תקציר: בתחילת פרשת שמיני נאמר למשה אהרון וזקני ישראל, שאם הם יבצעו את המוטל עליהם כבוד ה' יראה אליהם ואל בני ישראל. צירוף המילים כבוד ה', רווח במקרא במקומות רבים, אלא שיש לו פרשנויות שונות בהתאם למקום בו הוא נאמר.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמיני, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת תזריע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת מצורע', לחצו כאן]

עודכן ב- 4 באפריל 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

בתחילתה של פרשת שמיני, בפרק ט', המספר המקראי איננו מקדים כל צווי אלוהי, לטקסים המתוארים בפרק האמור, בניגוד לטקס המילואים שהובא בפרק הקודם, שנעשה מתוקף צו אלוהי מפורש. ברם אם אנו מעיינים בפסוק ו' בפרקנו אנו מוצאים את הנוסח הבא:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהוָה", מתברר שאף הדברים המתוארים כאן, בפרק ט', נעשו במצוות ה', אולם מסיבה שאין אנו יודעים את טיבה, לא הוזכר ציווי מפורש בכתובים קודם לכן. תופעה שכזו נפוצה במקרא ואנו מוצאים אותה למשל גם במקור הבא: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" [1], בעניין שמירת המן לדורות. מלכתחילה לא נאמר צו המורה לשמור את המן כמוצג לדורות, וצו זה נאמר על ידי משה רק לאחר שבני ישראל החלו לאכול ממנו.

נחזור לפסוק ו' בפרקנו. בפסוק זה נאמר שאם אהרון ובניו ובני ישראל יעשו את המצווה עליהם אזי יראה אליהם כבוד ה'. הביטוי כבוד ה' רווח במקרא בהקשרים שונים, ואנו דנו אודותיו, במקום אחר [2] בהקשר להופעתו בסיום מלאכת עשיית המשכן.

מה פירושו של 'כבוד' זה בפרשתנו?

כאמור כבוד ה' לובש גוונים שונים של משמעות, זאת כאמור בהתאם להקשר בו הוא מופיע [3]. לעיתים הכוונה לשם מופשט המביע הוד והדר: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן, הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ" [4], או ביטוי המביע גבורה או תהילה:" כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ" [5].

צירוף המילים כבוד ה' מצוי גם ככינוי למעשיו של ה', המראים את רוממותו וגדולתו: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ"[6]. מלבד זאת, כבוד ה' מתגלה בעולם על ידי ניסים שהוא עושה לעיני בני ישראל:" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן" [7], או לניסים הנעשים לעיניהם של הכופרים בו:" וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ-כֵן" [8].

לכאורה יש ניגוד בין ההכרה הרוחנית של כבוד ה', והכרתה החושית. הכרה רוחנית אנו מוצאים במקורות רבים, למשל: "כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ" [9]; " קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה" [10]; " כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יְהוָה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם" [11] ועוד כהנה וכהנה.

מנגד ה' עונה על בקשת משה שיראה לו את כבודו באופן הבא: "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" [12], משמע שלאדם לא נגלו אלא תופעות גשמיות שהכבוד מתלבש בהן [13], כפי דברי המקורות הבאים:" וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יְהוָה עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן.  וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְהוָה כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [14]; " וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים, וּכְבוֹד יְהוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [15].

המונח 'כבוד' בא במקומות רבים במקרא כביטוי הבא להרחיק את ההגשמה מהאל, ולמעשה המדובר בביטוי של שם חלופי לשם ה' עצמו. שימוש שכזה נעשה בדרך כלל כאשר נזכר איבר בגוף ביחס לה', למשל:" כִּי כָשְׁלָה יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה נָפָל, כִּי לְשׁוֹנָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל יְהוָה לַמְרוֹת עֵנֵי כְבוֹדוֹ" [16].

המונח 'כבוד' נכתב במקרא גם כאשר המספר המקראי משתלח בבני ישראל, שמעדיפים אלוהים אחרים על פניו של ה': "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" [17]; "הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדו בְּלוֹא יוֹעִיל" [18].

צירוף המילים כבוד ה', רווח במיוחד כאשר המקרא מתאר התגלות לעיני בני אדם כגון: "הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כָל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ"[19], ואילו בפסוקי המקרא, השייכים לחטיבה הכוהנית, כבוד ה' לובש צורה קבועה ומוחשית, שכן בדרך כלל כבוד ה' מתגלה בענן, לדוגמא:" וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה נִרְאָה בֶּעָנָן" [20] ; " וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיִּפְנוּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִנֵּה כִסָּהוּ הֶעָנָן וַיֵּרָא כְּבוֹד יְהוָה" [21].

בספר יחזקאל, שפסוקים ממנו הובאו לעיל, הכינוי כבוד חוזר פעמים רבות מפני שיחזקאל מתאר בנבואותיו את התגלות ה' באופן מוחשי, עד כדי תיאור דמות אוטנטית של האל: "וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב. כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהוָה וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר"[22].

אחרית דבר

בתחילת פרשת שמיני נאמר למשה אהרון וזקני ישראל, שאם הם יבצעו את המוטל עליהם כבוד ה' יראה אליהם ואל בני ישראל. צירוף המילים כבוד ה', רווח במקרא במקומות רבים, אלא שיש לו פרשנויות שונות בהתאם למקום בו הוא נאמר. השורש כ.ב.ד כבר מורה בדרך ההעברה על דבר חשוב ונעלה, בניגוד לשורש ק.ל. המורה בדרך כלל על הנבזה והפחות. לעיתים המונח כבוד בא בהוראת שם מופשט הנרדף להדר, ובמקרים שכאלה המדובר בתיאור שבח כלפי ה'.

במקומות אחרים משמעות צירוף המילים זה הוא ביטוי מוחשי לגדולתו של האל, אך ברוב המקרים המונח כבוד ה' בא להרחיק את ההגשמה מהאל והוא למעשה משמש שם חלופי לשם ה' עצמו. כבוד ה' רווח במיוחד במקומות המספרים אודות התגלות ה' בעולם לעיני בני אדם, בדומה למסופר בפרשתנו.

כמו כן, נעשה בו שימוש מאסיבי בחטיבה הכוהנית של המקרא, שם הוא לובש צורה קבועה ומוחשית, שכן בדרך כלל כבוד ה' נראה בחטיבה זו בדמותו של ענן.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמיני, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת תזריע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת מצורע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת שמיני;
• אוסף המאמרים בנושא הצרעת;
• אוסף המאמרים על פרשת תזריע;
• אוסף המאמרים על 'פרשת מצורע'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת שמיני באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), צרעת… כל המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת תזריע באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת מצורע באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/4/19.

[1] שמות, פרק ט"ז, פסוק ל"ב.

[2] אבי הראל, כבוד ה', שכינה והאור הנברא, ייצור ידע, מרץ 2021.

[3] עולם התנ"ך, ויקרא, דודזון – עתי, ת"א, 1997, עמוד 59.

[4] ישעיה, פרק ל"ה, פסוק ב'.

[5] תהילים, פרק קמ"ה, פסוקים: י"א – י"ב.

[6] שם, פרק י"ט, פסוק ב'.

[7] ויקרא, פרק י', פסוק ג'.

[8] שמות, פרק י"ד, פסוק ד'.

[9] תהילים, פרק ס"ג, פסוק ג'.

[10] ישעיה, פרק ס', פסוקים: א' – ב'.

[11] חבקוק, פרק ב', פסוק י"ד.

[12] שמות, פרק ל"ג, פסוק כ'.

[13] אנציקלופדיה מקראית, כרך ד', מוסד ביאליק, ירושלים, 1962, עמוד 5.

[14] שמות, פרק כ"ד, פסוקים: ט"ז – י"ז.

[15] במדבר, פרק י"ד, פסוק י'.

[16] ישעיה, פרק ג', פסוק ח'.

[17] תהילים, פרק ק"ו, פסוק כ'.

[18] ירמיה, פרק ב', פסוק י"א.

[19] תהילים, פרק צ"ז, פסוק ו'.

[20] שמות, פרק ט"ז, פסוק י'.

[21] במדבר, פרק י"ז, פסוק ז'.

[22] יחזקאל, פרק א', פסוקים: כ"ז – כ"ח.