תקציר: האם ייתכן הסכם פשרה בין הצדדים למו"מ בחסות הנשיא הרצוג? לדעתי, רק אם יש רצון כן של כל הצדדים להצליח בכך אפשר להגיע להסכמה רחבה שכולנו נוכל לחיות איתה בשלום. מניסיוני בניהול הליכי גישור, במצבים מורכבים בעסקים משפחתיים, למדתי שכאשר הצדדים נחושים להשתית את המשך היחסים ביניהם על הסכמה רחבה ודרכי שלום הם יצליחו בכך כמעט תמיד.
[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
אלי כהן הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר. מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המתמחה מאז 1994 בליווי עסקים משפחתיים. כל הזכויות שמורות ©.
* * *
האם ייתכן הסכם פשרה בין הצדדים למו"מ בחסות הנשיא הרצוג? לדעתי, רק אם יש רצון כן של כל הצדדים להצליח בכך אפשר להגיע להסכמה רחבה שכולנו נוכל לחיות איתה בשלום. מניסיוני בניהול הליכי גישור במצבים מורכבים בעסקים משפחתיים למדתי שכאשר הצדדים נחושים להשתית את המשך היחסים ביניהם על הסכמה רחבה ודרכי שלום הם יצליחו בכך כמעט תמיד.
בהליכי תכנון להעברה בין דורית בעסק משפחתי משתתפים בני ובנות דור ההמשך והמייסדים ועל הפרק עומדת השאלה העקרונית איך יוכלו להגיע להסכמה על כללים דמוקרטיים לניהול משותף הישימים לעסק המשפחתי שלהם בדור הבא או להגיע להסכמה על העברת כל הכוח והשליטה לאחד מהם בלבד או על הסדר אחר שיש בו ביזור הכוח והשליטה באמצעות פתרונות יצירתיים ומשולבים.
שלא כמו בעסק משפחתי, ברור שהחברה הישראלית ברובה לא תסכים לפתרונות לא דמוקרטיים וגם לא תסכים לתת לצד פוליטי כלשהו זכות להכריע לבד בסוגיות החוקתיות והערכיות כיום ובעתיד.
בהקשר זה, השאלה החשובה היא האם נציגי הקואליציה למו"מ יהיו מוסמכים לתת את הסכמתם להסכם פשרה ללא הסכמת כל השותפות הקואליציוניות? להערכתי, ברור שלא. אם כך ניתן לומר כבר עתה שאם חברי הכנסת לוין ורוטמן יתעקשו על ההצעה "המרוככת" שלהם לא תיתכן שום פשרה וראש הממשלה יעמוד שוב בפני הדילמה: שלמות הקואליציה או טובת העם והמדינה.
מנגד, האופוזיציה נכנסת להידברות בבית הנשיא מעמדת חולשה במו"מ כי הסכימה מיד ל'מתווה העם' שנפסל על הסף ע"י הקואליציה וכשהצעת החוק שלה כבר על שולחן הכנסת. להערכתי, 'מתווה העם' ייחשב כעמדת פתיחה של האופוזיציה כשנציגיה למו"מ יידרשו לוותר עוד ויתקשו בכך מאוד.
המו"מ שנפתח בבית הנשיא הוא בכל זאת הזדמנות פז שאולי לא תחזור שוב
כדי שהשהיית הליכי החקיקה לא תהיה רק פסק זמן, לקראת החרפת המשבר החוקתי, עלינו לקוות שייבדק כל פתרון אפשרי. אפרט כמה מסוגי הפתרונות המוכרים לי מהליכי גישור בעסקים משפחתיים:
- אני אוותר לך כאן ואתה תוותר לי שם.
- בזה תהיה זכות וטו לשנינו (או למי מאיתנו).
- את זה נתחיל ליישם מיד ואת זה נדחה למועד אחר.
- בפרק זמן א' נעשה כרצונך ובפרק זמן ב' נעשה כרצוני.
- בנושא זה נעביר את ההכרעה לגורם מקצועי חיצוני מוסכם מראש.
- נאמץ כפתרון זמני את הצעתך ונעמיד אותה למבחן מעשי לתקופת ניסיון מוגדרת.
- נחלק את ההסכמה בינינו כך שכל צד יוכל ליישם את הצעתו בנושא כלשהו כבקשתו.
לפני חיפוש פתרונות חשוב שתהיה הסכמה מראש בין הצדדים על כמה עקרונות מפתח למו"מ אך ידוע שקיים קושי גדול להגיע להסכמה בעניין השתתפותם של פוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים. לדעתי ייתכן שהסכמה בנושא המאתגר הזה תתאפשר באמצעות הפתרון השביעי כפי שיובהר להלן.
יוצע להקים בית משפט לחוקה בנפרד מבית המשפט העליון. שופטי בית המשפט לחוקה ייבחרו כאמור ב'מתווה העם' ויהיה בהרכב השופטים ייצוג נאות לנשים וגברים מכל שבטי ישראל על מגוון ערכיהם והשקפותיהם.
לבית המשפט העליון ייבחר שופט אחד ע"י הקואליציה (כהמלצת פרופ' דניאל פרידמן) מתוך מאגר שיוצע ע"י ועדת איתור מקצועית. הסוגיות החוקיות והחוקתיות שיידונו בכל אחת מהערכאות האלה וכל סמכויותיהן יוסכמו במו"מ בין הצדדים. "אם תרצו אין זו אגדה".
[בתמונה משמאל: "אם תרצו, אין זו אגדה"? התמונה נוצרה ושותפה ע"י ריקי קיטרו בפייסבוק, תחת הכיתוב: "לבכות עליך ארצי"]
[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
לא הוסבר במאמר איך "מתוה העם" יכול להבטיח שהרכב השופטים בבית המשפט לחוקה ייצג את כל חלקי העם, או כלשון הכותב: את כל שבטי ישראל על מגוון ערכיהם והשקפותיהם". הלא שוב פעם לא ייבחרו שופטים מזן מסויים?
הועבר לאלי כהן שכתב: "תודה. מסכים שזה מצריך חשיבה מפורטת וזה שייך למאמר אחר."