תקציר: בני עמי, חדלו לתור אחר ולהשתעבד להשגת לגיטימציה בינ"ל... תרגישו טוב בין אומות העולם הזה. חירות נרכשת במאבק, בעיקר חירות נפשית, ונשמרת לנצח במאבק. לפני 2,000 שנים איש לא נזקק ללגיטימציה לגרש יהודים מארצם. כיום, איננו זקוקים ללגיטימציה מאיש לחדש, לקיים ולפתח את ארץ הייעוד לשגשוג-על כבית לאומי לעם היהודי...
אלוף משנה במיל', ד"ר אפרים לאור: אפר"נאי; חבר "מבטחי", פורום מפקדים לאומי. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה, תואר שני במדיניות ציבורית. דוקטורט ב"מדיניות, אסטרטגיה וניהול מצבי חירום קיצוניים", קינגס קולג', אוניברסיטת לונדון. כיהן כיו"ר ועדת ההיגוי להיערכות המדינה לטיפול ברעידת אדמה וכראש המגמה לגאוגרפיה של אזורי אסון באוניברסיטת חיפה.
* * *
בשבועות האחרונים, ישראלים מכל הזרמים עטים בחיפוש אובססיבי ונצחי אחר לגיטימציה בינ"ל ביחס להרכב הממשלה, קווי היסוד שמתגבשים, חלוקת תפקידים בין 3 רשויות, מותר ואסור בשטח השיפוט של ממשלת-ישראל...
כל אלה, כאילו אין די ב'צליל והתבונה הפנימית' של אזרחי ישראל כדי לעצב את גורלם.
בני עמי, חדלו לתור אחר ולהשתעבד להשגת לגיטימציה בינ"ל...
תרגישו טוב בין אומות העולם הזה. חירות נרכשת במאבק, בעיקר חירות נפשית, ונשמרת לנצח במאבק.
לפני 2,000 שנים איש לא נזקק ללגיטימציה לגרש יהודים מארצם. כיום, איננו זקוקים ללגיטימציה מאיש לחדש, לקיים ולפתח את ארץ הייעוד לשגשוג-על כבית לאומי לעם היהודי. לאורך 2,000 שנים שחלפו מי' בטבת, איש לא נזקק ללגיטימציה להרחיק יהודים מארץ-ישראל [גם לא בריטניה דמוקרטית לאחר שואה! (ראו התמונה למעלה)], לחרב את מורשתנו ולשרוף בשיטות תעשייתיות את סבינו, אחינו ודודינו.
אומות 'נאורות' לא חשו צורך עז ללגיטימציה לשדוד רכוש יהודי, למנוע יהודים ממלאכות שורשיות כעבודת-אדמה, להדיר רגלי יהודים ממקומות קדושים להם ולשרוף את תכולת בתי-התפילה של אמונתם. אומות עולם, כל אחת בשעתה, לא דרשו לגיטימציה להפר התחייבויות בינלאומיות כלפי ישראל, בכלל זה החלטת מועצת הביטחון 1701 ומניעת התגרענות של אירן.
מייחסים לג'ורג' ברנרד שאו אמירה ש: "בני-אדם הגיוניים מסתגלים לסביבתם. בני-אדם לא הגיוניים מנסים לסגל את סביבתם אליהם. לפיכך, כל קידמה היא תוצאת מאמציהם של בני-אדם לא-הגיוניים".
יהודים לאורך דורות היו הגיוניים, מכילים, סבלניים, סובלניים במשך כ- 2,000 שנים. ישנם כאלה שחותרים להתנהלות דומה גם כיום. להלן סקירה של התוצאות.
דייקתי בסדרי הגודל ובמגמות, גם אם הפרזתי כלפי מטה במספרים הממשיים:
אסכולת הבלתי-הגיוניים ניצחה...
היסטוריוגרפיה מעידה שכאשר יהודים נהגו על פי קודים שציפו מהם וגם ערגו ללגיטימציה של אומות-עולם באשר הן, הרגו בהם, כתשו אותם, ריסקו אותם בפוגרומים יזומים, והשיתו עליהם אורח חיים לא להם.
מאידך, כאשר האזינו לצליל הפנימי, בחרו בחֵירוּת לאומית, תבעו זכויותיהם במשפחת העמים והתמידו במאבק חוצה גבולות ובלחימה נחושה, קורבנות הקיום היהודי פחתו באופן דרמטי לשפל הנמוך ביותר באלפיים שנים. אפילו 'מלחמת שחרור' 48' נוראה, מדממת, הייתה פחותת קורבנות בהשוואה למאות קודמות בגולה.
אסכולת הבלתי-הגיוניים ניצחה. מנהיגי המאה האחרונה היו קברניטים, מפקדים, מנהלים ומנהיגי דת שאינם 'קסוקרים': כאלה שרואים מכאן מה שרואים מ'שם'; גם מחנכים היו עם תכונות דומות.
חיילים וקצינים שאיישו טנקים, תותחים, מטוסים, ספינות, מרגמות, תחנות איסוף נפגעים, אתרי "מלא מחדש" לדלק, תחמושת, מים ומזון, קשרים ואנשי חימוש היו בלתי-הגיוניים. אנשים שהאמינו בניצחון והיו מוכנים להקריב למענו את חייהם. הם האמינו בצדקת דרכם ודהרו לאורכה באדיקות אל האופק.
בני עמי, שחררו אותנו מלתור אחר לגיטימציה בינ"ל. הדרך שבחרנו יחד לגיטימית למופת. היא נכונה וראויה. ה"פריץ" הגלותי, המסורתי מבחינתנו, מת. אין לסגוד להם יותר.
אך כאן לא מסתיימת סוגיית הלגיטימציה. על ישראל להפנות תביעה לגיטימית כלפי אומות עולם
א י ן לכם [!] לגיטימציה לחתרנות במדינתנו ולהטפת מוסר כלשהו בהקשר להתנהלות של מדינת-ישראל. אם תמשיכו במעשיכם, נאבק בכך כאן, וגם בארצותיכם. לכו והתעסקו בעניינים הדחופים שלכם, לפני שתאחרו את המועד... ואם המסר הפשוט הזה ארוך מדי ועמום מדי, הריהו בתמצית: לכו ... [ברוסית זה נשמע עסיסי יותר!].
אנחנו נמשיך לשפר את ארץ הייעוד הלגיטימית באמצעות טיפוח יכולות, כישורים, תבונה, נחישות, ערגה של דורות לחירות אמיתית ורצון לחיים ריבוניים שלנו.
בני עמי חדלו לתור אחר ולהשתעבד להשגת לגיטימציה בינ"ל. חירות נרכשת במאבק ונשמרת לנצח במאבק!
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
אפרים מפקדי, קריאתך להפסיק להצטדק אכן נשענת ע היסטוריה של עמנו שמוכיחה זאת. נוכל לנהוג באופן שנתעלם מהפריץ רק אם תהיה לנו דרך ונאמין בצדקתה. השסע החברתי והלאומי הקיימים בעמנו הינם תופעה שגם חוזרת בהיסטוריה שלנו. לצערי מתקיימת דווקא תופעת הנהיה והתחינה לפריץ הרעוע של חלק מעמנו וזאת על מנת לרתום אותו מול החלק אחר של העם. לכן כל שניתחת נכון עם אבל…. לחלק גדול לצערי של עמנו היושב בציון לא ברורה צדקת הדרך. צריך לסלול את הדרך ולקבוע נתיבותיה אחרי שתושג הסכמה רחבה בעם המפולג. איך משיגים אחדות ממניעים פנימיים היא משימת הדור.