תקציר: רוני אלשיך טוען כי "הדמוקרטיה שלנו לא בשלה עדיין להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן". אבל מסתבר, כי מי שאיננו בשל איננה הדמוקרטיה אלא מערכת האכיפה, שלא הבינה שיקול דעת מהו, ושהכניסה לתוכו מאבקי כוח ואספירציות פוליטיות. כיוון שמחשבה - בטח מחשבה תחילה - היא מותרות בשירות הציבורי שלנו, הממונים על האכיפה זרעו רוח, וכולנו נקצור סופה!

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

התקשורת אוהבת לאהוב את רוני אלשיך - או לשנוא אותו - גם כשהיה במדים וגם היום. האיש הזה יוצא השב"כ - שלא הבין מעולם את השוני בין שיטור בקרב אזרחים למלחמה באויבים - הוא יצרן בלתי נלאה של ספינים, שרבים מהם פתחו כותרות וכמעט כולם היו שגויים.

גם הפעם פתח רוני אלשיך כותרות, וגם הפעם טעה:

ב- 20 בדצמבר 2022 הוא התראיין אצל דני קושמרו בערוץ 12:

"כאזרח, הייתי ממליץ ליועמ"ש ללכת לעסקת טיעון עם נתניהו. הדמוקרטיה שלנו לא בשלה עדיין להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן."

וצריך לשאול: אין זו הפעם הראשונה שהוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה וגם נגד שרים. אז מה השתנה עתה?

במדינה דמוקרטית, החוק היבש לעולם איננו עומד בפני עצמו. אכיפה היא תמיד תלוית הקשר ומחייבת שיקול הדעת של אוכפיו:

- יש מצבים שנכון ואפילו חובה לאכוף את החוק;

- ויש מצבים שמיותר; ולעיתים, אף אסור לעשות זאת! יש מקרים שבהם החיים דינאמיים והחוק מפגר אחריהם; ויש מקרים שאכיפתו של חוק ספציפי בהקשר מסוים גורמת נזק (היה אפילו סעיף כזה בעילות סגירת התיקים הפליליים - של סגירה בעילה של "חוסר עניין לציבור", שלא הובן ע"י המשטרה ושנוצל לרעה על ידה. זוכרים?).

[בתמונה משמאל: החוק איננו עומד בפני עצמו ואכיפתו מחייבת שיקול דעת... חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

ממה שואבים החוק ומערכת האכיפה את כוחם?

שני גורמים מקנים עוצמה לחוק, ומאפשרים חקירה והגשת כתב אישום, במערכת חוק ראויה, והם מחוברים האחד לרעהו כמו בכלים שלובים:

- האחד הוא הלגיטימציה הציבורית. חוכמת ההמונים. אם חצי עם סבור שלא צריך להגיש כתב אישום, אסור להגיש כתב אישום, גם אם יש ראיות וגם אם האוכף בטוח בצדקתו. אחרת תאבד הלגיטימציה הציבורית (לא החוקית. יש הבדל ביניהם...) לאכוף גם במקרים אחרים; ויאבד גם האמון באוכפים [לאוסף המאמרים על חוכמת ההמונים, לחצו כאן] [על ההבדלים בין לגיטימציה ציבורית ללגיטימציה חוקית, לחצו כאן].

- השני הוא אמון הציבור, שידי העושים במלאכה נקיות. אין זה משנה אם במקרה מסוים היו השיקולים נקיים אם לאו. הכל בעיני הציבור המתבונן. אם חלק גדול ממנו איננו מאמין, הגשת כתב אישום תפעל כחרב פיפיות, ותערער את מעמד החוק ומעמד אוכפיו [להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: שני גורמים מקנים עוצמה לחוק, ומאפשרים חקירה והגשת כתב אישום... המקור: ייצור ידע]

נחזור לרוני אלשיך...

טען אלשיך: "הדמוקרטיה שלנו לא בשלה עדיין להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן"; אבל הדמוקרטיה דווקא בשלה. עובדה: כשהוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, נתן העם רוח גבית לאוכפים. על כן, המשפט נתפס לגיטימי ומערכת השיקולים נתפסה כראויה.

אבל מסתבר, כי מי שאיננו בשל עדיין להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן איננה הדמוקרטיה אלא מערכת האכיפה, שאיננה מבינה שיקול דעת מהו, ושמכניסה מאבקי כוח ואספירציות פוליטיות לשיקוליה.

במקרה הזה, סוף מעשה היה חייב להיות במחשבה תחילה; וכיוון שמחשבה היא מותרות בשירות הציבורי שלנו, הממונים על האכיפה זרעו רוח, וכולנו נקצור סופה!

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית';
• אוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים;
• אוסף המאמרים על חוכמת ההמונים;
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פנחס יחזקאלי: 'מה בין לגיטימציה חוקית ללגיטימציה ציבורית?'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), משטרה ופוליטיקאים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), חוכמת ההמונים: כשההדיוטות עולים על המומחה…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), מה בין לגיטימציה חוקית ללגיטימציה ציבורית? ייצור ידע, 20/10/21.