תקציר: המערכה הנוכחית בסאגה הבלתי נגמרת של פרשת רצח תאיר ראדה, סיפקה לנו מבט נוסף על מה שידענו זה מכבר: על חוסר המקצועיות הזועק לשמים של חוקרי המשטרה (והפרקליטות המלווה אותם). את כל שאפרט במאמר זה - ומחדלי חקירה רבים אחרים - ניתן לתמצת במילה אחת ברוח תקופתנו: "בושה"!
[בתמונה: חרפת החקירה המשטרתית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
המערכה הנוכחית בסאגה הבלתי נגמרת של פרשת רצח תאיר ראדה, סיפקה לנו מבט נוסף על מה שידענו זה מכבר: על חוסר המקצועיות הזועק לשמים של חוקרי המשטרה (והפרקליטות המלווה אותם).
הנה רשימה חלקית:
1. ראש וראשון למחדלי החקירה הוא העובדה המצערת - ואולי הבלתי נתפסת - של אי תפיסת תיקו של רומן מיד באותו הערב, או לכל היותר למחרת היום.
עת בא רומן זדורוב לקחת את ציודו מזירת האירוע, לא חשדו בו ולא תישאלו אותו (באופן טבעי עפ"י הראיות הוא צריך היה להיות החשוד ה'מיידי'). למחרת, שב רומן ולקח באין מפריע את תיקו וציודו!
פעולות חקירה שלא בוצעו בזמן אמת - בדיקת תכולת התיק תוך שליחתו למז"פ לבדוק בדיקה לשרידי דם ושרידי ד.נ.א. – פעולה זו בוצעה רק במהלך המשפט החוזר!! ויכול שלו הייתה מתבצעת בדיקה, בזמן אמת, היו מתגלים ממצאים כאלו ואחרים.
במהלך חקירתו הנגדית של חוקר הנוער, אלכס גורודינסקי עלה, שלא כל מה שהיה בתיק העבודה של רומן - שנתפס אצל ראובן ג'נח - נשלח לבדיקת מעבדה אלא בדיקה ויזואלית בלבד.
2. כך גם, עד למשפט החוזר, איש לא העלה בדעתו לבדוק התאמה בין עקבות הנעלים הרבות שנמצאו בתוך תא מספר 2, את מידת התאמתם זו לזו, ובמיוחד את מידת התאמתם לעקבה שעל גבי האסלה. ושוב, לו בזמן אמת היה נעשה הדבר יכול שהיה בכך כדי לשפוך אור על זהותו של הרוצח לכאן או לכאן.
אי עריכת רשימות מסודרות, בזמן אמת, של כל הנוכחים בזירה, ולאחר מכן איסוף מסודר של כל זוגות הנעליים של אותם אלו שהיו בזירה.
3. מתן חוות דעת מוטעית, בדבר הימצאותו של כתם דם של תאיר ז"ל על גבי מתקן נייר הטואלט (או הנייר) בתא השירותים השני, בעוד שבפועל מדובר היה במתקן נייר הטואלט בתא השירותים השלישי!
4. חקירות של אולה ואדיר בימ"ר צפון - דומני שעצם העובדה שימ"ר צפון כבר "מצאו את הרוצח" הקשתה עד מאוד על חוקרי ימ"ר לנסות ולמצוא "רוצח אחר". טוב היה לו מלכתחילה היה מופנה תיק החקירה בעניינם של אדיר ואולה לימ"ר או לגוף חקירה אחר, במחוז אחר.
5. אחת מטענותיו/בקשותיו של הנאשם הייתה כי יחפשו את המכנסיים שזרק ובכך תתגלה חפותו. המשטרה אכן נענתה לאתגר (גם אם באיחור ניכר) ואולם, הגם שמצאו זוגות מכנסיים שלא הפיקו ממצאים כלשהם, הרי שאיש מהחוקרים לא טרח להציג מכנסיים אלו בפני רומן ולא שמרו אותם לבדיקות חוזרות.
6. אי תיעוד במזכרים ואי כתיבתם בזמן אמת - כפי שצוין לאורך הכרעת הדין, לא פעם ולא פעמיים - היו שיחות חשובות שלא תועדו כלל או כאלה שתועדו בחלוף זמן ניכר מהתרחשותם, כגון עדותו של החוקר הבכיר יורם אזולאי, שזכר את הנאשם עת זה בא לקחת את ציודו... וזאת, לפי ההערות הקשות על החקירות שלא תועדו, ועל הפעלת המדובב ותדרוכו בפחמ"ים חסויים...
את כל אלה - ומחדלי חקירה רבים אחרים - ניתן לתמצת בקריאה פופולרית של מילה אחת ברוח תקופתנו: "בושה"!
[לקובץ המאמרים על רצח תאיר ראדה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!