תקציר: למפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר, זכות רבה בהיסטוריה של ארגון משטרת ישראל, בהקמת ארגון חדש במדינה צעירה וחדשה; בבניית הארגון, באיוש בעלי תפקידים, בפקודות ובנהלים, במבנים ובאפסנייה. חבל, שהקריירה הארוכה שלו הסתיימה באקורד צורם, בהרשעתו בעדות שקר בפרשת שורת המתנדבים...

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

פתח דבר

לפני למעלה מעשור שנים נתבקשתי ללמד באקדמיה (במכללה האקדמית אשקלון) קורס תחת הכותרת: "מהשוטר התנכי ועד השוטר של ימינו – שיטור ומשטרה בישראל"

לצורך הכנת הקורס נעזרתי במספר עמיתים, בכתביהם ובמפגשים איתם בשיחות בע"פ. מורי ורבי פרופ' מנחם אמיר ז"ל; סנ"ץ בדימוס, ד"ר אראלה שדמי; ניצב בדימוס ד"ר יהושע כספי; תת ניצב בדימוס, פרופ' דני גימשי; קציני יחידת ההיסטוריה של משטרת ישראל בעבר, ד"ר יהודה אלירם, ד"ר אלי הוד ותת ניצב בדימוס, ד"ר עמיקם הרפז. בנוסף, ישבתי במשרדו של עמיתי רפ"ק בדימוס רמי ברוקשטיין, ששימש כמפקד מוזיאון המשטרה, ושחשף בפני ממצאים וכתובים מקוריים של תקופת טרום המדינה והקמת משטרת ישראל. תודות לכולם מהם למדתי והשכלתי.

*  *  *

משטרת ישראל נמצאת תדיר בראש סדר היום הציבורי, לאור תוצאות הבחירות האחרונות, ומועמדותו של ח"כ עו"ד איתמר בן גביר, המיועד להיות השר לביטחון לאומי בממשלה החדשה שתקום. חבר הכנסת בן גביר רוצה לשנות את פקודת המשטרה, תוך שינוי שם המשרד והגדרת סמכויות חדשות לשר בחוק.

נאמר כבר בעבר, שכל הרוצה להבין טוב יותר את ההווה ולנסות לחזות את העתיד, רצוי וכדאי שילמד ויתעמק בהיבט ההיסטורי של הנושא. עמיתי נצ"ם בדמוס ד"ר פיני יחזקאלי כתב לאחרונה מספר מאמרים לגבי יחסי הגומלין בין השר הממונה למפכ"ל [לאוסף המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, לחצו כאן].

מצאתי לנכון להעשיר את הידע שצברתי, כמו גם לעיין בשנית בספרו האוטוביוגרפי של המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר "סיפור חיי" (ראו תמונה משמאל), שנכתב בראייה סובייקטיבית של האיש.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של יחזקאל סהר, סיפור חיי, שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ב- 1992. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מספר תובנות ואנקדוטות

התקופה של טרום הקמת המדינה - שבה, ארץ ישראל נמצאת תחת שלטון מנדטורי בריטי, מנוהלת ע"י נציב עליון בריטי; ומתחתיו, מפכ"ל משטרה בריטי, היא מרתקת ומעניינת. בתקופה זאת נוצר למעשה המסד להתפתחות המשטרה בת זממנו.

הבריטים, פרסמו בשנת 1921 את פקודת המשטרה, שעודכנה מספר שנים לאחר מכן בשנת 1926. פקודה המגדירה את ייעוד המשטרה, המבנה שלה ותפקידיה. פקודה זאת של הבריטים תורגמה והוכנסה לספר החוקים במדינת ישראל כ"פקודת המשטרה" (1971).

אכן, זאת אותה "פקודת משטרה" שח"כ בן גביר רוצה לעדכן ולשנות (להעשרה קראו את מאמרי משנת 2017 "טביעות האצבע" של משטרת המנדט הבריטי- בימינו").

סהר היה עסקן פוליטי, ללא רקע משטרתי קודם...

ליחזקאל סהר (ראו תמונה משמאל) לא היה רקע מקצועי משטרתי. הוא שימש בתפקידים פוליטיים. בתחילה שימש כמזכירו של חיים ויצמן; אח"כ התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, עבר קורס קצינים, ושירת בצבא זה כקצין במצרים, צפון אפריקה, מלטה איטליה. ואוסטריה. הוא, שירת בצבא הבריטי במלחמה בין השנים 1939-1945. לאחר מכן שימש בתפקידים פוליטיים במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, והיה נאמנו של דוד בן גוריון.

[בתמונה משמאל: המפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר. מקור התמונה: משטרת ישראל]

דוד בן גוריון הקים צוות חשיבה, בראשות גולדה מאיר, שיכין לו נייר עמדה והמלצות על שיטת השיטור והמשטרה למדינה שבדרך. סהר היה שותף לצוות זה.

בן גוריון החליט שתהיה משטרה אחת לאומית שתפעיל שירותי משטרה בכל שטח מדינת ישראל שתקום. מודל זה שריר וקיים עד היום לעומת מודלים אחרים של שיטור במדינות אחרות.

בתאריך 26 במרץ 1948 מסר דוד בן גוריון ליחזקאל סהר כתב מינוי:

"מטעם ההנהלה הומלץ עליך לגשת מיד לארגון משטרה יהודית בכל רחבי השטח של המדינה. לעת עתה תהיה המשטרה חלק של כוחות הביטחון תחת פיקודו העליון של המטה הכללי, אולם היא תהיה ממונה על תפקידי משטרה פנימיים, ושאר כוחות הביטחון לא יטפלו עוד בתפקידים אלה... המטה יעמיד לרשותך עוד 1200 איש מתוך המגויסים, על מנת שיקבלו אימון נוסף במשטרה; ועם הקמת המדינה, ישרתו במדינה היהודית... החזקתם והתלבושת הייחודית שלהם תהיה מתקציב הביטחון... בנוסף, יצורפו 700 שוטרים ששירתו במשטרה הארצישראלית..."

מיד לאחר הקמת המדינה, במאי 1948, הפכה משטרת ישראל לארגון עצמאי לאומי, בכפיפות לשר המשטרה הראשון שמונה, בכור שטרית

כתב סהר בספרו: "המשטרה התארגנה ופעלה על פי פקודת המשטרה של המנדט, שהמפקח הכללי הוא השולט בה. היא לא הותירה לשר אלא לאשר העלאת קצינים בדרגה, מובן שאני דיווחתי לו על המתרחש...".

[בתמונה משמאל: שר המשטרה הראשון בכור שטרית. המפכ"ל רק דיווח לו על המתרחש... הועלה לויקיפדיה ע"י דוד אלדן. התמונה היא נחלת הכלל מאוסף התצלומים הלאומי]

סהר התחיל בבניית המבנה הארגוני מחוזות, נפות, אגפי חקירות, אפסנאות ומטה; והקים את בית הספר לאימון השוטרים שגויסו.

עם עזיבת הבריטים את ארץ ישראל נפתחו כל שערי בתי הסוהר - שהיו באחזקתם ובשליטתם - וכל האסירים, הפליליים ואחרים, שוחררו.

הפרדת שירות בתי הסוהר והקמת משמר הגבול

סהר קיבל, בתחילה, את האחריות גם על בתי הסוהר ותפקידו הוגדר: "מפכ"ל המשטרה ובתי הסוהר". שר המשטרה מינה את יגאל גרא למפקד בתי הסוהר. ב-1 בינואר 1949 החליט השר לעשות הפרה בין שני הגופים: ארגון המשטרה בפיקוד המפכ"ל סהר ובתי הסוהר בפיקוד הנציב הראשון יגאל גרא.

בשנותיה הראשונות של המדינה, המליץ סהר לבן גוריון להקים חיל ספר מעין ז'נדרמריה. הגבולות המדיניים היו פרוצים ומסתננים, (שימו לב למינוח של אז לעומת היום מחבלים), עשו שמות ביישוב היהודי בייחוד בספר. במשך כארבע שנים מתנהל ויכוח בנושא, כשהצבא ביקש את הגוף הזה אצלו, ותחת בפיקודו.

בשנת 1950 החליט בן גוריון, לאור המלצת המפכ"ל סהר, להעביר את חיל הספר למשטרה. בשנת 1951 הוקמו 3 הפלוגות הראשונות של מג"ב. כמפקדו הראשון מונה פנחס קופל.

בעיית משכורות השוטרים לא נולדה היום...

במהלך הקדנציה הארוכה שלו יחזקאל סהר כמפכ"ל התמודד בבעיות של כוח אדם וטיוב הארגון, גם בתקופתו כמו בעת הזאת היו התפטרויות שוטרים על רקע של שכר נמוך ותנאים. והוא, נלחם בשביל הארגון שעמד בראשו מול ראש הממשלה ומשרד האוצר. כותב סהר: " צריך הייתי להתגבר במשך כל שנות שירותי. הבעיה המתמדת הייתה תקציב בלתי מספיק לגיוס כוח אדם מתאים... בריחה של אחוז לא מבוטל של השוטרים הטובים שמצאו הכנסה טובה יותר.

[בתמונה משמאל: המפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר. מקור התמונה: משטרת ישראל]

מדי שנה הפסדתי בין חמש לשש מאות איש (עד היום פורשים מהמשטרה כ- 500 שוטרים בשנה. מאז מאי 2021, מספר הפורשים הכפיל את עצמו) וצריך היה לגייס ולאמן אחרים במקומם. בנוסף למילוי החסר דרושים לנו עוד מאות של שוטרים חדשים כדי להילחם בפשעים שהלכו ורבו עם גידול האוכלוסייה המהיר. נשמע לכם מוכר?

'סוס טרויאני' במשטרה...

כדי להעמיק את שליטתו האישית במשטרה, הכניס ראש הממשלה דוד בן גוריון "סוס טרויאני" לתוכה את בנו עמוס.

עמוס בן גוריון (ראו תמונה משמאל) עשה מספר תפקידים בהדרכה, והגיע עד לתפקיד מפקד מחוז תל אביב וסגן המפכ"ל.

בראייה היסטורית, היה זה מעשה לא אתי ולא ראוי של ראש הממשלה. ועמוס בן גוריון סיבך את המפכ"ל סהר בפרשייה המפורסמת של 'שורת המתנדבים', כאשר, סהר נקרא לתת עדות במשפט הוצאת דיבה כנגד עמוס בן גוריון. בית המשפט קבע שהעיד עדות שקר; וקבע לו, ב- 15 בינואר 1961, גזר דין של מאסר על תנאי וקנס כספי [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שורת המתנדבים' – פרשת השחיתות השלטונית החמורה מכולם (עד כה…)!', לחצו כאן].

בערעור לעליון, הופחת הקנס הכספי וההרשעה נשארה. נשיא המדינה שניאור זלמן שזר העניק לו חנינה ב- 1 אוקטובר 1968.

סהר טען בספרו, כי כשהעיד בבית המשפט, הוא היה חולה בדלקת ריאות קשות ואיסר הראל ז"ל נתן לו (בתמימות??) כדורי ואליום אותם לקח ואשר סיממו אותו במהלך מתן עדותו.

אחרית דבר

בחודש מאי 1958 לאחר עשור (עשר /שנים!)  בתפקיד המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל, (הכהונה הארוכה ביותר של מפכ"ל עד היום), ביקש יחזקאל סהר מהשר ומראש הממשלה להתפטר ולסיים את תפקידו. לאחר סיום תפקידו כמפכ"ל מונה סהר להיות ציר ולאחר מכן שגריר ישראל באוסטריה.

אטען כי שמורה ליחזקאל סהר זכות רבה בהיסטוריה של ארגון משטרת ישראל בהקמת ארגון חדש במדינה צעירה וחדשה. בניית הארגון, איוש בעלי תפקידים, פקודות ונהלים, מבנים ואפסניה. חבל, שהקריירה הארוכה שלו הסתיימה באקורד צורם עם העמדה לדין והרשעה.

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של ד"ר אבי ברוכמן: טביעות האצבע של משטרת המנדט הבריטי- בימינו;
• אוסף המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה;
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• ברוכמן,א (2017) " טביעות האצבע של משטרת המנדט הבריטי- בימינו" אתר ייצור ידע.
• משטרת ישראל 2002, 2004 תקופות בהתפתחות משטרת ישראל. יחידת ההיסטוריה
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/10/18.