספר היובלים (ראו תמונת כריכה משמאל), נישואי יעקב עם לאה ורחל, הם על פי רצונו של יעקב, לאחר שהבין כי מנהג המקום בפדן ארם, מחייב לשאת קודם את האחות הבכירה לפני הצעירה.

מיותר לציין שעל פי המספר המקראי, אין אלה פני הדברים כלל ועיקר. על פי המקרא, יעקב מתרעם כנגד רמייתו של לבן, כאשר מתברר לו שבמקום רחל, עבורה עבד שבע שנים תמימות, הוא קיבל את אחותה הבכורה לאה: "וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה. וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה, וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי. וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" [5].

בהמשך הדברים נאמר בספר היובלים, כי ליעקב נולדים תריסר ילדים מארבע נשותיו, כולם ילדי משפחת אם אברהם. לאחר עבודה של ארבע עשרה שנים, בהן עבד יעקב עבור נשותיו, הוא עובד עוד שש שנים בשכר אצל לבן, בראיית צאנו. הצלחתו הכלכלית, מלבה את קנאת לבן ובניו ביעקב, וזה האחרון מחליט שהגיע הזמן לחזור לבית אביו.

בדברינו הבאים נדון בפירוט של פרק כ"ח בספר היובלים, המספק זווית ראיה שונה מזו של המקרא על קורותיו של יעקב

בתחילת הפרק משמיט ספר היובלים את סיפור הפגישה ליד הבאר בין יעקב ורחל, כדי לטשטש את בדידותו של יעקב והכמיהה שלו להקים משפחה [6]. למרות שהמקרא מדגיש כי יעקב אוהב את רחל, ומוכן לעבוד עבורה שבע שנים, בספר היובלים עובדה זו איננה מוזכרת, וכך הוא מצמצם את גודל הרמייה של לבן כלפי יעקב. יתרה מזאת. ספר היובלים משמיט את המשא ומתן בין יעקב ללבן עבור נשואיו העתידיים עם רחל, כך שדמותו של לבן איננה נפגמת בעטיה של העובדה כי במקום רחל יעקב מקבל מלבן את לאה.

ההסבר של היובלים לדבר זה, נעוץ דווקא באי הבנתו של יעקב במנהג המקום שאין לשאת את האחות הצעירה לפני הבכירה. זאת למרות שלפי ההלכה הקומראנית, רק ביאה יוצרת קשרי נישואין, ויעקב, שלפי היובלים לא בה עמה במגע, יכול להחזירה לבית אביה, ובכך להחזיר את הגלגל לאחור. ברם, לאחר תשובתו של לבן, כי המדובר במנהג המקום, יעקב מחליט להישאר עם לאה, ולעבוד שבע שנים נוספות עבור רחל.

לאה יפה מרחל...

הבדל מהותי נוסף בין המקרא ליובלים הוא זה. בספר היובלים דמותה של לאה ויופייה, עולים לאין שיעור על יופייה של רחל: "כי עיני לאה לאות, ורק יפה מראה מאוד, ורחל טובות עיניה"[7], זאת כאמור בניגוד גמור לתיאור המקראי:" וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָייְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה"[8].

בהמשך הסיפור על פי המקרא, מתקיימת תחרות על ליבו של יעקב מצד לאה ורחל, תחרות שיוצרת קנאה בין שתי האחיות. על פי ספר היובלים, יעקב הוא אשר יוצר את קשרי הביאה עם לאה, מה שלא מוזכר כלל במקרא, ואף נוטל חלק פעיל וחשוב בגידול ילדיו, פרט שאף הוא לא עולה בבירור מהסיפור המקראי.

לאחר הולדתו של יוסף, מזכיר יעקב ללבן, על פי ספר היובלים, כי הסתיימו שבע השנים בהן התחייב לעבוד עבור רחל. התמונה כאן ברורה וחד משמעית. עם הולדתו של יוסף, מנסה לבן לשכנע את יעקב להישאר עימו שנים נוספות, ולבן על פי היובלים נוהג ביעקב בהגינות מלאה.

העכירות ביחסים באה רק משום הקנאה שרוחשים לבן ובניו ליעקב, בגלל הצלחתו הכלכלית, משמע – בגלל קנאה זו עם הולדת יוסף, מחליט יעקב לשוב אל יצחק אביו ארצה כנען. במקרא התמונות בסיפור פחות ברורות וחד משמעיות. על פי הכתוב במקרא, לאחר הולדתו של יוסף, מנהל יעקב משא ומתן מול לבן, והוא מגיע לסיכום עימו שהוא יראה את צאנו, אולם יעקב מבקש לא צאן רגיל אלא הוא מבקש לעבוד עם המקנה שהוא יוצא דופן בצבעיו. בהמשך הדברים מסתבר כי לבן ניסה לעשוק את יעקב, וזה האחרון מקבל החלטה שזה הזמן לשוב לארץ כנען.

כאמור ספר היובלים מנסה להמעיט במתח בין לבן ליעקב, והקנאה המוזכרת ביניהם באה כאמור רק על רקע כלכלי. לשון אחר – לפי ספר היובלים קנאה כלכלית קיימת אולם לא נמצא כאן את מוטיב המרמה שמאפיין את יחסו ליעקב בכל התקופה בה שהה בביתו.

אחרית דבר

בפרשת ויצא אנו נפגשים עם דמותו של לבן, אליו בורח יעקב מפני עשיו אחיו. על פי המספר המקראי יעקב אמנם מגיע אל חיק משפחתו, אולם לבן מתגלה ברמאי מקצועי שמהתל בכל הזדמנות ביעקב. ספר היובלים, משמיט את רוב החיכוכים עליהם למדנו מסיפורי המקרא, והשאלה מדוע הוא עושה זאת? על פי היובלים, יעקב הוא בן צייתן ונאמן להוריו. הוא תומך בהם ונמנע מנישואים עם נשים נוכריות. הוא גם צייתן לאלוהיו, והוא משלם את נדרו כפי שהבטיח בצאתו לחרן, ומעשר אף מעשר שני. כל זאת כהיפוך תגובה למעשיו של אחיו עשיו, הנושא אישה מבנות כנען וגוזל את הוריו. המגמה המסתמנת על פי ספר היובלים היא האדרת אופיו ושמו של יעקב.

מנגד, לבן בספר היובלים איננו הלבן של המקרא, בו הוא מנסה להרע ליעקב בכל דרך אפשרית. נהפוך הוא – ביובלים לבן הוא איש משפחה שפועל על פי מנהגי מקומו, ואת החלפת רחל בלאה מתאר היובלים באי הבנה מצד יעקב. החיכוך הרלוונטי בין יעקב ולבן בספר היובלים הוא על רקע הצלחתו הכלכלית של יעקב. לבן ובניו מקנאים בהצלחה זו, ויעקב שמבחין בכך מחליט שהגיעה השעה לחזור לארץ כנען. אשר על כן, לפי היובלים לבן הוא דמות משנית בסיפור הגדול של מאבק האיתנים בין יעקב לעשיו. לכן, על פי היובלים, מסכת היחסים בין יעקב לעשיו מסתיימת במלחמה שיוזמים בני עשיו, ואשר במהלכה הורג יעקב, הניצב בראש צבאו את עשיו. בכך מנסה ספר היובלים לייפות את דמותו של יעקב ואף לקדשו, בניגוד לדמותו הדמונית של עשיו [9]. לבן אם כן איננו מרכז הסיפור, ולכן ספר היובלים ממעיט לתאר את החיכוכים בינו לבין יעקב, עת זה האחרון שהה בביתו.

[לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ספר היובלים', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ויצא;
• אוסף המאמרים על 'ספר היובלים'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ויצא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), ספר היובלים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/10/22.

[1] אבי הראל, דמותו של לבן על פי המספר המקראי, ייצור ידע, נובמבר 2020.

[2] בראשית, פרק כ"ז, פסוק כ"ט. 

[3] שם, פרק כ"ח, פסוק ט"ו.

[4] ספר היובלים, שנכתב במאה השנייה לפני הספירה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. כמו ספרים חיצוניים אחרים, ספר זה לא הוכר על ידי הזרם הרבני-פרושי.

[5] שם, פרק כ"ט, פסוקים: כ"ג – כ"ו.

[6] ספר היובלים, מהדורת כנה ורמן, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2015, עמודים: 392 – 399. (להלן – יובלים, ורמן).

[7] יובלים, ורמן, פרק כ"ח, פסוק ו'.

[8] בראשית, פרק כ"ט, פסוק י"ז.

[9] יובלים, ורמן, עמוד 3.