תקציר: רבים תוהים על הפער הגדול שבין הצהרתו המוקדמת של הנשיא הרצוג שלפיה הושגו הסכמות נרחבות בתחומים רבים במחלוקת בין תומכי הרפורמה ומתנגדיה לעומת "מתווה העם" שלא כלל כמעט שום דבר חשוב שהקואליציה רצתה להשיג ברפורמה שלה. מה קרה פה בעצם? הנשיא הציע הצעה שקרובה יותר לעמדת הצד שזקוק ל'תמיכה' במו"מ, כדי לעודד אותו להמשיך במו"מ (או להתחיל אותו) וגם לרמוז לצד הנגדי שעליו להתמתן ולהגמיש את עמדתו.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

אלי כהן הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר. מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המתמחה מאז 1994 בליווי עסקים משפחתיים. כל הזכויות שמורות ©.

* * *

רבים תוהים על הפער הגדול שבין הצהרתו המוקדמת של הנשיא הרצוג שלפיה הושגו הסכמות נרחבות בתחומים רבים במחלוקת בין תומכי הרפורמה ומתנגדיה לעומת "מתווה העם" שלא כלל כמעט שום דבר חשוב שהקואליציה רצתה להשיג ברפורמה שלה (ראו הסרטון למטה).

מה קרה פה בעצם?

כמגשר אני יודע שיש פעמים שהגישור מגיע למבוי סתום והמגשר אינו רואה סיכוי רב שהצדדים יגיעו להסכמה בקרוב ולכן עליו לשקול איך להתקדם מבלי להיכשל בתהליך כולו. לפעמים במצבים כאלה הצעת גישור של המגשר מוגשת לצדדים כצעד טקטי ולא כהצעה שבאמת מוצע להסכים עליה.

יש כמה אפשרויות להגשת הצעת גישור כצעד טקטי:

1. לגלות לצדדים את עצם קיומה של ההצעה כדי שדבר קיומה יהווה גורם מעודד אך לא להציע אותה לצדדים כל עוד קיים סיכוי שהם מתקדמים בלעדיה להסכמה במו"מ.

2. להציע לצדדים הצעה שכוללת את כל מה שכבר הוסכם עליו כולל ציון המחלוקות שנותרו למו"מ בהנחה שהצדדים יראו בהסכמות שהושגו מצב ביניים שמעודד להמשיך במו"מ.

3. להציע הצעה שקרובה יותר לעמדת הצד שזקוק ל'תמיכה' במו"מ כדי לעודד אותו להמשיך במו"מ (או להתחיל אותו) וגם לרמוז לצד הנגדי שעליו להתמתן ולהגמיש את עמדתו.

[בתמונה משמאל: שלוש אפשרויות להגשת הצעת גישור כצעד טקטי... המקור: ייצור ידע]

לדעתי, הנשיא בחר כצעד טקטי באפשרות השלישית והסתפק בהצגת מתווה שרק האופוזיציה יכלה לאשר אותו. בכך הוא השיג שתי מטרות:

- האחת, היא הסכמת ראשי האופוזיציה לראשונה לתמוך בהצעה קונקרטית שזה הישג בפני עצמו.

- השנייה, היא להעביר מסר לראשי הקואליציה שיש להם מה להפסיד, ציבורית ופוליטית מידי העם, אם לא יגמישו את עמדתם.

אבל, אין ארוחות חינם... שתי המטרות הושגו במחיר ציפוף השורות בקואליציה ומנגד ע"י התבצרות ראשי האופוזיציה מאחורי המתווה המוצע. משום כך יש להעמיק עוד יותר בהבנת הצעתו הלא צפויה של הנשיא.

[בתמונה משמאל: הנשיא השיג בהצעתו שתי מטרות... המקור: ייצור ידע]

למיטב הבנתי, הנשיא החליט לא להעניק לגיטימציה לאף אחת מהדרישות הראשיות של מובילי "הרפורמה המשפטית" כל עוד אינם מוכנים לוותר על דרישת הרוב לממשלה בוועדה למינוי שופטים. לדעתי, זה צעד מתבקש של הנשיא שחשש בצדק שהקואליציה תיישם רק את החלקים הנוחים לה בהצעתו, שיוצגו כפשרה עימו, אך בפועל תמשיך בצעדי החקיקה החד צדדיים שלה עד תום.

סיכון מחושב...

מניסיוני בניהול הליכי גישור בעסקים משפחתיים למדתי שנוסח ההצעה הטקטית ועיתוי הגשתה לצדדים ע"י המגשר הם קריטיים. ההצעה יכולה לשמש כקרש קפיצה להמשך המו"מ או לקטול את המו"מ מיד. 

לדעתי, הנשיא לקח סיכון מחושב בעצם הצגת המתווה הזה תוך אומץ לב בלתי רגיל. כצפוי המתווה שלו נדחה על הסף ע"י הקואליציה אך יצר לחץ ציבורי עצום ותחילת נכונות בשני הצדדים לשקול את השפעות המבוי הסתום שנוצר על מעמדם הפוליטי ואחריותם לגורל המדינה.

להערכתי, כחלק מהטקטיקה, המתווה שהוצע נקרא "מתווה העם" ולא "מתווה הנשיא" כי הוא מייצג את האינטרס הציבורי הרחב ביותר שהנשיא זיהה בשיחותיו. עצם פרסומו הניב את תמיכת הארגונים העסקיים וההסתדרות וגם זה הישג בפני עצמו. אך יש להערכתי סיבה נוספת לכותרת "מתווה העם" והיא שמתווה הנשיא אולי מתוכנן להתפרסם בשלב הבא, לאחר דיון ציבורי נרחב ב"מתווה העם".

הנשיא הבהיר היטב ש"מתווה העם" הוא רק הצעה להעמקה ודיון ובכך השאיר מרחב גדול לדיון ציבורי ופוליטי ולמו"מ בין הצדדים ואיתו. אכן בעקבות פרסום "מתווה העם" קראו כמה מחברי הליכוד האמיצים לפסק זמן בהליכי החקיקה ולדיון פנימי ואנו נקווה שעוד לא אבדה תקוותנו בארץ הזו.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.