תקציר: קמפיין סוף הדמוקרטיה היה ספין אפקטיבי להפליא, שחילץ את יאיר לפיד מלשלם מחיר על מסע הבחירות הבעייתי, רווי ביטחון עצמי מופרז, וניהול הרשלני של קמפיין הבחירות. אבל ספין מוצלח לא אומר שהמסר שבו שגוי. האם הדמוקרטיה מתחלקת לנו מבין הידיים?

[לאוסף המאמרים על דיקטטורות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

קמפיין סוף הדמוקרטיה היה ספין אפקטיבי להפליא, שחילץ את יאיר לפיד מלשלם מחיר על מסע הבחירות הבעייתי, רווי ביטחון עצמי מופרז, וניהול הרשלני של קמפיין הבחירות [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'ספין סוף הדמוקרטיה ומשמעויותיו', לחצו כאן].

אבל ספין מוצלח לא אומר שהמסר שבו שגוי. האם הדמוקרטיה מתחלקת לנו מבין הידיים?

אציע לכם מספר דרכי בדיקה, מהפשוטה למורכבת:

נתחיל את הבדיקה שלנו במבחן פשוט, שבדרך כלל עובד:

'כלל אצבע' (Rule of thumb או Thumb Rule) הוא כלל חשיבה, המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה.

הוא אינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה; אולם, הוא מציע דרך מהירה לקבלת ההחלטות ולפתרון בעיות, שהיא קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: כלל האצבע... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

בהנחה הסבירה, שרוב בוחרי הימין אינם חפצים בדיקטטורה הרי שכלל האצבע שלנו יהיה לבחון עד כמה חוששים בוחרי הימין מהדיקטטורה המתקרבת. לצורך כך, נניח עוד הנחה הסבירה, שיש ביניהם מספיק אנשים, שהם אינטיליגנטים דיים כדי שיבחינו בחבל הדיקטטורה הנכרך על צווארם...

אפשר לראות שבוחרי גוש הימין אינם חוששים. די לראות את השעשוע שאוחז בעיני רבים מהם, למראה ההיסטריה שאחזה במחנה השמאל, על מנת להבין שרובם המכריע איננו סבור באמת שהדמוקרטיה בסכנה.

אבל, זה שכלל ה'כלל האצבע' אינו מזהה פגיעה בדמוקרטיה, אינו אומר שהוא צודק הפעם...

עכשיו, בואו נעמיק, ונבחן את הסוגיה באופן אקדמי

אנחנו מכירים במדע המדינה שתי דרכים עיקריות שבהן דמוקרטיה הופכת לדיקטטורה:

- האחת היא במהפכה של 'זבנג וגמרנו';

- השנייה היא בדרך איטית של שחיקה איטית', מתחת לרדאר', של המוסדות הדמוקרטיים, [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: אנחנו מכירים במדע המדינה שתי דרכים עיקריות שבהן דמוקרטיה הופכת לדיקטטורה. המקור: ייצור ידע]

בואו נבחן כל אופציה בנפרד...

אופציה ראשונה: האם מהפכה של 'זבנג וגמרנו' אפשרית בישראל?

ניסיון למהפכה כזו היה לאחרונה במדינה דמוקרטית פחות איתנה משלנו - פרו - שסובלת משסע פוליטי גדול.

נשיא פרו, פדרו קסטילו, הודח ונעצר ב- 6 בדצמבר 2022, שעות לאחר שהכריז על פיזור הקונגרס, הקמת ממשלת חירום והליכה לבחירות מוקדמות בניסיון להתקין במדינה חוקה חדשה. הוא הודיע על עוצר לילי; ושהבחירות החדשות לקונגרס תערכנה בעוד 9 חודשים.

[בתמונה משמאל: האם מהפכה של 'זבנג וגמרנו' אפשרית בישראל? חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

קסטילו ניסה להקדים את הקונגרס - שהתכוון להצביע באותו ערב על הדחתו - ולבצע הפיכה. לצורך כך נזקק לגיבוי הכוחות המזויינים - הצבא, השירות החשאי והמשטרה.

רק ש...

- מפקד הצבא סרב והתפטר/פוטר. אף מפקד אחר בצבא להסכים לשתף פעולה;

- מפקדי המשטרה ושירותי הביטחון סירבו גם הם והביעו את נאמנותם לקונגרס ולחוקה. הקונגרס התעלם מניסיון הפיזור. הוא הצביע בעד ההדחה של קסטילו ברוב מוחץ, והינחה את המשטרה לעוצרו באשמת ניסיון להפיכה. הוא הוחלף ע"י סגניתו.

אז מה למדנו? שגם אם אתה נשיא או ראש ממשלה, אין לך היכולת לגרום למוסדות השלטון המזויינים לציית לך. לכן, כדי לבצע הפיכה/מהפכה, אתה חייב להבטיח את נאמנותם של המפקדים; ואלה לא יוכלו לפעול בלי הנאמנות של כוחותיהם - שבנוסף להיותם לובשי מדים, גם הם אזרחים בדמוקרטיה.

עתה, בואו נבחן מי בדיוק יהיה הפוליטיקאי בישראל, שיביא עלינו את בשורת "סוף הדמוקרטיה", ושיהיה לו הכוח להכפיף את הכוחות המזויינים לרצונו?

- הצבא השב"כ והמוסד? הצחקתם. כל הפנסיונרים של המערכות הללו מצטופפים במפלגות האופוזיציה. יתרה מכך, איזה קצין זוטר יציית לפקודות כאלה בישראל? ואיזה חייל ילך אחריו?

[בתמונה משמאל: מי בדיוק יהיה הפוליטיקאי בישראל, שיביא עלינו את בשורת קץ הדמוקרטיה, ושיהיה לו הכוח להכפיף את הכוחות המזויינים לרצונו? המקור: ייצור ידע]

- המשטרה? הרי מועדון המפכ"לים והניצבים היה ממובילי קמפיין קץ הדמוקרטיה; ונוכחנו כולנו באופן שבו נחקר נתניהו. מי שם ירים את כפפת ההפיכה האנטי דמוקרטית?

- בתי המשפט? הצחקתם.

אז מי נשאר? נערי הגבעות?

האמת היא שבהקשר זה, הדמוקרטיה הישראלית - עם כל תהפוכותיה - איתנה, ואין בזיכרון ההיסטורי הלאומי שלנו כל זיכרון היסטורי ומוסדי אחר שאיננו דמוקרטי, שיכול לשמש בסיס לדיקטטורה עתידית (בנוסף, איזה כוח יכפה עלינו דיקטטורה? צה"ל משטרה? מיליציות עממדיות? כולנו הרי מוכנים שיסתמו את פיהם של מתנגדנו; אבל, מי מוכן לאפשר שיסתמו את פיו?)...

אופציה שנייה: האם מתבצעת שחיקה איטית של המוסדות הדמוקרטיים?

הטיעון המשמעותי העיקרי של אלה שסבורים שהדמוקרטיה בסכנה, גורס כי התהליכים המתרחשים אצלנו עתה דומים מאוד לאלה שעברו על הונגריה וונצואלה (ראו למשל את מאמרו של עמר דנק: "ישראל אורבאנ-צ'אבס-יזם" באתר שלו: 'שאלה אסטרטגית'):

[בתמונה משמאל: האם סיפור ויקטור אורבאן יחזור על עצמו בישראל? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

התהליכים הללו כללו:

- שינוי אופן בחירת השופטים העוסקים בחוקה להבטחת רוב של 'שופטים מטעם';

- שינוי שיטת הבחירות והרכב הפרלמנט, באופן שיבטיח רוב למפלגת השלטון;

- 'טיפול בתקשורת הלעומתית';

וכדומה.

האמנם תהליכים דומים? האם השופטים שימונו יהיו באמת 'שופטים מטעם'? איך זה יוביל לשינוי שיטת הבחירות שתבטיח רוב בכנסת? כיצד הפרטת ערוץ 11 תוביל להשתקת התקשורת הלעומתית הנמצאת בבעלות פרטית? מסופקתני...

אבל הדמוקרטיה נשחקת מסיבות אחרות, במדינות מערביות רבות, כולל בישראל

רק שסיבות השחיקה שונות מאלה של מפגיני "סוף הדמוקרטיה"... השחיקה הזו - שאופיינית לכל הדמוקרטיות המערביות -

הן נובעת אצלנו משתי סיבות שמתלכדות יחד למה שמומחה הארגון, יצחק אדיג'ס (ראו תמונה משמאל) מכנה: 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנוהלים' (והחוקים)" (שתי הסיבות, אגב, נוגעות בין היתר, במצבם של בתי המשפט, המשטרה והפרקליטות; אבל גם בצבא וביתר משרדי הממשלה) [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנוהלים', לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת. מקור: אתר VK, צלם לא ידוע]

הסיבה האחת היא התערערות עיקרון הפרדת הרשויות והאיזון בעוצמתן היחסית. הרבה נכתב בהקשר זה ואין טעם לפרט. התוצאה היא ניוון מוחלט של תפקוד הכנסת וירידת רמתה בהתאמה (תופעה מוכרת ליועצים ארגוניים: עוצמת-יתר של גורם אחד בארגון מביאה לניוון הגורמים האחרים) [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'עיקרון הפרדת הרשויות של מונטסקייה: לא מה שהיה פעם…', לחצו כאן].

והסיבה האחרת היא הזדקנות והסתיידות המנגנון הביורוקרטי, שהמערך המשפטי הוא חלק בלתי נפרד ממנו (חלק מזה למשל, היא הצמיחה הבלתי נפסקת של השרים וסגני השרים, ואבדן היכולת להתייחס לבעיות באופן מערכתי). הסתיידות של מערכות ביורוקרטיות ושלטוניות הוא תהליך מוכר בתורת המינהל. חלק ממנו הוא השתלטות אנשי המנגנון על תהליכי קבלת ההחלטות ודחיקת הנבחרים ממנו [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן].

אנחנו לא לבד בסיפור הזה. זהו תהליך טבעי שכל דמוקרטיה מערבית ש'הזקינה' סובלת ממנו.

המשמעות מוכרת לכל מי שצריך לקבל ההחלטות: הכל סתום, או קפוא, או כאוטי, בתהליכים המלמדים על התפוררות. פשוט לא ניתן לקבל ההחלטות. הדוגמה הקלאסית היא חוסר היכולת לנקוט צעדים מתחייבים בתחום ביטחון הפנים מאז פרעות תשפ"א במאי 2021. בגלל השיתוק הביורוקרטי והמשפטי המובנה בתהליכי קבלת ההחלטות. למרות אותות האזעקה וחרדת האוכלוסיה בפריפריה, עד היום לא נעשה מאומה; והציבור החרד הושיט ידו לפוליטיקאי היחידי שהתייחס לבעיה האקוטית הזו בבחירות: לאיתמר בן גביר.

האם כל זה מערער את הדמוקרטיה? בהחלט. האם זה בגלל אותם תהליכים, שנגדם יוצאים מפגיני "סוף הדמוקרטיה"? ממש לא.

[לאוסף המאמרים על דיקטטורות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'ספין סוף הדמוקרטיה ומשמעויותיו';
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג: 'פניקה מוסרית';
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנוהלים';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'עיקרון הפרדת הרשויות של מונטסקייה: לא מה שהיה פעם…'.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• אוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), 'ספין סוף הדמוקרטיה ומשמעויותיו', ייצור ידע, 7/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• עמר דנק (2023), ישראל אורבאנ-צ'אבס-יזם, שאלה אסטרטגית, 6/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנוהלים', ייצור ידע, 7/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.