תקציר: בפרשות קודמות קראנו על ההוראות שנמסרו למשה, כדי שיעבירן לבני ישראל לבצען. אך בפרשות ויקהל פקודי אנו קוראים על העברת ההוראות ממשה לבני ישראל והבהרתן, ומהן אנו למדים גם על ביצוען.

[לאוסף המאמרים על פרשת ויקהל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים של פרשת פקודי, לחצו כאן]

עודכן ב- 6 במרץ 2024

דוד א' פרנקל (ראו תמונה משמאל) הוא ד"ר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מחבר הספר "תובנות מנהיגות וניהול - הגיגים והרהורים לאור פרשות השבוע וחגי ישראל" בהוצאת ראובן מס, ירושלים (ראו תמונת כריכה בסוף המאמר למטה).

*  *  *

פרשות השבוע ויקהל פקודי הן זוג אחד מששה זוגות של פרשות מחוברות – הנקראות בשבתות בשנים פשוטות, בהן שנים עשר חודשים, כאשר באותן שנים אחד או יותר מחגי התורה - ראש השנה, יום כיפור, שבעת ימי סוכות, שבעת ימי הפסח ושבועות - חלים בשבתות, שבהן אין קוראים בפרשת השבוע, וזאת כדי להספיק לקרוא את כל הפרשות אותה שנה.

בפרשות קודמות קראנו על ההוראות שנמסרו למשה, כדי שיעבירן לבני ישראל לבצען. אך בפרשות ויקהל-פקודי אנו קוראים על העברת ההוראות ממשה לבני ישראל והבהרתן, ומהן אנו למדים גם על ביצוען.

בניין המשכן

משה מסר לבני ישראל את הוראותיו של אלוהים רק לאחר שירד מהר סיני בפעם השנייה:

"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם" (לה, א), ולאחר שחזר על ההוראות לגבי שמירת השבת "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר" (לה, ד) – ואז נכנס לפרטי פרטים של בנין המשכן, הכלים, האביזרים והבגדים, כפי שאלהים דרש ממנו שיעבירם לבני ישראל, ללא השמטה או אי בהירות. ואז החלו בעבודות.

לאחר סיום העבודות, אנו קוראים את סיכומן בשני פסוקים מלאי הערצה: "כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־הָעֲבֹדָה. וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ. כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה כֵּן עָשׂוּ, וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה" (לט, מב-מג).

בפרשת 'כי תשא' בשבת האחרונה קראנו: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" (לא, א-ו) [לאוסף המאמרים על פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא וחטא העגל, לחצו כאן].

על התוצאה אנו קוראים השבת בפרשת ויקהל: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ, קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה, וְלַחְשֹׁב מַחַשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת. וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן, מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת" (לה, ל-לה).

לוח השוואה קצר זה, יש בו להבהיר כיצד התוצאה תאמה את ההוראה:

פרשת 'כי תשא'	פרשת ויקהל
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה	וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
רְאֵה קָרָאתִי	רְאוּ, קָרָא יְהוָה
וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים	וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים
וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ	וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ
נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ	מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת

כך גם בהשוואת ההוראות הקשורות למלאכת המשכן, וכן גם בהשוואת תמצית ההוראות לשמירת השבת:

פרשת 'כי תשא'	פרשת ויקהל
שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה	שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי	וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה	קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה
כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת	כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת

אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ

בפרשת כי תשא כתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם. מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה. כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת"(לא, יב-טו).

ובהקבלה כתוב בפרשת ויקהל: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת [...]" (לה, א-ב).

תובנת ניהול חשובה אנו לומדים מפרשות אלה:

חובה לתת הוראות מדויקות, ללא השארת פרטים לא ברורים ואין לדחותן למועד מאוחר יותר. חובה נוספת לכך והיא החובה לקבוע מראש, לפני תחילת העבודות, את האנשים האחראים אישית לביצוען. באופן זה, העבודות נסתיימו במועד ובהתאם לתכנון, ללא עיכובים, ויכוחים ומריבות.

ואכן, פרשת פקודי מציינת שבני ישראל ביצעו את כל ההוראות והמשימות שמשה הטיל עליהם, ללא כל שינויים.

לאחר שהושלמה מלאכת המשכן, אנו לומדים, בפרק מ', את ההוראות שאלוהים נתן למשה להקמת משכן אהל מועד, כדי שיהיה מוכן ליום הראשון של השנה הבאה: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" (מ, א), והטיל עליו לדאוג לכל הפרטים הפולחניים, שכללו את לבוש הכהנים ומשיחתו של אהרן – "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה" (מ, טז), ואכן, "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו, וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה" (מ, יז-יט).

סאגה נפלאה זאת מגיעה לשיאה, כאשר משה מסיים למלא את ההוראות שקיבל להשלמת עבודת המשכן: "וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה" (מ, לג); וסיומה זוכה לביטוי מרשים המקביל לנוסח שציין את סיום מעשה הבריאה: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב, ב).

עם תום מלאכת הקמת המשכן וכל המלאכות הכרוכות בו, מתחיל חלקו הבא של המסע ובו מתקיימת ההבטחה האלוהית שהשכינה תהיה בעם ישראל בתוכו ובכל מקום - וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (כה, ח):  

"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ כִּי עֲנַן יְהוָה עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ, לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם" (מ, לד-לח).

פרשת פקודי מסיימת פרק מדהים בתולדותיו של עם ישראל – יציאת מצרים, מעבדות לחרות, מבית עבדים לעם עצמאי וחופשי. עם ישראל, בהנהגתו של משה, פותח כעת פרק חדש במסעו הארוך – שלב נוסף בהתנהלותו בדרכו חזרה לארצו, לארץ המובטחת. 

חזק, חזק ונתחזק!

[לאוסף המאמרים על פרשת ויקהל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים של פרשת פקודי, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת ויקהל;
• אוסף המאמרים של פרשת פקודי.
• אוסף המאמרים על פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא וחטא העגל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), פרשת 'כי תשא' וחטא העגל באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת ויקהל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת פקודי באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/3/19.