תקציר: שנה לפריצת המלחמה באוקראינה. היא תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים משמעותיים גם למדינת ישראל. גם באיראן וחיזבאללה נערכו בשבועות האחרונים מפגשי למידה מלקחי המלחמה.

[מאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

שנה לפריצת המלחמה באוקראינה. היא תמקד בעתיד מאות ואלפי מחקרים, אבל כבר עתה מסמנת לקחים משמעותיים גם למדינת ישראל.

גם באיראן וחיזבאללה נערכו בשבועות האחרונים מפגשי למידה מלקחי המלחמה.

הכישלון הרוסי בפתיחת המלחמה

כשהחליט הנשיא פוטין לפתוח במלחמה, בוודאי ידע שמלחמה היא תופעה שגם עבור הצד החזק עלולה לצאת משליטה [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]. אלא שהוא ציפה לסיים את המלחמה במערכה אחת קצרה- "מבצע מיוחד" כפי שכינה אותה. הוא כיוון להשתלט על קייב במהלך מהיר, עם כוחות מוטסים ולחבור אליהם בתנועה יבשתית מהירה של כוחות מיוחדים.

[בתמונה משמאל: קריקטורה המתארת את ולדימיר פוטין כבריון... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי irikzone לאתר Pixabay]

את הצלחת האוקראינים בסיכול המתקפה הרוסית בשבוע הראשון, יש לזקוף לזכות מידע מודיעיני מדויק שניתן על ידי כוחות הביון האמריקאים ולרוח הלחימה העממית. ההגנה על קייב והלחימה לסיכול נחיתת הצנחנים בשדה התעופה אנטונוב, התבצעה בעיקרה על ידי כוחות ההגנה המרחבית, שהיו ברובם אזרחים מגויסים.

קרב ההגנה על קייב מלמד על משמעותה הקריטית של עליונות מודיעינית באיכות ועומק בתחומי סייבר ואיסוף לוייני, שיש רק למעצמות, ומוענק לאוקראינה לאורך כל המלחמה על ידי ארה"ב ובריטניה.

שינוי מטרת המלחמה הרוסית

מרגע שהבין הפיקוד העליון הרוסי כי המערכה הראשונה כשלה, הוא עבר למערכה שנייה - מוכוונת אל תכלית אסטרטגית חדשה:

במקום התמקדות בקייב ובהחלפת השלטון עברו לתכלית אחרת - לכיבוש מרחב רצוף בדרום מזרח אוקראינה, מחבל דונבס ועד שפת הים השחור בשפך הדנייפר. בליווי מאמץ התשה אכזרי במתקפה באש לכל עומק ערי אוקראינה.

[בתמונה משמאל: מרגע שהבין הפיקוד העליון הרוסי כי המערכה הראשונה כשלה, הוא עבר למערכה שנייה - מוכוונת אל תכלית אסטרטגית חדשה. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר FIXABAY]

הגיונה של המערכה הזו מאפשר לה להיות ארוכה, ופחות תלויה בסיום מהיר. אולם היא תובעת לאורך זמן, רזרבה גדולה של כוחות ומשאבים וחשפה גם את מגבלות הצבא הרוסי.

לצה"ל בוודאי משאבים מוגבלים פי כמה בסדר הכוחות ובאמל"ח. עם הסיוע המוגבר לאוקראינה, התרוקנו גם מחסני התחמושת בארה"ב. במצב הזה, מדינת ישראל חייבת לשוב לייצור עצמי מזורז של תחמושת כמו פגזי טנקים וארטילריה, שבשנים האחרונות נרכשו בעיקר בארה"ב.

שיבתה של הרוח הלאומית

ההפתעה הגדולה ביותר במלחמה זו, היא הנכונות של האוקראינים להילחם על עצמאותם הלאומית בהקרבה עילאית.

בתולדות ימי המלחמה, שאלת עליונות החומר או הרוח קיבלה ביטויים רבים.

במלחמה הזו, רואים צבא גדול, שבחלקו אוחז ביכולות מאוד מתקדמות, ואפילו גיבש תפיסת הפעלה (דוקטרינה) מעניינת, ועם עליונות ברורה במספר ממדים, אך גם צבא שהוא חסר מוטיבציה להילחם את המלחמה הזו [לאוסף המאמרים על דוקטרינה צבאית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן].

מולו עומד עם נחוש שמבין היטב את מגבלותיו הצבאיות, אבל גם את הפערים של היריב שלו. כאן טמון שיעור חשוב לצה"ל ולחברה הישראלית.

[בתמונה: ההפתעה הגדולה ביותר במלחמה זו, היא הנכונות של האוקראינים להילחם על עצמאותם הלאומית בהקרבה עילאית... התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

להתגייסות האזרחים האוקראיניים ללחימה, בהם גם אזרחים וותיקים בהתארגנות מקומית, הייתה תרומה ניכרת להישגי המגננה האוקראינית. כזו הייתה התגייסות החברה הישראלית בתש"ח.

אולם גישה זו, ננטשה בעשורים האחרונים. לקחי אוקראינה למדינת ישראל מחייבים באופן מידי, הקמת משמר לאומי וחידוש ההגנה המרחבית בספר [לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו כאן].

שיבתה של המאסה

מלחמה איננה 'מבצע מיוחד', כמו שהרוסים גילו על בשרם, כמו שהישראלים גילו ב-2006, כמו שהאמריקאים גילו פעם אחר פעם. מבצעים מיוחדים מצליחים בייחוד כאשר הם פוגשים מערכות רופפות. אבל, לא כאשר הם עומדים מול מאסה נחושה, באזור מורכב ובמשך זמן הולך ומתארך. כשהמבצע הופך ללא מיוחד, המאסה חוזרת לשחק תפקיד קריטי.

המאסה הכמותית של הלוחמים האוקראינים, בדרגות מיומנות שונות, מאפשרת לאוקראינים לפרק חלק מהעליונות הרוסית הסובלת לאורכה של החזית מנחיתות כמותית.

צה״ל עסק בעשורים האחרונים באופן אינטנסיבי בקידום ראוי של מוקדי עליונות, אך באופן שגרם לו להזניח את הקשב והמשאבים לשימור המאסה הכמותית שלו. המלחמה באוקראינה, מעלה שאלות על המינון הנכון של צה"ל בסוגיה זו.

סוף עידן התמרון?

בלא מעט דיונים על מצוקת התמרון ביבשה, היא מתוארת כבעיה ייחודית של המערב: כאילו שהיא נובעת מחוסר נכונות לספוג אבדות, לצד חובת הזהירות מפגיעה בחפים מפשע [לאוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו, לחצו כאן].

אבל במלחמה הזו מגלים שגם עם רגישות נמוכה יותר לחיי אדם משני הצדדים, התמרון הופך לקשה מאוד. העולם פשוט נהיה צפוף יותר - רוב המרחב הפך לשטח בנוי או בנוי למחצה, ואין לצבאות יכולת להכריע מלחמה רק בלחימה במרחב הפתוח מחוץ לערים.

[בתמונה משמאל: האם אפשר בלי תמרון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

משלהי המאה ה-20. נאמר רבות על קשיי התמרון. הטיל המונחה נגד טנקים בלם את תנופת ההתקדמות הממוכנת. יכולות תקיפה אוויריות חדשות מאיימות על הכוחות המתמרנים ועל התמיכה הלוגיסטית שלהם. החיבור בין טילים שתוקפים מעבר לאופק הנראה, בין חוזי בזמן אמת כולל רחפנים שמאפשרים לארטילריה טיפשה ולפעילות גרילה מקומית להפוך לכמעט חכמה, בתמיכת כלי טייס בלתי מאוישים בעלי חימוש תקיפה, שהפכו למוצר מדף לכל דורש, משנה את הביטוי של ״עליונות אווירית״ מהיסוד.  

ובכל זאת ללא מסה של כלי שריון לתנופת תמרון, החזית הופכת למלחמת חפירות סטטית, שהתקבעה וקפאה מאז הסתיו מדונבס עד חרסון. כל אחד מהצדדים שיבקש לשנות את קו החזית יידרש לתנופת מתקפה משוריינת בהובלת טנקים.

תקיפת תשתיות לאומיות

חימוש מונחה מדויק הוא היום נשק להמונים. נחילים של מל"טים תוקפים מתקדמים וזולים תוצרת איראן שיתקו את תשתית החשמל האוקראינית ומלמדים על פוטנציאל ההרס הצפוי במלחמה לתשתיות לאומיות חיוניות. זה איום משמעותי שמדינת ישראל תצטרך להתמודד עמו במצב מלחמה.   

קץ עידן השלום

"העולם החופשי" התאחד בתמיכתו באוקראינה ובהסתייגותו הנחרצת מהנשיא פוטין שפתח במלחמה.  לפי שעה המלחמה מתנהלת על אדמת אוקראינה, אבל אימת המלחמה עוררה מחדש חרדה קיומית גם באירופה השלווה.

לא שלא היו מלחמות מאז הכריז פוקייאמה, בשנת 1989 על "קץ ההיסטוריה" (ראו תמונה משמאל). אלא שהן התרחשו כמבצעי לחימה במקומות רחוקים, או כמלחמות זעירות בחצר האחורית של אירופה בבלקן. מלחמות אלה לא איימו על תודעת הסדר היציב באירופה. 

חזרתה של המלחמה אל תודעת המערב, ערערה את התקווה לשלום סופי וקבוע בבשורת אחרית הימים, והשיבה אותה אל קרקע המציאות הריאלית.

אחר שהתפתו עשרות שנים, לצמצום מקיף בצבאותיהן, נדהמו מדינות אירופה להיווכח - עם פרוץ המלחמה - עד כמה הן חסרות כל יכולת להגנה עצמית. בתגובת הלם, במיוחד בגרמניה ופולין, פנו למאמץ מהיר לבניין מחודש של הכוח הצבאי. תקציבי העתק שהוסטו לרכש מואץ של אמצעי לחימה, יפגעו ללא ספק בתקציבים שהיו מוקצים בעשורים האחרונים לצרכי החברה והרווחה.

בהתהוות הזו ראוי גם למדינת ישראל לחשב דרכה מחדש. השלום שביקשה ישראל במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת, כולל תהליך אוסלו, התבסס במידה רבה על אווירת השלום הגלובלי שאחזה אז בעולם [לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן].

בהשראתה, התגברה בישראל השאלה "עד מתי נחיה על חרבנו?" אלא שבינתיים גם מדינות אירופה המערבית, שבות אל חובתן הקדומה להחזקת החרב [למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'הלנצח נחיה על חרבנו?', לחצו כאן]. גם אם המלחמה תסתיים במהלך החודשים הקרובים, אירופה לא תשוב במהרה אל שלוותה הקודמת. כשרוחות המלחמה מאוקראינה חודרות גם למזרח התיכון, ומתבטאות גם בהלכי רוח ובהתגברות טרור בזירה הפלסטינית, ראוי למדינת ישראל לבחון לעומק את תקפות הנחות היסוד עליהן הושתתו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, מגמות ההסדרים והסכמי השלום. בוודאי מומלץ לבחון מחדש את היקף הכוח הצבאי והאמצעים הנדרשים למדינת ישראל להגנת קיומה וביטחונה.

מרחביה הענקיים של אוקראינה, מלמדים שוב את השיעור הבסיסי על מידת חיוניותו של עומק טריטוריאלי. ל"מומחים צבאיים" במדינת ישראל שנטו בשנים האחרונות להמעיט בערכו של המרחב, כתנאי הכרחי לגבולות בני הגנה, מומלץ לבחון מחדש את עמדתם.

לעצם התמשכות המלחמה באוקראינה ללא סיום הנראה באופק - בהיעדרות מנופי השפעה (leverage) לסיומה - יש משמעות להערכת המצב הישראלית. בתפיסת/תורת הביטחון שגיבש דוד בן גוריון בתום מלחמת העצמאות, הונחה הציפייה הקריטית להכרעת המלחמה ולסיומה בזמן קצר [להרחבת המושג: 'מנוף השפעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן].

[בתמונה: בתפיסת הביטחון שגיבש בן גוריון בתום מלחמת העצמאות הונחה הציפייה הקריטית להכרעת המלחמה ולסיומה בזמן קצר... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

מלחמה מקיפה רב זירתית ועצמתית הולכת ומתמשכת ללא מנופי סיום, היא איום קשה ביותר למדינת ישראל.

המלחמה מציפה שאלות גדולות בכל הרמות מהרמה האסטרטגית, המערכתית ועד לרמה הטקטית. יש הרבה מאוד סיבות להסביר למה המקרה הרוסי, או המקרה האוקראיני שונים בתכלית ממה שמתרחש אצלנו. אבל ראוי לצה"ל להשתמש ב"הצגת המלחמה" המזרח אירופאית, כדי לדמיין אותנו בתוך התרחשות דומה. ללמוד ולהתכונן נכון יותר, למלחמה קשה שטרם הוכרה כאן. 

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה;
• הרחבת המושג: 'אי ודאות';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה';
• אוסף המאמרים על דוקטרינה צבאית;
• אוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל;
• אוסף המאמרים על תמרון ומשמעויותיו;
• הרחבת המושג 'התהוות';
• אוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום;
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'הלנצח נחיה על חרבנו?';
• הרחבת המושג: 'מנוף השפעה';
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון;
• הרחבת המושג: 'טקטיקה';
• הרחבת המושג 'אומנות המערכה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), הֲנָעָה – מוטיבציה: החתירה אל המטרה!, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מוטיבציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על דוקטרינה – תפיסת הפעלה ארגונית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע,
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), תמרון ומשמעויותיו באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 27/11/19.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד…, ייצור ידע, 26/12/19.
• גרשון הכהן (2016), 'הלנצח נחיה על חרבנו?', ייצור ידע, 11/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), מנוף השפעה: הדרך להשיג הרבה בפחות…, ייצור ידע, 25/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.