תקציר: האם יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, ניסה ל'אתרג' את עצמו? התופעה הזו של 'אתרוג' קיימת מאז ומעולם, אולם זכתה לשם ולהגדרה עסיסית ע"י איש התקשורת, אמנון אברמוביץ, כחצי שנה לפני תחילת ההתנתקות מרצועת עזה וצפון סיני בקיץ 2005. המאמר סוקר את פרשיות האתרוג הגדולות שידענו מאז ועד היום.

[לאוסף המאמרים על 'אתרוג פוליטי' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האם יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, ניסה לאתרג את עצמו?

בערב יום שני, ה- 30 בינואר 2023, פרסמה איילה חסון בערוץ 13, כי יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, ביצע מעשה מגונה בשיחת וידאו עם עורכת דין שביקשה כי יקדם את מועמדותה לתפקיד שופטת. לפי הדיווח, חימי פשט את מכנסיו במהלך השיחה ונגע בעצמו. כמו כן, דווח שעורכת הדין תיעדה את המעשה ושהתיעוד נמצא בידי הערוץ (הארץ, 2023).

התקרית אירעה לפי הפרסום בשנת 2022, לאחר שעורכת הדין ביקשה מחימי את המלצתו. לפי הדיווח, זמן קצר לאחר בקשתה החל חימי לשנות את יחסו לעורכת הדין וסימס לה הודעות אישיות יותר, ואז עדכן אותה ששלח מכתב המלצה עבורה. בשיחה עם העיתונאית אילה חסון ששודרה הערב אמר חימי: "בלשכת עורכי הדין לא עשיתי דבר וחצי דבר. מה אני צריך להתייחס למה שאני עושה או לא עושה עם מישהו בהסכמה? אני לא מבין את זה... תפרסמי מה שאת רוצה" (הארץ, 2023).

ניסיון אתרוג?

אם קודמו של עו"ד אבי חימי בתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין ניסה לפרוץ גדרות ודרדר את מעמד הלשכה, הרי שיו"ר הלשכה הנוכחי הטביע אותה בפוליטיקה, כשהפך אחד ממובילי התנגדות גוש השמאל לרפורמה.

כך הפכה לשכת עורכי הדין - שאמורה להיות גורם אובייקטיבי, לתי תלוי - לכלי בידיו של גוש פוליטי, כשהיא מוכיחה, הלכה למעשה, את הטיעון שאסור לה להיות מיוצגת בוועדה למינוי שופטים; שלא לדבר על העובדה שסביר להניח שחימי פעל בניגוד לדעתם של חצי מעורכי הדין בישראל, שאותם הוא אמור לייצג... (ועוד לא אמרנו מילה על האופן שבו מתמנים שופטים מדינת ישראל...).

כיוון שקשה להסביר באופן רציונלי את התנהגותו של חימי; וכיוון שהוא מוכר כאיש פיקח ומבין עניין, קשה להימלט מההשערה, שהמעשה הזה היה מעשה מכוון של 'איתרוג' עצמי בפרשת המעשה המגונה שביצע בפני עורכת דין שביקשה את המלצתו למינוי כשופטת.

את ההשערה הזו חיזק ערוץ 12, שבניגוד לעיתון 'הארץ', שבמידה רבה, חסך משומעיו את הגילוי המביך במהדורות החדשות ובתחומי העיסוק של הפרשנים...

המושג 'אתרוג' נולד

בתחילת שנת 2004 היה מצבו התקשורתי של ראש הממשלה אריאל שרון (ראו תמונה משמאל) בכי רע, על רקע 'פרשת האי היווני'...

אבל, מרגע שפורסמה כוונתו לסגת מרצועת עזה וצפון סיני הוא הפך ליקיר האליטות והתקשורת, של מה שמכונה היום 'ישראל הראשונה'; והיחס אליו השתנה באופן מוחלט (גם התיק שהומלץ בתחילה לדין נסגר, אבל זה כבר נושא למאמר אחר...).

התקשורת שעשתה הכל לשמור על תדמיתו...

אדגיש: התופעה הזו - של הגנה על יקירי האליטות - הייתה קיימת תמיד. אבל, היא זכתה לקבל שם והגדרה 'עסיסית' מפי איש התקשורת, אמנון אברמוביץ. הוא טען (ראו בסרטון למטה), שאת שרון צריך לשמור כמו אתרוג, שלא יינזק חלילה.

מאז פרשת האי היווני ועד פרשת אבי חימי, נחשפנו לעוד שני מעשה 'איתרוג' גדולים (וסביר להניח שהיו רבים אחרים שלא מצאו את דרכם לציבור...). מי שמעוניין בסיבות למצבה הפתטי של התקשורת הישראלית (מקום 86 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות), יכול למצוא בסיפורים הללו עוגן רציני... (פרסיקו, 2022).

רוני אלשיך מאתרג את עצמו בעצת יועצו האסטרטגי

רוני אלשיך הגיע למשטרה מלא כוונות טובות, עם רצון מוצהר לבצע בה רפורמה מהותית. כיוון שלא סמך על איש בתוכה (בצדק...) הביא גורמים מבחוץ שייסייעו לו, שניהם מהתחום הפוליטי (טעות קרדינלית...): את ליאור חורב כיועץ אסטרטגי ואת מירב לפידות כדוברת (ראו תמונה משמאל).

כך התייצבה הנהגה חדשה ליד ההגה, שהמשותתף לכולם בה היה חוסר הבנה מינימלי בשיטור ובסוגיות של משטרה בחברה דמוקרטית. התוצאה: ניסיונות התיקון של המפכ"ל החדש יצרו אופוזיציה מגובשת, שיצרה ברית עם כתב המשטרה דאז, יניב קובוביץ' ועיתון הארץ, וטפטפה באופן קבוע חומרים בעייתיים ומגחיכים על המפכ"ל.

אחרי שנה בתפקיד, המשטרה לא תוקנה, אבל מעמדו האישי של המפכ"ל אלשיך היה כבר על עברי פי פחת. בלית ברירה, קיבל את עצת יועציו והתייצב (לכאורה) בראש חקירות ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

התוצאה: הוא 'אותרג' כמו אריאל שרון לפניו, הוא הפך ברגע ליקיר התקשורת של 'ישראל הראשונה', אבל הטביע את המשטרה עמוק בבוץ הפוליטי, וחיסל את שארית האמון הציבורי שלו זכתה.

קובי שבתאי מאתרג את עצמו בפרעות תשפ"א

ימי החסד של קובי שבתאי בתפקידו היו קצרים וכבר בתחילת כהונתו הסתבך באסון מירון, כשהתקשורת מכה בו ובמשטרה [לאוסף המאמרים על אסון מירון ול"ג בעומר, לחצו כאן].

אבל אז הגיעו פרעות תשפ"א והגיעה ההזדמנות ל'איתרוג' (אגב, גם הוא 'זכה' לייעוץ חיצוני, הפעם של קודמו רוני אלשיך והדוברת לשעבר, מירב לפידות) [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן].

תחת הנהגתו הזכירה המשטרה בפרעות תשפ"א במאי 2021, את משטרת המנדט הבריטי, שעמדה מהצד בזמן ההפרעות, "איזנה בין יהודים וערבים", ואצה רצה לטפל ביהודים מיד אחריהן. היא זו שפרסמה בבוקר היום השני לפרעות, כי יהודי רצח ערבי בלוד הבוערת (כתב אישום לא הוגש עד היום...) והפכה למצית העיקרי של תבערת היום השני למהומות שם... כך סייע שבתאי לאלה, המבקשים לטשטש את סיפור המרד של הפלסטינים תושבי ישראל.

וגם התמורה לא אחרה לבוא: למרות שמדובר באחד המתמודדים הרציניים ביותר לתואר "המפכ"ל הגרוע ביותר של משטרת ישראל מימיה", הוא 'אותרג' ברמה האישית ע"י התקשורת, שביקרה את המשטרה ככלל אבל לא נוגעת בו לרעה...

שבתאי המשיך לשרת את שוחרי הדו קיום התודעתי, כאשר ב- 24 ליולי 2022 הוא הגיח בסערה לישיבת הממשלה שעסקה במאבק בפשיעה הערבית, וקבע בשביעות רצון: "אנשים מנסים לייצר תחושה שהדרום בוער... המצב היום טוב מאי פעם, חד וחלק" [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן].

בתמורה, הפך לבדיחה בתוך המשטרה ובחוגי הימין, אבל התקשורת הממוסדת ממשיכה לשמור על ה'אתרוג' שלה... עד לשליחת המכתבים של ועדת מירון, שאם ישחק לו המזל, תסיים את עבודתה רק אחרי כשיסיים את תפקידו...

אבל עולם התקשורת משתנה וה'אתרוג' הופך ליותר נלעג ולפחות אפקטיביות

בחינת מפת התקשורת הישראלית מאז אותרג אריאל שרון, מלמדת על אפקטיביות יורדת והולכת של ה'איתרוג' התקשורתי. ככל שהשוק מגוון את עצמו, היכולת להעלים 'רעשים מפריעים' ולשנות תודעה קטנים והולכים; וחוזרים כבומרנג אל ה'מאתרג'.

גם רצונו של שר התקשורת, שלמה קרעי, לעשות שימוש בתקציבי כאן 11 להרחבת שוק התקשורת, מלמדים על כוונה להתרחבות נוספת של השוק; ועימה, סיכוי להיפטר מהתופעה האליטיסטית והדוחה הזו של ה'אתרוג'.

[לאוסף המאמרים על 'אתרוג פוליטי' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א.
• אוסף המאמרים על אסון מירון ול"ג בעומר;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים על 'אתרוג פוליטי' באתר ייצור ידע;
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'`.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אתרוג ואתרוגים פוליטיים באתר יצור ידע, יצור ידע, 31/1/23.
• אורן פרסיקו (2022), הדו"ח השנתי של RSF: עליית התעמולה, העין השביעית, 7/5/22.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), ל"ג בעומר ואירועי מירון באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.