תקציר: אברהם בורג במאמר ב'הארץ' מה- 1 במרץ 2023, קורא לניצחון ממלכת ישראל החדשה, על ממלכת יהודה. הוא ממשיל את 'ישראל הראשונה' לממלכת ישראל הקדומה (להבדיל ממלכת יהודה), ומציע לבניה להתחבר לאתוס חדש, אבל עתיק ימים, שישמש להם מכנה משותף פנימי, איזורי ועולמי... כדאי להם?

[לקובץ המאמרים בנושא חורבן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 1 במרץ 2023, פרסם אברהם בורג ב'הארץ' מאמר שפרסם ב'הארץ' תחת הכותרת: "בקרב הנוכחי, עדיף שישראל תנצח את יהודה. הוא ממשיל, כמובן, את 'ישראל הראשונה' לממלכת ישראל הקדומה, ולמאבקה בממלכת יהודה, היא 'ישראל השנייה'.

בורג מציע לבניה לנטוש את האתוס הישן: לנטוש את "חברת התנ"ך של גוש אמונים, המנסה להחדיר את המשיח לתוך חיינו אגב כיבוש הארץ המובטחת במקרא..." ואת "חברת התנ"ך של בן גוריון, שרצה לחזור למלחמות יהושע בן נון נגד עמי הארץ..." ואת "זוועות דוד שופך הדמים, שפתח אגב כך את הפתח לקנאות ולכהנאות..."

והאלטרנטיבה? האתוס חדש, אבל עתיק ימים, של ממלכת ישראל הקדומה, שישמש לנו מכנה משותף פנימי, אזורי ועולמי...

כדאי להם?

בורג: "העובדה שההיסטוריה היהודית העדיפה את הממלכה הדרומית על פני הצפונית, לא מחייבת אותנו היום ועכשיו"

"המאבק הזה, על אופיו של המקום, כבר התרחש לפחות פעם אחת בעבר; במאבק בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. בניגוד לאז הפעם יש סיכוי שהישראלים ינצחו את היהודים".

"ההיסטוריה עיוותה לנו את התודעה. הכתרנו את יהודה ומלכיה כטובים הראויים להמשך. ואת מלכות עשרת השבטים לרעים, שהיעלמות וההתעלמות יפה להם".

[בתמונה משמאל: אברהם בורג - "ניצחון ממלכת ישראל החדשה, על ממלכת יהודה"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי David Shankbone. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

וחבל שכך. כי ממלכת ישראל, ע"פ בורג, הייתה במובנים רבים יצירה חברתית שהקדימה את זמנה:

"זאת הייתה ממלכה, שלא כרעה ברך בפני שושלת מלכים אחת ובפני שרשרת כהונה מונופוליסטית אחת"... ש"הייתה יצירה חברתית שהקדימה את זמנה: אפשרה חופש פולחן, אלוהים לצד אמונות אחרות, התירה את המסורות של שבטים שונים וקבוצות אתניות שונות, והייתה פתוחה לקולות שבקעו מתרבות העולם הרחב...

ראו את שומרון-סבסטיה ותפארת ארמונותיה. הביטו במעמדו, המעצמתי-אזורי של אחאב. בקרו באתרי הארכיאולוגיה של אפרים, שומרון, יזרעאל ותילי הצפון."

בורג מתאר את תחושת הזרות של הישראלים של אז - כהיום - ש"חיו כל שנות הממלכה המאוחדת תחת התחושה הקיומית שזה לא שלהם: 'אין לנו חלק בדוד ונחלה בבן ישי – איש לאוהליך ישראל'... 

תזכורת היסטורית

לאחר מות שלמה התפצלה ממלכתו לשתי ממלכות עבריות נפרדות, כשממלכת ישראל הייתה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות; ותושביה היו בעיקר מבני, מה שמכונה, 'עשרת השבטים' (למעשה, היו אלה שמונה שבטים, כיוון ששבטי יהודה, שמעון, לוי – צאצאיה של לאה, ושבט בנימין – צאצאיה של רחל, לא נכללו בה).

שתי הממלכות התנהלו בתודעת עימות ביניהן (היו גם תקופות של שיתוף פעולה). הפיצול והקטטות שביניהן, הפך אותן חלשות מלהתמודד עם מעצמות האזור. הן ניסוי כל העת 'לעניין' מעצמות זרות להצטרף למלחמתן ההדדית; ושתיהן 'נטרפו' על ידן והוגלו מארצם. 

דווקא ממלכת ישראל -הגדולה והחזקה שביניהן - זו שע"פ בורג "הקדימה את זמנה: אפשרה חופש פולחן, אלוהים לצד אמונות אחרות, התירה את המסורות של שבטים שונים וקבוצות אתניות שונות, והייתה פתוחה לקולות שבקעו מתרבות העולם הרחב" - דווקא היא התאדתה ראשונה; וזו ששמרה על מורשתה, אפשרה לחלק מבניה לשוב לארץ.

ממלכת ישראל שרדה במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס). לממלכת יהודה, הדרומית והקטנה יותר, היה מזל; ובגלל תהליכים שונים באזור, שלא היו תלויים בה, היא הצליחה לשרוד עוד כ- 140 שנים, עד 586 לפני הספירה, זמן חורבן בית המקדש בידי הבבלים.

מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'חורבן מלכות ישראל והישרדות מלכות יהודה'

מי שמבקש לרענן את זכרונו באירועי הימים ההם, מומלץ לו מאמרו המצוין של האלוף גרשון הכהן: 'חורבן מלכות ישראל והישרדות מלכות יהודה', המספר בתמצית את הסיפור ההיסטורי ומציע לקחים. כותב הכהן:

"עליית ממלכת אשור והתפשטותה כמעצמה אזורית, הוציאו את המערכת האסטרטגית האזורית משיווי המשקל, שבמסגרתו התקיימו מלכות ישראל ויהודה מאז אחרית מלכות שלמה... האשורים - בניגוד למה שהיה ידוע עד תקופת שלטונם - הנהיגו מדיניות כיבוש, שהתבססה על הגליה המונית וחילופי אוכלוסייה. הכיבוש הפך בכך לכרוך בחורבן ובגלות...

לנוכח איום כה טוטלי, שהתפתח בשלבים, נחוץ היה להפנים את עוצמת השינוי המתחולל. בכל זאת, בהתנהלותם הנראית לנו ככושלת מעיקרה, בחכמה שלאחר מעשה, מלכי יהודה וישראל לא נראו כפועלים מתוך ראיה נכוחה של גודל האיום. לנוכח האיום המשותף, אך טבעי היה לצפות מהם לשיתוף פעולה ואף לאיחוד כוחות. אלא שהם עשו בדיוק את ההפך: דווקא העצימו את המלחמה ביניהם. 

כמה מוכר... כמה מתאים למציאות ימינו...

ממשיך גרשון הכהן:

"...בימיה האחרונים של מלכות ישראל - כמתואר בפרקי מלכים ב' - ובאיום על שרידות מלכות יהודה, שני המלכים כשלו בהכרת הכורח להתחבר בכל דרך לעוצמתה העולה של אשור. שתי הממלכות לא המשיגו כנראה את עומק השינוי שהתחולל במערכת האסטרטגית החדשה, שהפכה את ממלכותיהם לרכיב זעיר המתקיים על הנתיב העיקרי, בין מרחב ה"סהר הפורה" מצפון לבין ארץ הנילוס מדרום. מורשת אבותיהם - מלכי יהודה וישראל - לא לימדה אותם כיצד לשרוד כקבוצת מיעוט, הנתונה בלב מערכת מתחים גלובלית, בין מעצמתית..."

התוצאה: "ממלכת ישראל חרבה, העם הוגלה (ראו המפה למעלה) וממלכת יהודה מצאה עצמה הבאה בתור: "בארבע עשרה שנה למלך חזקיה, עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפסם" (י"ח, י"ד)".

לא בכוח תבונתו של מלך יהודה, חזקיהו, הצליחה ממלכת יהודה לחמוק בעת ההיא מגורלה של ממלכת ישראל. רק בעיות פנימיות באשור אילצו אותם לסוב על עקבותיהם ולשחרר את המצור על ירושלים. מזלה ארך עוד 150 שנים, עד שהחליט מלכה, יהויכין, בן ה-18, למרוד ולהילחם בנבוכדנצר מלך בבל. התוצאה: גם יהודה הוכחדה ואנשיה נשלחו לגלות בידי נבוזראדן - שר צבאו של נבוכדנצר מלך בבל - אשר כבש את ירושלים בשנת 586 פנה"ס (ראו תמונה למטה).

אז מה הלקח בעצם?

כותב בורג: "ישראל נמצאת על סף אחד המסובכים שבצמתיה. פניה לא נכונה לכיוון הלא נכון ואנחנו חדלים, פניה נכונה לכיוון הראוי ואנחנו הווים ונהיה. בצומת הלהיות או לחדול, ישראל צריכה לחזור למודלים שנזנחו בעבר על-ידי ההיסטוריה היהודית והזיכרון הקולקטיבי ולהחיות אותם, למען חייה..."

נו ומה הוא מציע? את אותה טעות שביצעו קברניטי ישראל ויהודה, שמשמעותו ריב ופירוד ומתן הזדמנות לאויב לתקוע טריז; ואז, שיהיה קשה, ללכת ולהתערות בין הגויים, כאילו ההיסטוריה לא לימדה אותנו, שתם מזמן העידן שבו יהודים הצליחו לברוח מיהדותם...

[לקובץ המאמרים בנושא חורבן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של אברום בורג ב'הארץ': בקרב הנוכחי עדיף שישראל תנצח את יהודה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים בנושא חורבן;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'To Cancel' – 'לבטל' – למחוק מהתודעה;
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'חורבן מלכות ישראל והישרדות מלכות יהודה';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';

מקורות והעשרה

• אברום בורג (2023), בקרב הנוכחי עדיף שישראל תנצח את יהודה, 'הארץ', 1/3/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (20221), 'To Cancel' – לבטל – למחוק מהתודעה, ייצור ידע, 15/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• גרשון הכהן (2016), 'חורבן מלכות ישראל והישרדות מלכות יהודה', ייצור ידע, 15/3/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.