תקציר: האם כמו הגרמנים בקורסק, האוקראינים יתקפו ראשונים עם הציוד החדש שקיבלו, היישר לתוך שטחי ההריגה שהכינו להם הרוסים במהלך החורף? האם הרוסים - כמו שעשו ב- 1943 בקורסק - ימתינו להם מאחורי קווי ההגנה שבנו (המעשה הרוסי הנכון להבנתי)? או יהמרו ויתקיפו?

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה במדויק; אבל זירת הפעולה זהה והמגמות דומות... אבל הפעם הפוך.

אזכיר: במלחמת העולם השנייה הצליחו הרוסים לשטות בגרמנים, שהשקיעו עוד ועוד בחורבות סטלינגרד בעוד הם אוגרים כוחות חסרי תקדים למתקפת הנגד.

היא פרצה בשחר ה- 19 בנובמבר 1942; וסימלה את ההתאוששות הסובייטית הגדולה במלחמה. הסובייטים כיתרו את הארמיה השישית של הווארמאכט בסטלינגרד. היא נכנעה ב- 3 לפברואר 1943 (ראו התמונה למטה), אולם קנתה עבור הגרמנים זמן התארגנות יקר מפז [לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן].

היווצרות בליטת קורסק

הגרמנים ניהלו קרב נסיגה חכם, כשהם נסוגים באופן מסודר מול גל התנופה הסובייטי, מערבה לאגן הדון הצפוני. העיר חרקוב שוחררה; אבל כצפוי, המומנטום הסובייטי נחלש, וקווי האספקה התארכו. אז, הוסר הרסן מעל הפנצרים הגרמנים, שתקפו בחזרה, בהיפוך נדיר של יחסי הכוחות. במהלך מתקפת הנגד, החליפו שוב הערים חרקוב ובלגורוד ידים; והחזית בדרום רוסיה התייצבה לאורך הנהרות מיוס (Mius) וסוורסקי דונץ. במחצית השנייה של מרץ 1943 הצליחו כוחות סובייטיים לבלום את המתקפה הגרמנית מצפון לבלגורוד, והגרמנים עצרו והתחפרו בקו אליו הגיעו.

כתוצאה מכך נוצר מבלט סובייטי גדול בקו החזית מסביב לעיר קורסק, בין בלגורוד בדרום לבין בליטת אוריול הגרמנית בצפון. עומקו של המבלט היה כ-120 קילומטר ורוחבו מצפון לדרום כ-250 קילומטר (ראו במפה למטה, בתווך שבין החיצים הירוקים). המבלט הזה - בליטת קורסק - היה יעד מתקפת האביב הגרמנית.

גם אז המתינו לטנקים חדישים שיעשו את ההבדל...

הגרמנים יכלו לתקוף את הבליטה בלי להשתהות בסיכויי הצלחה טובים; אבל העדיפו להשתהות ולצבור כוח (טעות קשה...), בעיקר המתינו כדי לקבל את טנקי הפנתר והטייגר החדשים, שקיוו שיעשו את השינוי (היום, האוקראינים תולים את יהבם בטנקי הלאופרד הגרמנים החדשים ובנגמ"שי הבראדלי האמריקנים, שיגיעו לשדה המערכה במרץ 2023...).

הרוסים שידעו על כוונות הגרמנים התכוננו היטב, בנטרלם את תנופת הפאנצרים על ידי הפיכת השטח למכשול נוסח מלחמת העולם הראשונה [לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]. הקרב התחולל בחודשים יולי ואוגוסט 1943, והשתתפו בו 8,000-6,000 כלי רכב משוריינים משני הצדדים.

בסופו, היו הסובייטים אדוני שדה הקרב. המסה הגדולה של בניין הכוח המחודש הגרמני חוסלה; ובהיעדר תחליף לכלים ולאנשים, נגזר על גרמניה לסגת לנהל נסיגה ארוכה וסיזיפית, עד ברלין. כך זה נגמר אז...

סיפור דומה, רק במהופך?

הפעם היו הרוסים התוקפנים; אבל, האוקראינים הצליחו לבולמם ולתקוף-נגד בכישרון רב ובסיוע אמל"ח ואספקה מערביים; וכפו על הרוסים לצמצם גזרות ולהתחפר בסתיו מאחורי מכשולי הטבע לצורכי התאוששות.

במהלך החורף - כמו הגרמנים ב- 1943, ערב מתקפת קורסק - הצליחה רוסיה להתאושש ולבנות את כוחה מחדש, הן בתחום כוח האדם והן בתחום האמל"ח. אבל, כמו הגרמנים בקורסק, היא מהמרת על הרזרבות האחרונות שלה.

גם האוקראינים התעצמו בחורף מאוד ונערכו מחדש. הם ניזונים ממודיעין מצויין שמגיע ישירות מהאמריקנים והאירופים; וכבר הוכיחו תבונה בשדה הקרב ויכולת מהירה לנצל הזדמנויות. במרץ 2023, יגיעו טנקי הלאופרד הגרמנים החדשים ונגמ"שי הבראדלי האמריקנים, ויאפשרו לה יכולת תקיפה אקטיבית.

כמו גרמניה בשעתו, הצליחה רוסיה לשקם את יכולותיה ואף להשביחם. אולם, אם תתקוף ותיקלע לשחיקה קשה של כוחותיה, היא תתקשה מאוד הפעם להתאושש שוב, ולהשלים את החוסרים באמל"ח ובכוח אדם. גם קרב שחיקה, שיסתיים בתיקו, יביא אותה - כמו את הגרמנים בקורסק - אל מעבר לקו האדום.

לכן להבנתי, הדבר הנכון מבחינת הרוסים הוא להישאר הדקו ההגנה הנוח שבנו, להכיל את המתקפה האוקראינית ולגרור אותם למלחמת התשה, בתקווה שהמערב יתייאש עם הזמן, ויפסיק לממן את המלחמה.

האם כמו הגרמנים בקורסק, האוקראינים יתקפו ראשונים עם הציוד החדש שקיבלו, היישר לתוך שטחי ההריגה שהכינו להם הרוסים במהלך החורף? האם הרוסים - כמו שעשו ב- 1943 בקורסק - ימתינו להם מאחורי קווי ההגנה שבנו; או יהמרו ויתקיפו? מתקפת האביב תהיה מן הסתם אחד האירועים שיעסיקו את העולם כולו; והיא תלמד לאן פני המלחמה האיומה והמדממת הזו...

לסיכום

כמו בקורסק, התוקפן שיקם את עצמו; והוא מתכונן למאמץ אחרון שיקבע את גורל המלחמה.

איך זה יגמר? נחכה למתקפת האביב ולתוצאותיה!

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• קובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.