תקציר: אנו, האמונים היום על "שלטון החוק" מתקשים להבין, מדוע הדגיש בן גוריון את הניגודיות שבין החוק למעשה; אולם בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינאמית, המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים, ויקשה מאוד עלינו להישאר ממלכתיים בעולם של משפטנים. במושג הממלכתיות הוא ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים, תוך הדגשת הצורך לזכור תמיד, כי החוק אמור לשרת את האינטרסים הלאומיים. לא להיפך!

[לקובץ המאמרים על המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בספרו, "כוכבים ועפר" הטיף דוד בן גוריון לעובדי המדינה, ממלכתיות מהי. הוא הנחה אותם, להישאר נאמנים לייעוד; ועל פיו, לעצב את המדיניות; ולא תת לחוק ולנוהל לנהל אותם:

"עובדי המדינה יעצבו למעשה דמות המשטר. לא החוק אלא הביצוע הוא הקובע... הייעוד ההיסטורי המיוחד של מדינת ישראל, לא סגי לו בחוק מתוקן ובפקידות נאמנה." (כוכבים ועפר, ע' 48).

אנו, האמונים היום על "שלטון החוק" מתקשים להבין, מדוע הדגיש בן גוריון את הניגודיות שבין החוק למעשה... אולם, בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינאמית, המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים, ויקשה מאוד עלינו להישאר ממלכתיים בעולם של משפטנים. במושג הממלכתיות הוא ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים, תוך הדגשת הצורך לזכור תמיד, כי החוק אמור לשרת את האינטרסים הלאומיים. לא להיפך:

אם מדינה היא קודם כל ישות משפטית ואם חיי אדם יהודי תלויים קודם כל בהכוונה ההלכתית; אזי, כמעט בלתי אפשרי להתמודד עם מציאות, שמשתנה בקצב הולך וגובר. זאת, כיוון שמטבען, מערכת החוק מתעדכנת לאט יותר מן המציאות. לכן, המשפט תמיד יהיה כמה צעדים בפיגור, מול מציאות משתנה.

על כן, אם כל מה שיש למנהיגים / לעובדי ציבור הוא רק הכוונת החוק, הם ימצאו את עצמם, שוב ושוב. עם כלים לא רלוונטיים לאתגרים חדשים.

כאן משתלב רעיון הממלכתיות, כרעיון מאפשר ומכוון להתמודדות ולהסתגלות למציאות משתנה, לאור חזון שמעניק מצפן עם הוראות ניווט.

[בתמונה משמאל: ספרו של דוד בן גוריון, כוכבים ועפר, שראה אור בהוצאת מסדה ב- 1976. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

ביסוד רעיון הממלכתיות מונחת קוסמולוגיה הגורסת כי הרצון שלנו - לסדר את המציאות אחת ולתמיד ואז הכל יתחיל לתקתק עם מערכת חוק וסדר קבועה - הוא רצון נפלא, אבל אוטופי!

ואם אין דבר כזה - הסדרה אחת ולתמיד - אזי, הראשונים, שנוגעים במציאות ומגלים שהיא זזה, חייבים להיות מצוידים בהרשאה לניווט עצמי, עם מרחב החלטה מבוזר, שמסונכרן באמצעות מערכת קואורדינטות מושגית ומצפן. את זה, עורכי דין וחסידי החוק והנוהל מתקשים לקבל, כי משמעות הדבר היא אבדן השליטה בשימור המערכת החוקית הסדורה (רק ששליטה כזו היא מטבעה אשליה...).

ואם היא אשליה, אזי אחד ההיבטים החשובים של הממלכתיות הוא היכולת לנהל התמודדות דינאמית ומהירה, מול מציאות משתנה במהירות. כאן טמון הפוטנציאל האינסופי של מושג הממלכתיות. הבעיה היא, שבשביל להצליח לעבוד כך, יש צורך בהסכמה עמוקה על החזון והווקטור, שהמדינה הולכת אליו.

רק שהשסע העמוק בין ימין לשמאל, וגם בתוך הימין הישראלי, הופך זאת לקשה מנשוא. התוצאות בהתאם...

[לקובץ המאמרים על המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'ממלכתיות'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: אינטרסים לאומיים - אינטרסים חיוניים;
• הרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), ממלכתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), אינטרסים לאומיים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?, ייצור ידע, 25/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.