תקציר: דאעש הבין היטב את החיבור התודעתי, שמנסים שליטים במזרח התיכון לעשות, כשהם נשענים על הילת ההיסטוריה הקדומה, הפגאנית והמפוארת של מדינותיהם. על כן, בכל מקום שאליו הגיעו בכיבושיהם, דאג ולהשמיד נכסי תרבות וחפצים היסטוריים עתיקים - כמו גם אתרים של דמות אחרות - בטענה, שמדובר בעבודת אלילים...

[לאוסף המאמרים אודות התחברות שליטי המזרח התיכון להילת העבר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

יוני בייט, 30. בוגר תואר שני בביטחון ואסטרטגיה מאונ׳ ת״א ותואר ראשון בהנדסת חשמל מאונ׳ ת״א. שרת כאיש מודיעין בצבא קבע מספר שנים, ולאחר מכן כחוקר העולם הערבי במשרד רה״מ.
כיום איש הייטק ומדען נתונים. מתמקד בניתוח תהליכי העומק בעולם הערבי ובשינויים העדינים שחלים בו.

[לדף הטוויטר של יוני בייט, לחצו כאן]

*  *  *

ארגון המדינה האסלאמית נוסד בשנת 2006, לאחר שהפלג העיראקי של אל קאעידה התמזג עם כמה תנועות נוספות לכדי "המדינה האסלאמית של עיראק". אולם בהמשך, תחת הנהגתו של אבו-בכר אלבגדדי, הפך הארגון ל"מדינה האסלאמית" אשר ברצונה לייסד ח'ליפות אסלאמית אחת גדולה בעולם כולו.

בחזונו של אלבגדדי, ההשתייכות לח'ליפות אינה על בסיס אתני או גיאוגרפי, אלא רק על בסיס דתי. לטעמו, החלוקה של העולם המוסלמי למדינות לאום נעשתה בידי המערב הכופר על מנת להחליש ולהפריד את המוסלמים ולשסות אותם אלו באלו.

לפיכך, האויבת הגדולה ביותר של המדינה האסלאמית היא מדינת הלאום ומה שהיא מייצגת- שלטון לאומי חילוני, הנוגד את השלטון הדתי האוניברסאלי של הח'ליפות. כחלק מהניסיון לרסק את מדינת הלאום פנה דאע"ש לרסק גם את סמליה המובהקים.

"מחיקת המורשת של אומה הרוסה"

במגזין האינטרנטי של דאע"ש – "דאביק", המתפרסם בשפה האנגלית ומשמש ככלי תעמולה מרכזי של הארגון, פורסם מאמר שכותרתו "מחיקת המורשת של אומה הרוסה". המאמר, שפורסם בזמן שיא כוחה של הח'ליפות (גיליון 8), תיאר את המוטיבציה מאחורי הרס העתיקות בשטחים שנכבשו. וכך נכתב בו:

"הכופרים חשפו את הפסלים וההריסות הללו בדורות האחרונים וניסו להציגם כחלק ממורשת תרבותית וזהות שהמוסלמים בעיראק צריכים לאמץ ולהתגאות בהן. עם זאת, הדבר מנוגד להדרכתם של אללה ושליחיו ומשרת רק אג'נדה לאומנית הפוגעת קשות בנאמנות הנדרשת מהמוסלמים כלפי אדונם. הפיקו לקח מאותן מדינות כופרות שבאו לפנינו והימנעו ממה שהוביל להשמדתן, בגלל חשיפה ושימור של הפסלים שלהן, והצגתם כדי שאנשים יעריצו אותם."

העתיקות לא הושמדו בגלל שהן כפירה באסלאם

הן הושמדו, בעיקר, בגלל שהן מייצגות את הזהות הלאומית החילונית של סוריה ועיראק שנשענת על העבר העתיק. פסלים ומונומנטים אלה יצגו את האויב האידיאולוגי של המדינה האסלאמית. השמדת העתיקות של דאע"ש כוונה רק אל אלה ששוקמו במאה ה-20 בידי מדינות הלאום הערביות. על כן, דאע"ש בחומרי התעמולה שלו הציג את פעיליו מנתצים ומפוצצים את העתיקות הידועות ביותר של עיראק וסוריה. כך לדוגמא, הסרטונים הציגו את הרס הפריטים במוזיאון של מוסול, הרס הערים האשוריות נמרוד ונינווה בעיראק, ואת פיצוץ המונומנטים והמקדשים הפגאנים של העיר תדמור בסוריה.

[בתמונה משמאל: העתיקות לא הושמדו בגלל שהן כפירה באסלאם... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

יתר העתיקות, אלה שלא הושמדו לצרכי פרופגנדה, נבזזו ונמכרו בשוק השחור. ממסמכים שנתפסו בידי הצבא האמריקאי במהלך הקרבות מול דאע"ש עולה כי הארגון ייסד מערכת אדמיניסטרטיבית שלמה לטיפול בנושא. הגוף האמון על הסחר בעתיקות היה "המשרד למשאבי טבע" של הארגון, שעסק גם במכירת הנפט מהשטחים שנכבשו. המשרד חילק רישיונות חפירה לאנשים פרטיים, ונקבעו כללי מיסוי לפריטים שנמצאו בהתאם לשווים בשוק. דאע"ש אף פרסם בסרטוני התעמולה שלו את "חפירת העתיקות" כקריירה המוצעת לתושבי הח'ליפות המובטלים. בראיית הארגון, עתיקות שנחפרו ישר מן האדמה לא "זוהמו" בידי מדינות הלאום, ולכן ניתן לסחור בהן ואין צורך בהשמדתן.

מתקפה על הקונספט של מדינת הלאום והחוק החילוני...

משטרי הבעת' של סדאם ואסד עשו שימוש בעתיקות מעבר לערכן ההיסטורי, וקידמו בעזרתן אחדות לאומית, תוך הצדקת הקיום של המדינה המודרנית על סמך העבר המפואר.

לכן, בראיית דאע"ש, אקט ההשמדה של הפריטים העתיקים הוא למעשה מתקפה על הקונספט של מדינת הלאום והחוק החילוני, כאשר השמדת העבר נועדה לקעקע את ההווה. המשטרים החילוניים, שיצאו כנגד הקולוניאליזם המערבי, השתמשו בעבר המפואר של האימפריות העתיקות כדי להצדיק את קיום מדינותיהם באותם הגבולות שיצר הקולוניאליזם, ועל ידי מחיקת העבר דאע"ש מוחק את "הגבולות המשוקצים".

הח'ליפות היא אוניברסלית וחסרת לאום וגבולות, כפי שניתן גם ללמוד מן המטבע הרשמי שלה, לפיו העולם כולו, כולל יבשת אמריקה, נשלט בידי המדינה האסלאמית.

[בתמונה: מטבע דאעש חסר גבולות... המקור: טוויטר. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

בכרזה עיראקית שהייתה נפוצה בזמן הלחימה במדינה האסלאמית (ראו למטה), נראה חייל אשורי עם דגל עיראק על קסדתו מנפץ בעזרת חץ וקשת את הדגל השחור של האויב.

המסר העולה מן הכרזה הוא התלכדות של עיראק המודרנית עם עיראק הקדומה לכדי מאבק על החירות הלאומית אל מול המפלצת האסלאמית המאיימת.

מה הושמד?

כותבי ויקיפדיה טרחו והכינו דף מפורט על ההרס שגרם דאעש לאתרים היסטוריים ולאתרי דת. חלק זה של המאמר מבוסס במידה רבה עליו (ויקיפדיה: הרס נכסי תרבות על ידי המדינה האסלאמית).

2014 ואילך: מוסול תחילה

מוֹסוּל היא העיר השנייה בגודלה בעיראק, ובירת מחוז נינווה בצפון מערב המדינה. בראשית יוני 2014 כבשה דאעש את רוב שטחה של העיר. בתוך שבועות ברחו ממוסול כל תושבי העיר הנוצרים, לאחר שהארגון הורה לנוצרים שבעיר להמיר את דתם לאסלאם או לשלם מס גולגולת. ב-16 ביוני 2014 השמיד דאעש את כל הכנסיות בעיר.

לאחר מכן החל להרוס בשיטתיות מסגדים שיעיים עתיקים בעיר, באמצעות דחפורים וחומרי נפץ, בתואנה של "הריסת מקדשים ואלילים". הכנסיות הנוצריות הוחרבו גם הן. דווח גם על השמדת קברה של הנערה ראס אל-ג'אדה שהמקומיים נהגו לבקר בו, וכן שנסגר המוזיאון הגדול בעיר, ועובדיו הותקפו.

ב-27 בינואר 2014 פוצץ דאעש חלק מהחומה שהקיפה את העיר האשורית העתיקה נינוה, אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור, שחורבותיה קרובות למוסול.

. ב-26 בפברואר 2014, פורסם סרטון ובו נראים קבוצת חמושים במוזיאון מוסול, המשחיתים מוצגים היסטוריים עתיקים מהתקופה האשורית באמצעות פטישי אוויר. אחד המשחיתים מכריז בסרטון: "מוסלמים! העתיקות שמאחורי שימשו אלילים עבור תושבי האזור הקדומים, אשר סגדו להם במקום לסגוד לאללה". בתחילה נטען שחלק מהמוצגים הם למעשה רק העתקים, אולם מאוחר יותר הודתה ממשלת עיראק שמדובר במוצגים המקוריים. אחד מתושבי מוסול שהיה עד להרס אמר: "אני מזועזע לגמרי, זה אסון, עם האובדן של המוצגים האלה אנו כבר לא יכולים להיות גאים בתרבות של מוסול".

ב-5 במרץ 2014, דיווח משרד התיירות והעתיקות של עיראק, שדאעש החל בהשמדת העיר העתיקה מהמאה ה-13 לפנה"ס כלח (הידועה גם בשם "תל נימרוד" ונמצאת בקרבת מוסול; ראו תמונה למטה), באמצעות דחפורים. כעבור חודש דווח שמלאכת ההשמדה הושלמה ופורסמו תמונות המציגות את ההרס.

ב-7 במרץ 2014, החל הארגון בהשמדת חאטרה, ליד מוסול. עיר עתיקה אשר חורבותיה שוכנות בלב נווה מדבר במחוז נינוה.

יום לאחר מכן הוחרבה דור שרוכין, עיר הבירה של האימפריה האשורית החדשה, שבנה סרגון השני מלך אשור. דור שרוכין מצויה כחמישה עשר קילומטרים מצפון למוסול, ולנינוה וכלח העתיקות, בקצה הצפוני של המישור של מסופוטמיה, שבצפון עיראק.

ביולי 2014, הרסו אנשי דאעש את "מסגד הנביא יונס" במוסול - מסגד סוני, שהוא אחד משלושת מקומות הקבורה המיוחסים ליונה הנביא (ראו תמונה משמאל) - בנימוק ש"המסגד כאן הפך למקום של כופרים".

[בתמונה: קבר יונה הנביא, שהוחרב ביולי 2014. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Roland Unger. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כמו כן הוחרב גם אתר שנטען שהוא קבר דניאל הנביא, ומסגד "פתח'י אל-חאן" במוסול.

ב-25 ביולי 2014, הוחרב "מסגד עאון אל-הדין" במוסול. המסגד נבנה במאה ה-13, היה אחד המעטים ששרדו את הפשיטות המונגוליות, ונודע בתקרה המקומרת שלו שהזכירה חלת דבש (ויקיפדיה: הרס נכסי תרבות על ידי המדינה האסלאמית).

ב-26 ביולי דווח על הריסת "כנסיית סנט מרי" במוסול, באמצעות מטעני צד.

ב-27 ביולי 2014, פוצץ מסגד הנביא ג'ירג'יס, הוא גאורגיוס הקדוש, שבנייתו מתוארכת למאה ה-14.

באוגוסט-ספטמבר 2014, נהרס מנזר דייר מאר אליה, ששכן כ-7 ק"מ דרומית מערבית למוסול (ראו תמונה למטה). מנזר מהמאה ה-6 של הכנסייה המזרחית (Church of the East):

בדצמבר 2014, הרס הארגון את מבצר תל עפר שנבנה בתקופה עות'מאנית.

בשנת 2015 הורה הארגון על הסרת כל העיטורים מקירות המסגדים במוסול, אפילו אלו שהכילו פסוקי קוראן המזכירים את אללה. זאת בטענה שהם מהווים "השקפה מוטעית של יצירתיות, בניגוד ליסודות השריעה". אלו שסירבו לעשות זאת הוצאו להורג.

בתחילת פברואר 2015 פוצצה כנסיית אל-טארה במוסול, שבנייתה מתוארכת לתחילת המאה ה-7, והייתה בין הכנסיות העתיקות ביותר בעיר. כנסייה נוספת במוסול, שהייתה על פי הדיווחים בת אלפי שנים, פוצצה ביולי. בפיצוץ נהרגו גם ארבעה ילדים.

במרץ 2015, הוחרב "מסגד חמו אל-קדו", שנבנה בשנת 1880, וכן מסגדים סופיים בלוב.

באפריל 2015, דווח שהארגון הרס במוסול את מצודת באשטאביא אתר ארכאולוגי מהמאה ה-12.

ביוני 2017 פוצץ דאעש את מסגד א-נורי הגדול במוסול (ראו תמונה למטה), כפעולת זעם בשל תבוסת הארגון בקרב על העיר מוסול:

2014: תיכרית

תִּכְּרִית היא עיר הבירה של מחוז סלאח א-דין בצפון עיראק. העיר שוכנת על גדות נהר החידקל באזור המשולש הסוני כ-160 ק"מ צפון-מערבית לבירה בגדאד. נכון ל-1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר מונה 108,964 בני אדם.

ב-24 בספטמבר 2014, החריבו אנשי הארגון את "מסגד אל-ארבעין" בתיכרית, שהכיל כ-40 קברים מתקופת עומר. ב-27 בפברואר הוחרב "מסגד קובר" מהמאה ה-12, בטענה שאנשים סגדו לקבר ששכן במרכזו.

ב-24 בספטמבר 2015, פוצצה בעזרת חומרי נפץ מאולתרים כנסייה אשורית עתיקה בתיכרית, שנודעה בשם "הכנסייה הירוקה".

2014: א-רקה

א-רקה היא עיר בצפון סוריה, השוכנת על גדת הנהר פרת, בשפכו של נהר בליח, כ-160 קילומטר מזרחית לעיר חלב. העיר היא בירת מחוז א-רקה וממוקמת במרחק 40 קילומטרים ממזרח לסכר טבקה, הגדול בסוריה.

ההרס, השוד והביזה בא- רקה החלו הרבה לפני כיבושה הסופי ע"י דאעש:

באביב 2012, הוציאה קבוצת אחראר אל-שאם - אחד הצדדים המורדים במלחמת האזרחים בסוריה - ממוזיאון א-רקה 527 פריטים, בטענה שמטרת הוצאתם הייתה להגן עליהם. ביוני 2013 נכנסו שודדים למוזיאון ושדדו 6 מכולות של ממצאים שאוחסנו במוזיאון. בחודש נובמבר 2014, פגעה פצצה שהוטלה במרכז העיר במבנה המוזיאון וגרמה נזק לחזיתו, לדלתות ולחלונות.

באוגוסט 2014 כבש דאעש את העיר א-רקה בסוריה, ב-27 בפברואר של אותה שנה רמסו אנשי הארגון בעזרת דחפורים פסל אשורי עתיק מהמאה ה-8 לפנה"ס ששכן בעיר. על פי מגזין "דאבק" השייך למדינה האסלאמית, שני פסלי אריות נוספים מאותה תקופה שמקורם באתר הארכאולוגי "ארסלאן טאש", והועברו לעיר א-רקה הושמדו. במרץ 2014 נמסר כי המחסנים של התל הארכאולוגי תל סבי אבייד (ראו תמונה למטה) - כ-80 ק"מ צפונית לעיר א-רקה - שהכילו כ-6,000 פריטים נשדדו מהאתר.

2015: דיר א- זור

דיר א־זור היא עיר בחלקה הצפון-מזרחי של סוריה, על גדות נהר הפרת, ובירת מחוז דיר א-זור. העיר נמצאת במרחק של כ-450 קילומטר מבירת המדינה, דמשק.

ב-21 בספטמבר 2015 פוצצו חמושים את "כנסיית הזיכרון לרצח העם הארמני" בדיר א-זור (ראו תמונה למטה).

2015: תל נאסרי

ב-5 באפריל 2015, הוחרבה כנסייה אשורית נוספת בעיר תל נאסרי שבסוריה.

2015: תדמור

תַּדְמוֹר היא עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה. העיר הוקמה בנווה מדבר והייתה בין ערי השיירות החשובות ששימשו סוחרים בנתיבות המסחר הבינלאומי דוגמת דרך המשי, ובעיקר, בין האימפריה הפרתית לבין האימפריה הרומית. שרידים ארכיטקטוניים מרהיבים של העיר מהעת העתיקה נשתמרו עד התקופה המודרנית. לכן, ועל אף שהעיר המשיכה להיות מאוכלסת, הכריז בשנת 1980, ארגון אונסק"ו על תדמור כאתר מורשת עולמית (ויקיפדיה: תדמור).

על הקשר המיוחד שבין שושלת אסד לתדמור ולמלכה זנוביה - ועל הניסיון של סוריה להתבסם מהילת העבר - פרטתי בהרחבה במאמר קודם [למאמרו של יוני בייט: 'שושלת אסד מפלרטטת עם זנוביה – מלכת תדמור', לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: בשאר ואסמה אסד בתדמור, בשחזור קרבות זנוביה... את הקשר הזה שבין סוריה המודרנית לעברה הפגני, ניסה דאעש לקעקע... המקור: טוויטר. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

במאי 2015, כבש דאעש חלקים גדולים ממחוז חומס בסוריה, סביב העיר העתיקה תדמור, והחל להפגיז את העיר; כתוצאה, הוכרזה סכנה לעתיקות העיר. ב-13 במאי 2015, פתח דאעש במתקפה על תדמור החדשה. בלילה שבין 20 ל-21 במאי נכבשה כליל העיר בתום קרב בן מספר ימים, שבו נהרגו כ-350 איש.

ב-21 במאי 2015, הוצאו כמה כלים קדומים מהמוזאון של תדמור על ידי האוצרים הסורים והועברו בשתי משאיות לדמשק. כמה פרוטומות יווניות-רומיות, תכשיטים וחפצים אחרים שנבזזו מהמוזאון של תדמור נמצאו בשוק העתיקות הבינלאומי. באותו יום, כוחות דאעש נכנסו לאתר המורשת העולמית. על פי עדי ראייה, ב-23 במאי הרסו החמושים את האריה של אל-לאת (ראו תמונה למטה) ופסלים אחרים.

מאז ה-27 במאי 2015, שימש התיאטרון הרומי בתדמור כמקום להוצאה להורג פומבית של מתנגדי דאעש. סרטון וידאו שנעשה על ידי דאעש מראה את הריגתם של 20 אסירים בידיהם של מוציאים להורג בני עשרה, לעיני מאות גברים וילדים. בפינוי המוזיאון של העיר לפני ההשתלטות של דאעש השתתף גם הארכאולוג ח'אלד אל-אסעד, מנהלה לשעבר של רשות העתיקות של תדמור. אל-אסעד בן ה-81 עונה במשך חודש ימים כדי להשיג מידע על אוצרותיה החבויים של העיר, אך סירב למסור כל מידע לשוביו. ב-18 באוגוסט 2015 הוא הוצא להורג בכיכר העיר, שם נושא-חרב רעול-פנים ערף את ראשו אל מול קהל. גופתו הוצגה לראווה בכיכר מרכזית בתדמור החדשה, כשעל מותניו נתלה שלט המפרט את "פשעיו" ובהם: ייצוג סוריה ב"וועידות של כופרים" והיותו "מנהל עבודת האלילים" בתדמור. לאחר מכן נתלתה גופתו על עמוד רומי בעיר העתיקה.

ב- 13 ביוני הפציץ חיל האוויר הסורי את האתר, וגרם נזק לחומה הצפונית בקרבת מקדש האל בעל. ביוני 2015 גם דווח על השמדת מוזוליאום עתיק בתדמור, שיוחס לאחד מצאצאי הנביא מוחמד.

ב- 23 באוגוסט 2015, הוחרב מקדש בעל שמין בתדמור, שהוקדש לאל הכנעני בעל שמין, שהיה אל השמים השמי, אחד משני האלים הראשיים של העיר תדמור (ראו תמונה למטה). ההרס התבצע באמצעות חומרי נפץ שהונחו בתוכו.

בסוף באוגוסט 2015, דווח כי דאעש הרס חלק ממקדש בל שבתדמור (הידוע גם בשם מקדש בעל; ראו תמונה למטה), כשהיקף הנזק לא היה ידוע בבירור. המקדש הוקדש לאל המסופוטמי בל. אל זה היה חלק משלישיית אלים שתושבי תדמור סגדו להם (ביחד עם אל הירח אגיבול ואל השמש ירהיבול). מרכז זה לשלישיית האלים, הוקם בשנת 32 לספירה. שרידי המקדש היו בין השרידים השמורים ביותר בתדמור. מתחם המקדש הוכרז בשנת 1980 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית

ב-1 בספטמבר 2015, פורסמו תצלומי לוויין של המקדש. צילומים אלה הראו שכל מבנה המקדש נהרס לחלוטין. 

בחודש אוגוסט פוצץ גם מגדל אלהבל, מבנה קבר בתדמור שהיה חלק מהנקרופוליס של העיר העתיקה. בתחילת אוקטובר פוצצו את הקשת הגדולה שהייתה חלק מהאכסדרה הגדולה של העיר העתיקה (ראו תמונה למטה):

דאעש הבין היטב את החיבור שבין הלאומיות הסורית לעיר תדמור; והתמקד בקעקוע הקשר הזה: את הסצנות הדרמטיות ביותר של ההוצאות הזוועתיות הרבות להורג הוא ביצע בתיאטרון האיקוני של תדמור.

המסר היה ברור: אין יותר לאומיות סורית, רק חליפות אסלאמית... הנה כבשנו את האייקון של סוריה הכופרת החילונית.

[לאוסף המאמרים אודות התחברות שליטי המזרח התיכון להילת העבר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות התחברות שליטי המזרח התיכון להילת העבר;
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית;
• אוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו;
• מאמרו של יוני בייט: 'בין סדאם חוסיין לנבוכדנאצר';
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: הרס נכסי תרבות על ידי המדינה האסלאמית.
• ויקיפדיה: תדמור.
• ויקיפדיה: זנוביה.
• יוני בייט (2023), שליטי ערב מתחברים להילת העבר…, ייצור ידע, 8/1/23.
• יוני בייט (2023), בין סדאם חוסיין לנבוכדנאצר, ייצור ידע, 7/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/1/23.