תקציר: האזיק האלקטרוני (Electronic tagging) מתאים בספק ל- 15 אחוזים או פחות ממי שביהמ"ש מחליט לאזק, ודווקא אלה הם אזרחים נורמטיביים, שמעדו חד פעמית, וימלאו אחרי הוראות ביהמ"ש ולא יעזו לצאת מפתח הדלת גם ללא איזוק. היתר הם עבריינים פסיכופטים רצידיוויסטים, ששום איזוק אלקטרוני לא ירתיע אותם. יתרה מכך, בעידן של האקרים, חזקה על מי שיחפוץ בכך למצוא את הדרך הטכנית לעקוף את ההיבט הטכנולוגי, ולשבש את פעילותו של האזיק; ועוד. ככל שתגדל כמות הנאזקים, תרד יכולת הפיקוח בהתאמה!

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התעללות בילדים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת תלונות השווא והשלכותיה, לחצו כאן]

ראובן (רוברט) קלר שימש בעבר כ‏ראש מחלק תשאול ופשעים חמורים ביחידה המרכזית מרכז‏ לשעבר ב-‏משטרה‏.

לפני כן, שרת במשטרה, בין השנים 2000-1978, בתפקידים במחלק סמים, בילוש ומודיעין. היה קמ"ן של תחנת משטרה בשרון, וחלק מגרעין ההקמה של ימ"ר מרכז.

*  *  *

מליאת הכנסת התכנסה ב- 22 במרץ לדיון ארוך וסוער, שבו התנגדה הקואליציה, והפילה את הצעת החוק של ח"כ גדעון סער, לאיזוק אלקטרוני לגברים אלימים.

עוד לפני שחברי הכנסת הצביעו על הצעת החוק, התעוררה מהומה אדירה בזמן נאומו של השר לביטחון לאומי בן גביר. חברי וחברות כנסת מהאופוזיציה התגודדו סביב דוכן הנואמים בצעקות "בושה", וח"כיות ענדו אזיקים כמחאה (פעילן וליאל, 2023).

האם צודקים תומכי החוק?

אינני בקיא בפילפולי החקיקה, ובטענות האקדמיות אלא בפרקטיקה המעשית בשטח...

בשנות ה- 80 של המאה הקודמת, הרבה לפני המצאת האיזוק האלקטרוני, נהגתי לבקר באקראי כבלש משטרה בבתיהם של עבריינים אסירים בחופשה.

ע"פ האישור משב"ס, היה עליהם להמצא - מרדת החשיכה עד הבוקר - בכתובת שמסרו לשב"ס. היו גם מספר משוחררי מעצר בית מלא - כחלופת מעצר במתקן המשטרתי - ועליהם היה להמצא בבית; וכמובן, לא לשוחח בטלפון, עם המעורבים בחקירה המתנהלת.

הגדילה לעשות פעם שופטת, שהורתה לבזק באמצעות המשטרה - לתדהמת כולנו - לנתק את הטלפון הקווי בביתו של חב מעצר הבית, כאילו אין לאיש דרכים אחרות לדבר עם שותפין לפשע.

כמעט מיותר לציין, שרובם הגדול מאד של הנזכרים לעיל, עבריינים רצידיוויסטים, לא מילאו אחרי ההוראות וצו ביהמ"ש; וכאשר דווחנו לשב"ס, הם אפילו לא נזפו באסיר. מפירי מעצר הבית בזמן חקירה, נטלו את הסיכון שיתפסו, שהיה ממילא קלוש מאד כי אין למשטרה אפשרות מעשית לעקוב ולבדוק מאות משוחררי מעצר בית (ללא איזוק) גם כיום.

מכאן שלהערכתי, האזיק האלקטרוני מתאים בספק ל- 15 אחוזים או פחות ממי שביהמ"ש מחליט לאזק, ודווקא אלה הם אזרחים נורמטיביים, שמעדו חד פעמית, וימלאו אחרי הוראות ביהמ"ש ולא יעזו לצאת מפתח הדלת גם ללא איזוק. היתר עבריינים פסיכופטים רצידיוויסטים, ששום איזוק אלקטרוני לא ירתיע אותם. יתרה מכך, בעידן של האקרים, חזקה על מי שיחפוץ בכך למצוא את הדרך הטכנית לעקוף את ההיבט הטכנולוגי, ולשבש את פעילותו של האזיק.

האזיק האלקטרוני אינו אפקטיבי לרובם המכריע של מקרי האלימות בין בני זוג

בחנתי את שבעת מקרי הרצח האחרונים של הנשים שנרצחו, על מנת להיווכח כיצד היה האיזוק האלקטרוני עוזר, לו היה קיים; ונראה לי שלא ממש:

דרייה לייטל מחיפה שנרצחה לעיני 3 ילדיה ע"י בעלה הפסיכופט בהתקף זעם אחרי תלונות במשטרה וברווחה, בחרה למרבה הטרגדיה מסיבותיה לשוב לבית בו הם גרים ביחד.

אז באם האזיק האלקטרוני היה עליו במעצר הבית בביתו איך היה נמנע הרצח? ובאם היה לן בבית אחר, האזיק לא אמור למנוע ממנו לקבל התקף הטרוף, לנסוע לביתו תוך דקות, בטרם ניידת פנויה תוזנק, ולרצוח את אשתו?

ספק אם בהמשך לכתב האישום, אפילו יכללו גם את העבירה המינורית אי ציות למעצר הבית באזיק אלקטרוני.

ומה עם הנשים במגזר הערבי? איך היה עוזר האזוק האלקטרוני לחמש הנשים שנרצחו לאחרונה? יודעים מי הרוצח? את מי לאזוק למפרע? אלה תיקים שבחלקם הגדול למרבה הצער גם לא יפוענחו. שתיים מהנשים בכלל נרצחו מכדור טועה... אז, על מה המהומה?

אז על מה המהומה? מי המרוויח העיקרי מהאיזוק האלקטרוני?

הכסף הגדול כמובן... הסוחר שזכה במכרז וגורף קופון נאה מהמדינה, בעל האינטרס הכלכלי, או לוביסטים מטעם וחברי כנסת התומכים בהם מסיבות שונות, שסוגיית ההגנה על הנשים האומללות היא האחרונה בסדר יומם. 

זה מזכיר מאוד את סוגיית לימודי התיאוריה חובה כתנאי לרישיון הנהיגה, שכמו סוגיית האזיק האלקטרוני, הקמפיין הפוליטי היה גדוש בפניקה מוסרית ובפעילות לוביסטים מטעם; ושתוצאתו הינה קרקע דשנה לשחיתות; כשהקשר בין הלימודים לידע התיאורטי הוא מקרי בלבד; אבל הקשר בין לימודי החובה לבעלי הממון, שגורפים הון, זועק למרחוק.

[בתמונה משמאל: אז על מה המהומה? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

בתחום זה עושים היזמים 'סיבוב' על החוקרים האקדמיים בתחום הקרימינולוגיה ותורת הענישה (הפנלוגיה), שעינינם באספקטים השיקומיים של העבריין ולא הקורבן, והצורך בהקטנת מימדי הכליאה ובהגדלת סיכויי השיקום. לכן עבורם, הפתרון של איזוק במכשיר אלקטרוני כחלופה למאסר או למעצר - הוא הפתרון המושלם למנוע פשיעה ורצח נשים, והסיכוי האופטימי לכאורה, שבין קירות ביתו והמנעמים שמעניק בית חם, האזוק יעבור מטמורפוזה חיובית, ויחדל ממעשיו המרושעים בהמשך חייו.

וכרגיל בתחומים הללו, שמניבים רווח גדול לבעלי הון, אם אכן תתקבל הצעת החוק, תתחיל עליה גוברת של עוד ועוד אנשים, שהאזיק יולבש עליהם כחלק מתנאי מעצרם, ביניהם כמות גדולה מאוד של אנשים שתיקיהם הפליליים לא יובאו לדין כלל. מחירו של החוק הזה בשלילת חירות של אנשים באופן בלתי צודק יהיה אדיר! יתרה מכך, ככל שתגדל כמות הנאזקים, תפחת אפקטיביות הפיקוח בהתאמה.

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התעללות בילדים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת תלונות השווא והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נספח: שבר את האזיק האלקטרוני...

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'פניקה מוסרית';
• אוסף המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים'.
• אוסף המאמרים על התעללות בילדים;
• אוסף המאמרים אודות תופעת תלונות השווא והשלכותיה;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2019), תלונות שווא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/9/19.
• פנחס חזקאלי (2018), אלימות נגד נשים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/11/18.
• פנחס חזקאלי (2020), התעללות בילדים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 27/8/20.
• מיכל פעילן ודפנה ליאל (2023), הצעת החוק נדחתה: ח"כים התגודדו סביב דוכן המליאה בקריאות "בושה", N-12, 22/3/23.