תקציר: כדאי לא לשגות באשליות: אליטות אינן מוותרות מרצון על עוצמתן. הן תמיד יורדות מהבמה בדם אש ותימרות עשן. הן תמיד גולות למחוזות אחרים ותמיד מוציאות, ככל יכולתן, את רכושן מארץ האם. הן עושות זאת הן לצורכיהן, והן כדי ליצור נזק גדול כזה, עד כי לצד השני לא תהיה ברירה אלא לבקשם לחזור (זה כמעט אף פעם לא קורה. להיפך. הן שורפות בכך את הגשרים מאחוריהן) ...

"הספרדים אצלנו רוב
אך מי יושב אצלנו טוב
האשכנזים וזה לא צחוק
כי הם המציאו את החוק..."

(עמוס אטינגר, קזבלן)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זה מאמר ראשון מתוך שניים על הפלירטוט של המחאה עם האלימות . למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: האליטה מאיימת במרד אלים. איך זה יגמר?

זה מאמר רביעי מתוך ארבעה על אנטרופיה והשלכותיה. המאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: אנטרופיה – שום דבר לא נשאר כשהיה…
• פנחס יחזקאלי: אוליגרכיה ארגונית – כשהארגון נלקח כבן ערובה…
• גרשון הכהן: הדינמיקה של הניוון מתוך ההצלחה…

*  *  *

אל תטעו. מדינת ישראל הגיעה לרגע ההיסטורי של חילופי אליטות. מי שמבין זאת הוא בעיקר גוש השמאל. אחרת לא היה שורף את גשריו לבלי שוב.

דווקא רבים בימין מתקשים עדיין להבין את מה שמתרחש, ומאמינים שהכל רעש חולף, ושבתום המהומה, הדברים יירגעו והכל יחזור לקדמותו. הם טועים מאוד!

בחינת רף ההקצנה של השמאל הישראלי מלמדת על עליה הולכת וגוברת בטונים; בהרס מכוון של הכלכלה; ובגרימת נזק מדיני מכוון. חוסר הנכונות שלו להידבר מלמדת שפניו לעימות חזיתי. הוא גרם ויגרום נזק כלכלי ומדיני קשה למדינה, וזוהי רק ההתחלה!

תופעת חילופי אליטות - בעבור השנים וכאשר הרכב האוכלוסייה משתנה - הינה תופעה טבעית ומוכרת. בתורת האליטות (Elite theory) אנו מכירים את התופעה שלפיה, אליטה שלמה עשויה להיות מוחלפת בידי אליטה חדשה; ולהפוך ל"לא-אליטה". זה קורה כאשר האליטה צוברת פער רלוונטיות מהמציאות; והאינטרסים שלה הופכים מנוגדים, יותר ויותר לאלה של קבוצת הרוב. אז, נשמט הכוח מידה; ובתגובה היא מהגרת 'למקום בטוח', מוציאה את כספה ככל יכולתה וממשיכה גם מחו"ל, לפעול ככל יכולתה נגד מדינתה לשעבר. כך היה במדינות אחרות. כך יהיה גם אצלנו [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן].

הדוגמה הבולטת ביותר אצלנו לפער רלוונטיות הזה, היא הסטת המדינה מנתיבה הציוני; והחדרת נקודת מבט הפוסט ציונית לשיח הישראלי, ששיתקה את יכולת התגובה היהודית להתרחשויות במרחב.

המשך שליטת האליטות הנוכחיות משמעה הבלתי נמנע הוא הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, חזון התופס יותר ויותר בשמאל הישראלי; ושהרוב היהודי הציוני - שמבין את השלכותיו - יסרב בכל מחיר להשלים עימו.

ההיסטוריה נגדנו

הפיצול בעם ישראל, על השלכותיו הקשות, אינו חדש. הוא חי ובועט בדנ"א הלאומי מימים ימימה.

בהקשר זה מומלץ ספרו של אמוץ עשהאל, 'מצעד האיוולת היהודי', הטוען כי החולשה המדינית היהודית לא נבעה מהתקפות מדיניות מבחוץ, אלא מניוון פוליטי מבפנים; ושהפסיכולוגיה שעיצבה את העבר היהודי מאפילה כעת על ההווה הישראלי ומאיימת על עתידו של המפעל הציוני.

עשהאל סוקר את השסעים והמלחמות בתוך עם ישראל עוד מימי כניסת בני ישראל לארץ והאפליה ממנה סבלו בני גד ראובן וחצי שבט המנשה; דרך מלחמת יפתח הגלעדי בבני אפרים; התנכרות השבטים המזרחיים מעמם וסירובם לסייע להם בימי דבורה הנביאה, שאף קיללה את אחת מעריהם, מרוז: "אֹרו ארור יֹשביה, כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגִּבורים" (ברי הימים א', ה', כג); הפקרת שבט דן והסגרת שמשון לפלישתים ע"י שבט יהודה; ואפשר להמשיך את הסאגה הזו עוד ועוד, עד להיפרדות ממלכות יהודה וישראל שחרצה את גורל שתיהם; וריב האחים בתקופת בית חשמונאים, שהביא לאבדן הריבונות והגלות...

המתבונן על המתרחש בתוך ישראל היום - ועל האופן שבו רבים מידי מוותרים מרצונם על הציונות והישגיה, לא יתקשה להבחין בכך שהקללה התורשתית הזו נטועה עמוק בתוכנו.

ישראל הראשונה מול ישראל השנייה

בערב יום שישי, ה- 14 באוקטובר 2022 העז האלוף במיל' גרשון הכהן (אשכנזי גמור...), איש תנועת 'הביטחוניסטים', לומר בפאנל בערוץ 12 כי: "בסוף, מדינה שאין לה כבוד לאומי, לא יהיה לה גם קיום, והאשכנזים לא מבינים את זה״.

רק אמר ו'נפלו השמים'...

רבים ביקשו להשעות ו'לבטל' אותו; ובאותה הזדמנות, לטפל במקורות המימון של 'הביטחוניסטים'! היו שהשוו אותו בבוז לד"ר אבישי בן חיים ולתיאוריה ה'הזויה' שלו, בעיניהם, של 'ישראל הראשונה' ו'ישראל השנייה'... [להרחבת המושג הפרוגרסיבי: 'ביטול', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שומו שמיים… אשכנזי אומר את האמת על אשכנזים; והשמים נופלים…', לחצו כאן].

על פי התאוריה של בן-חיים, "ישראל הראשונה" מזוהה עם הגמוניה תרבותית, פוליטית ומשפטית, שמאוכלסת ברובה באשכנזים בעלי נטיות מרכז-שמאל, בעוד "ישראל השנייה" מזוהה עם ציבור המזרחים ונוטה לתמוך בליכוד ובמפלגות ימין.

עוד טוען בן-חיים כי מערכת המשפט מנסה לשמור על ההגמוניה שלה, ומאז המהפכה החוקתית היא מנסה להחליש את המערכת הפוליטית. הוא נותן דוגמאות למאבקים מזרחיים שהוכשלו לדבריו על ידי הממסד, בהם:

 אירועי ואדי סאליב, הפנתרים השחורים, הרשעתו של אהרן אבוחצירא ובעקבותיה נפילתה של מפלגת תמ"י, והמחאה על פרשת ילדי תימן (ויקיפדה: אבישי בן חיים).

אבל אז, ב- 3 בפברואר 2023 פורסם מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבדק את הרכב המשתתפים במחאה, ופרסם את מה שכולם ידעו, אבל הגדירו כ'הזוי': 
שרוב המשתתפים במחאה נגד הרפורמה המשפטית הם יהודים, חילונים, אשכנזים, בני 55 ומעלה; והיתר 'משוכנזים' (משמע, מעורבים וספרדים בעלי פרדיגמת חשיבה מערבית; ראו משמאל) [להרחבה על 'פרדיגמת חשיבה מזרחית', לחצו כאן]

בדומה לאבחנה של אבישי בן חיים, שמענו גם אבחנה דומה משמאל: במאמר ב'הארץ' ב- 9 בפברואר 2023,כתב גדעון לוי כך:

"בסוף זו מלחמת מעמדות. המאבק על הדמוקרטיה משמש כתפאורה, אצטלה מהוגנת עקרונית ורעיונית. אבל המאבק האמיתי הוא בין־מעמדי ובין־תרבותי. המלחמה ניטשת לכאורה על אופי המשטר בישראל, בין שני צדדים שטוענים שהם הדמוקרטים האמיתיים. אלו וגם אלו הם לא!!".

ואז, התחלנו לשמוע גם מתוך המחאה, קולות אחרים...

שמענו קולות, למשל, מתוך ארגוני ההי-טק , עד כמה אנשי 'ישראל השנייה' שהגיעו לשם חייבים להתקרנף ולהסתיר את זהותם; ואת המחיר שהם משלמים כשזהותם נחשפת...

ראינו את המתרחש באקדמיה (הנה, למטה, הסטודנטים ועוד לא נגענו במרצים מימין, שנאלצים 'להתקרנף' כדי להתקדם ולהתפרסם...):

ראינו מה קרה בלשכת עורכי הדין, כשחברים בלשכה מחו על גרירתם למאבק המנוגד לאמונותיהם; ושאסור ללשכה, לדעתם, ליטול בו חלק...

וגם אצל המוסיקאים...

שמענו את שאלתה המהדהדת של מירי מסיקה - בקבוצת הווטסאפ 'מוזיקאים למען הדמוקרטיה' שארגנה את העצומה של האמנים נגד הממשלה - "למה אין פה אמנים מזרחיים?", וקראנו כי המארגנים השיבו לה: "אין לנו טלפונים שלהם"; אבל הבנו שלא היה טעם להתקשר. הם ממש לא שם...

תיאוריית בן חיים על האליטה של 'ישראל הראשונה' הפכה פתאום לחיה ובועטת יותר מתמיד...

והימין - מה איתו?

הימין בינתיים מחריש משתי סיבות עיקריות:

- האחת, כי בינתיים אין לו אינטרס. הרפורמה המשפטית - מוקד המאבק הנוכחי - מובלת ע"פ התכנון. אז למה לקלקל?

- והשנייה, התדהמה וההלם מהתנהגות השמאל (שהחלה הרבה לפני מסיבת העיתונאים על השקת הרפורמה המשפטית, מה שמלמד כי מטרת המחאה אינה מוגבלת לתחום המשפט דווקא...).

שתיקת הימין מזכירה מאוד את הבלבול שאחז בשמאל, בימים הראשונים שלאחר היוודע תוצאות הבחירות, והיא שמונעת בינתיים הסלמה במעשים. 

לאורך השנים, מימי הסזון ואלטלנה, לא שבר הימין את הכלים ולא הוביל למלחמת אחים; אבל כדאי לא לטעות. הן הקבוצות בימין והן מנהיגיו שונים מאוד ממנחם בגין, שהתייצב בתקיפות נגד כל שבירת כלים לאומית במחיר גבוה מאוד מבחינתו.

יתרה מכך, שני הגורמים הממתנים בקואליציית הימין: אריה דרעי ובנימין נתניהו, נדחקו עם גבם אל הקיר:

- אריה דרעי נוטרל, ותומכיו מבינים, שהדחתו לא הייתה מתבצעת אם היה חובר לממשלת שמאל. האינטרס שלו לעצור בהם עתה, קטן מאוד.

- בנימין נתניהו מאבד את יכולתו לשלוט בשר המשפטים יריב לוין; וככל שמתפרסמים עוד ועוד גילויים על האופן שבו התנהלה חקירתו, דומה שגם הוא לא יוכל לעצור את חסידיו שמבינים, שמשהו רע מאוד התרחש שם, מצד אלה המדברים בשם ה'דמוקרטיה'; ושהמטרה האמיתית של המחאה היא ראשו של נתניהו (שהרי כאמור, היא החלה הרבה לפני השקת הרפורמה, ולא תסתיים גם אם הימין יוותר עליה).

והציונות הדתית - מה איתה?

קבוצה נוספת - שאיבדה את אמונה מזמן במערכת אכיפת החוק - הם אנשי הציונות הדתית, שהשפלת אוסלו ופצעי ההתנתקות מבעבעים בהם פנימה, ורק מחכים להזדמנות, להתפרץ החוצה

אראל סג"ל (ראו תמונה למטה) היטיב לבטא את הדברים במאמרו מיום ה- 13 בינואר 2023 ב'ישראל היום':

"אנחנו זוכרים היטב איך בזמן ההתנתקות, קטינים ישבו במעצר על הרבה פחות ממה שאומרים עכשיו מנהיגים. אלה היו ימים ללא דמוקרטיה, ללא חזקת חפות, ללא הגנה משפטית למיעוט נרדף מפני עריצות הרוב.

ואוי, כמה רפש הטלתם בנו. איך הפחדתם שנמרוד, שנחרים, שנהרוג, שנסרב, שנחתור, שנפוצץ ולא קרה כלום. אנחנו גם זוכרים איך נגמר הגירוש: ב-3 ימים! פחות מעשרה סרבנים, הרבה דמעות ובליעת רוק, כי יש דבר הרבה יותר גדול, גם מהעוול הבוטה: שלום הממלכה.

כל מה שהזהרתם מאיתנו לא קרה.; כל מה שחלמתם שנעשה, ולא עשינו - אתם מאיימים לעשות עכשיו; כאילו אתם רוצים להוכיח, שאהבתכם למקום ואלינו, תמיד הייתה על תנאי תלויה בדבר אחד: בשליטה שלכם. לא חוצים את התינוק לשניים, לא שוברים את הכלים כי שברו אותך. לא למלחמת אחים. בעלילות ארלוזורוב, בסזון, באלטלנה, באוסלו ובהתנתקות, הימין בחר להיות האמא האמיתית במשפט שלמה..."

אבל, בלבול לא נמשך לנצח. עד מתי יהיה הימין - 'האם האמיתית במשפט שלמה'? להערכתי, מי שישבור את הכלים יהיה, מן הסתם השמאל - ששצועד לשם, בכוונת מכוון, צעד אחר צעד. בינתיים, אדי הדלק מצטברים והולכים; וצריך רק ניצוץ כדי שהכל יבער... ניצוץ כזה יכול להיות למשל, החלטת היועצת המשפטית לממשלה להוציא את נתניהו לנבצרות (תרחיש ממש לא דמיוני, בניגוד להצהרות. אם בוחנים את פעולותיה, היא מכינה את התרחיש הזה, נדבך על גבי נדבך!)

המחיר יהיה כבד!

אדגיש שוב - כדאי לא לשגות באשליות: אליטות אינן מוותרות מרצון על עוצמתן [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]. הן תמיד יורדות מהבמה בדם אש ותימרות עשן. הן תמיד גולות למחוזות אחרים; תמיד מוציאות, ככל יכולתן, את רכושן מארץ האם; ותמיד ממשיכות לפעול נגד מדינתם הקודמת במקום מושבן החדש. הן עושות זאת הן לצורכיהן, והן כדי ליצור נזק גדול כזה, עד כי לצד השני לא תהיה ברירה אלא לבקשם לחזור (זה כמעט אף פעם לא קורה. להיפך. הן שורפות בכך את הגשרים מאחוריהן) ...

לנזק שתגרום האליטה הנוטשת יש להוסיף את המעמד הבינוני, שכבר היום - על רקע חוסר היכולת לרכוש דירה - לוקח חסכונות ומשקיע אותו בנדל"ן במושבות ישראליות בקפריסין, ביוון בפורטוגל וכדומה.

המשמעות ברורה: אנו צפויים לנזק מתמשך ורב - תודעתי, מדיני וכלכלי - לאורך זמן ממושך. אבל, דומה כי הרוב היהודי הציוני מבין שאין לו ברירה אלא לקחת לידיו את המושכות ולהחזיר את המדינה למסלולה. לו אין את הפריבילגיה לברוח; ורובו גם מבין שבאמת, אין בדיוק לאין...

כדאי רק להבין שאין ארוחות חינם. קל זה לא יהיה! [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו;
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' לעומת 'המערבית'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם';
• הרחבת המושג: 'עוצמה';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'To Cancel' – 'לבטל' – למחוק מהתודעה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (20221), 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, ייצור ידע, 15/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), שומו שמיים… אשכנזי אומר את האמת על אשכנזים; והשמים נופלים..., ייצור ידע, 15/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.