תקציר: האם אנו חיים כיום בדמוקרטיה? השאלה נראית, במבט ראשון, לא כל כך רחוקה מהוויכוחים המעוררים את החדשות הפוליטיות. עם זאת, במבט מעמיק יותר, היא משפיעה מאוד על האופן שבו מנוסחים ויכוחים אלה.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

האם אנו חיים כיום בדמוקרטיה? השאלה נראית, במבט ראשון, לא כל כך רחוקה מהוויכוחים המעוררים את החדשות הפוליטיות. עם זאת, במבט מעמיק יותר, היא משפיעה מאוד על האופן שבו מנוסחים ויכוחים אלה.

השיח הפוליטי העכשווי מבוסס על ההנחה שהמוסדות הנוכחיים הם דמוקרטיים. הנחת היסוד הזו לעולם אינה מוטלת בספק ובכל זאת ראויה להיות, כי אין טעם להגיש פתרונות טובים לשאלות רעות.

לפני שנתמודד עם בעיות כמו מבנה הרשות השופטת והרכבה, המיעוטים בארץ, או יוקר המחייה, אנחנו עדיין צריכים להסכים על ההקשר שבו הבעיות הללו מתעוררות, כי האופן שבו יש להתייחס אליהם שונה מאוד, אם הכוח הפוליטי מחולק - או לא - באופן דמוקרטי בין כל האזרחים.

אז, המערכת הפוליטית שלנו, היא דמוקרטית? כדי לענות על זה, נגדיר ראשית כל, דמוקרטיה מהי... אז נבחן, אם ע"פ ההגדרה הזו ניתן לומר שהמשטר הפוליטי הישראלי הוא באמת דמוקרטי או שמא יציר כלאיים שניתן לכנותו אולי, אוליגרכיה ליברלית?

אבל ראשית, הדיון הזה מחייב התנערות מ'שיח הנרטיבים' העכשווי של המחאה; שהרי, ישראל של היום איננה סוריה של בשאר אל אסד ועוד פחות מכך משטר פשיסטי. נרטיבים כגון אלה, רק מטשטשים את הבנתנו בנושאים. השוואת נתניהו להיטלר לא עשתה דבר מלבד לנסות וללבות אלימות בהתקפות, ושנאת אחים. שהרי, אם אנחנו אכן אוליגרכיה, לא מדובר באוליגרכיה דיקטטורית, אלא ליברלית.

דמוקרטיה ואוליגרכיה - זו מול זו

'דמוקרטיה' מהי?

נגדיר 'דמוקרטיה' כ'שלטון העם' ("דמוס"). כמדינה, שלאזרחיה זכות חוקית - והזדמנות אפקטיבית שווה - להשפיע על המדיניות הציבורית; ולהשתתף ישירות בפיתוח וביישום החוקים השולטים בחברה. 

דמוקרטיות בנות ימינו מעניקות משקל משמעותי לעקרונות שמבססים את יכולת האזרח לממש זכות זו, ובהם שמירת זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש הביטוי, חופש התאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. לפחות בתיאוריה, דמוקרטיה אמורה לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא וגזע, מעמד חברתי וכלכלי, דת, מין ומגדר (ויקיפדיה: דמוקרטיה).

האליטה הפוליטית בדמוקרטיה ייצוגית - שהיא השיטה הדמוקרטית המקובלת בעולם המודרני - תהיה מורכבת, מטבע הדברים, מנציגי ציבור שנבחרו בבחירות כלליות, חופשיות, שוויוניות, חשאיות ובלתי תלויות.

המושג ההופכי לדמוקרטיה הוא 'אוליגרכיה', שלטון המעטים

צורת ממשל שבה רוב הכוח הפוליטי מצוי אצל חלק קטן מהאוכלוסייה, שמשתלט גם על עמדות הכוח ברוב תחומי החיים אחרים. יש תאורטיקנים פוליטיים שטוענים כי כל חברה היא למעשה אוליגרכיה (ויקיפדיה: אוליגרכיה). זאת, כיוון שלעולם, תהיה ה'עוצמה במערכת מורכבת נחלתם של מעטים.

האם ההגדרה הזו מתאימה לישראל? במידה רבה כן! 

אין זו כפירה להכיר בכך שהחברה הישראלית מתנהלת כיום, במידה רבה, על פי האינטרסים של בעלי ההון הגדול, המרוכז בידיהן של כמה עשרות משפחות, המניעות את כל גלגלי המשק. 

אין קושי גם להבין, שהקבוצה הזו דואגת בראש ובראשונה לטובתה שלה (היא הדוחפת היום, למשל - מהאינטרסים שלה - את תנועת המחאה ומהווה את המגן האפקטיבי ביותר של בית המשפט העליון (לא קשה להבין למה, אבל על כך במאמר אחר...).

בין 'אוליגרכיה טוטליטארית' ול'אוליגרכיה ליברלית'

כיוון ש'אוליגרכיה' מתאימה לשיטות ממשל רבות, ניתן להפרידה, בין היתר, ל'אוליגרכיה טוטליטארית' ול'אוליגרכיה ליברלית'. 

בעוד שהאוליגרכיה הטוטליטארית תכפה את עצמה על האזרחים בעזרת כוח, תפעיל האוליגרכיה הליברלית 'מתחת לרדאר' ב עורמה ובתחבולה, ו'תהנדס' את התודעה הציבורית באינדוקטרינציה אידיאולוגית, בהתאם לאינטרסים שלה

[לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן].

אין לה שום צורך לפגוע בגופנו, כל עוד היא מצליחה לפגוע במוח שלנו.

האוליגרכיה הזו היא ליברלית, במובן זה שהיא מאפשרת לאזרחים חופש ביטוי לכאורה, להיפגש, לדון, להאמין, להביע את עצמם ולחשוב ב'חופשיות' מעושה, ובתודעה צרובה, המהולה בשיטות של אכיפת הנרטיב והשיח, כמו 'מחיקה' של אנשים מהשיח הקבוצתי והחרמתם [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'To Cancel – לבטל – למחוק מהתודעה', לחצו כאן].

שינוי נקודת המבט פותח את האפשרות האדירה לחשוב במשותף על הבעיות הפוליטיות, שעימן התמודדנו עד כה בנפרד

חשיבה כזו, מטבע הדברים, תעורר התנגדות מצד אוליגרכיית ההון שלנו שתנסה 'לשתול' רעשים רבים בתוך שיח כזה.

אבל אם ההבנה - שאיננו חיים באמת בדמוקרטיה, אבל אנחנו חפצים לחיות בכזו - תהפוך לנחלת כולנו, יקל עלינו להתמודד במשותף עם הבעיות האמיתיות שמציקות לכולנו: יוקר מחירים, אלימות, גזענות, ביטחון, משילות וכו', ולמצוא להן פתרונות.

כל זה יקרה אם רק ניפטר תחילה מאשליותינו לגבי האופי הדמוקרטי, כביכול, של המערכת הפוליטית שלנו.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18;
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר';
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה;
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'To Cancel – לבטל – למחוק מהתודעה';

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: דמוקרטיה;
• ויקיפדיה: אוליגרכיה;
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), פעולה מתחת לרדאר, ייצור ידע, 10/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'To Cancel – לבטל – למחוק מהתודעה'.