תקציר: אם בא לכם להפעיל עורמה ותחבולה וליצור פניקה מוסרית, לכו ותפגינו בכיף בעד ערכי שוויון לסוגיהם; אבל לפחות תדעו, כשהצד השני משתמש במילה 'שוויון' (Equality) שמדובר בפניקה מוסרית מוכוונת מטרה אסטרטגית!

עודכן ב- 21 ביולי 2024

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ביום חמישי ה- 4 במאי 2023, קיימה תנועת המחאה "יום שיבוש", הפעם על רקע האילוץ המחייב את הקואליציה לחוקק חוק גיוס החדש. ליום הזה נבחר שם מיוחד: "יום השוויון הלאומי"... (ראו הכתבה למטה).

המילה 'שוויון' (Equality) היא אחת המילים השכיחות - והבעייתיות (למה? הסבר בהמשך...) - בחיינו החברתיים. היא עלתה לאחרונה לסדר היום בהיבטים כמו 'שוויון באכיפה'; 'שוויון בנטל' וכדומה.

כשמדובר במחאה, צריך להיות זהירים במיוחד, שכן, אנו יודעים שכוונתם להנציח את חלוקת העוצמה הנוכחית, אצל אלה שכבר היום שווים יותר...

המושג הזה: 'שוויון', יעמוד במוקד מאמרנו היום.

בהיבט המדעי, שוויון כמצב של קבע, הוא 'פייק'...

... שהרי האבולוציה מבוססת כולה על שונות. רשתות מורכבות למשל הן דיקטטוריות במהותן. העוצמה על מרכיביה השונים (אצל אנשים: כוח פיזי, יופי, עושר, קשרים וכדומה) מחולקת במשורה ומרוכזת בידי מעטים.

יתרה מכך - רשתות טבעיות (להבדיל מרשתות מעשה ידי אדם: ארגונים ברמה הפורמלית, למשל) מתמרכזות עם הזמן. גם אם ברשת מורכבות, העוצמה מצויה בידי בודדים (למשל, מספר האנשים במדינה המשמשים כדירקטורים בחברות); אם ניתן לרשת להתפתח ללא הפרעה, נגלה אחרי זמן, שכמות בעלי העוצמה תצטמצם אפילו עוד יותר...

לכן, אין ולא יהיה לעולם שוויון, וגם לא שוויון הזדמנויות:

• לא בטבע;
• לא ביחסים שבין גבר לאשה;
• לא בין ילדיכם; ובינם לביניכם, ההורים;
• לא בין עובדים בארגון;
• לא בין מחלקות;
• לא בין ארגונים;
• לא בין מדינות;

וכדומה.

זו הסיבה ש:

• בבית הספר, מעט מאוד בנים יכולים היו להשיג את הבנות השוות ולהיפך; ומלכת/מלך הכיתה הייתה/היה אחת, מקסימום שתיים/שניים.
• בצבא, הצטיינו מעט מאוד חיילים; וכך גם באוניברסיטה.
• בעבודה יש שווים, ויש ששווים יותר.
• ככל שאנחנו משתכרים יותר, אנחנו משלמים פחות מסים; קל וחומר החברות הגדולות באמת, שכמעט ואינן משלמות מס.
• יש אנשים שצבע עורם שווה יותר.
• וגם בהקשר שלנו: תל אביב שווה יותר משדרות: מחיר קסאם עזתי, שנחת על בית בשדרות הוא ירי צה"לי על דיונות; מחיר טיל שנורה לשטחים פתוחים ליד באר שבע הוא הקרסת מבנה של 5 קומות; ומחיר ירי לנתב"ג ולתל אביב, הוא פלישה קרקעית לעזה.

שוויון הוא רק מצב אפשרי זמני, במאבק העוצמה

ההבנה כי בין אינדיבידואלים, קבוצות או ארגונים, מתקיימת מערכת חליפין, המבוססת על עוצמה וכוח; וכי מערכות מורכבות כמו ארגונים הם זירה למאבקים מתמידים על חלוקת עוצמה בין מרכיבי המערכת - היו נחלתם של חוקרים כבר משנות ה-60 של המאה הקודמת (Molm L.D., 1997 ;Emerson R.E., 1962; 1972). ע"פ תורת המערכות המורכבות, אבולוציה של מערכת מורכבת - בטבע ובין בני אנוש - מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה. המערכות מתאימות את עצמן למציאות דינאמית המשתנה במהירות דרך מאבק תמידי בין מרכיביהן על עוצמה, שהיא היכולת לגרום לאחרים לעשות את רצונן.

על כן, שוויון מתאר סוג של 'הפסקת אש' בין מערכות כשנוצר מאזן שווה של עוצמה ביניהן; והמאבק יתחדש מיד כאשר מערכת אחת תצבור עוצמה נוספת או תאבד עוצמה ביחס ליריבותיה.

למה משמש אותנו המושג: 'שוויון'?

המושג 'שוויון' משמש אותנו בשני היבטים (ראו התרשים למטה):

• ההיבט הראשון הוא תיאור מצב - "דִּמְיוֹן גָּמוּר, הֵעָדֵר כָּל הֶבְדֵּל, הֱיוֹת שָׁוֶה בַּכֹּל"...
• ההיבט השני מסתכל על השוויון כערך / כאידיאל: שאיפה לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם; כגון שוויון בזכויות, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות; מצב שבו ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר, וכדומה.

שוויון כתיאור מצב

המושג המוכר: "כל בני האדם נולדו שווים", הוא כמובן פייק... די להתבונן במראה וא"כ להתבונן באחרים, על מנת להבין ששוויון כתיאור מצב הוא מושג פיקטיבי, למעט הקשרים מסויימים. אנחנו נולדים שונים: יש בריאים ויש נכים ומאותגרים; יש חזקים ויש חלשים; יש גבוהים ויש נמוכים; יש יפים ויש מכוערים; יש חכמים ויש טפשים; יש פיקחים ויש 'מרובעים', ועוד ועוד...

שוויון כתיאור מצב יכול להתקיים, כאמור, בהקשר: זוג תאומים זהים שווה בתווי פניו כמעט לחלוטין. הורים מעניקים דמי כיס המידה שווה; וכדומה.

השוויון כערך

למרות שמבחינה מדעית, 'שוויון' אינו אפשרי; ה'שוויון' מככב בתיאוריות חברתיות רבות (בהמשך נשאל מדוע). הנה מקבץ של חלק מהן (ויקיפדיה: שוויון):

שוויון מוסרי או שוויון ערך האדם: הטענה היא, שקיים יסוד מהותי בלתי-ניתן לכימות, השווה בכל בני האדם ונמדד ביחס לעצמו. שוויון ערך האדם מניח כי קיימת שונות טבעית בין בני האדם (שוויון כתיאור מצב, ראו הפרק הקודם); ועל כן, כל צורה של שוויון חיצוני (כלומר - שוויון הנמדד ביחס למדד קבוע) פוגע בשוויון ערכם, הנמדד ביחס לעצמו.

שוויון אזרחי: כיוון שחסרי העוצמה יהיו תמיד לא מרוצים, מנסים אנשים לשנות. המדינה המודרנית מדברת על שוויון אזרחי, שמדינה נאורה אמורה ליישם, הלכה למעשה (ראו למשל את: המגנה כרטא, המהפכה הצרפתית, מגילת זכויות האדם האמריקאית; וגם את מגילת העצמאות שלנו...):

• שוויון בין המינים;
• שוויון ללהט"בים;
• שוויון לאנשים בעלי מוגבלויות;
• שוויון ליהודים ולערבים;
• שוויון בין שחורים ולבנים;
• שוויון בין מרכז לפריפריה.

כך למשל, הכרזת העצמאות האמריקנית מדברת על ה"אמת הברורה מאליה" שכל בני האדם נבראו שווים (באמת?), ו"בוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר" (וואלה...). זהו, כאמור, ערך כוזב. אין באמת חברה, שיכולה להעניק בפועל לכל אזרחיה שוויון הזדמנויות אמיתי, ללא הבדל דת, גזע ומין, כי הערך הזה מנוגד לאינטרס הבסיסי של אלה המחזיקים בעוצמה באותן מדינות. שוויון הזדמנויות הוא רק שם קוד למאבק של גורמים שונים לשפר את מאזן העוצמה שלהם. אם סקטור מסוים מצליח לצבור עוצמה, זה לא כיוון שהמדינה הצליחה להגשים את ערך השוויון, אלא, בעיקר, כיוון שאותו סקטור התחזק וצבר עוצמה מסיבות שונות. יתרה מכך: אם אותו גורם הגיע למאזן עוצמה עם גורמים אחרים, הוא לעולם לא יעצור, וימשיך להיאבק על עוד ועוד עוצמה.

התפיסה הליברלית של שוויון בפני החוק: גורסת כי על חוקים לחול באופן אחיד על כל אזרחי המדינה ויישומם צריך להיעשות ללא משוא פנים. לפי תפיסה זו על ספר החוקים שלא להכיל כל התייחסות למגדר, למוצא אתני, לגיל וכדומה; אלא להתייחס לכל אדם באשר הוא אדם באופן זהה.

שוויון פוליטי או שוויון כוח: אמור להבטיח שאלה הכפופים לחוק ייהנו מזכות בסיסית שווה להיות שותפים ביצירתו. המשמעות המינימלית של שוויון פוליטי היא ליהנות מהזכות לבחור ולהיבחר, מהזכות לחופש הביטוי ולחופש ההתאגדות. 

שוויון הזדמנויות בחינוך בא לידי ביטוי במתן הזדמנות שווה לכל תלמיד לפתח את אישיותו כאדם המסוגל להשתתף באופן יעיל בתהליך הדמוקרטי של קביעת יעדי החברה המילים פשוטות ואין צורך בפרשנות. הכל בעיני המתבונן ועל כנף דמיונו.

די להסתכל ברשימה המרגשת הזו (באמת...) כדי להיווכח ששום דבר מכל אלה אינו מתקיים בשום מקום בחיים.
מדוע? התשובה ניתנה כבר בתחילת המאמר: זה המדע טמבל! לצערנו, אין שוויון ואין שום דבר שהמילה 'שוויון' מככבת בו, אלא בהקשרים השוואתיים ספציפיים מאוד...

אז מה כל זה אומר בעצמם?

שערך השוויון הוא אחד הכלים האפקטיביים ביותר במאבקים; אבל הוא ערך כוזב: כשאתה חלש הרצון שלך להשיג שוויון מעורר אהדה ואמפטיה; אבל כשתגיע לשוויון, לעולם לא תעצור את מאבק העוצמה ותסתפק בהישגיך. 

לתובנה הזו יש ערך עצום ביחסים בינלאומיים. כך למשל אם היה יצחק רבין מבין את העיקרון הזה בהסכמי אוסלו - והיה יודע שההישגים שנתן לערפאת רק יגרמו לו לשאוף ליותר, כי הוא התחזק במאבק העוצמה עם ישראל - הוא יכול היה לבנות מיד בהתחלה מערך מנהיגים בינלאומי עוצמתי שיבהיר לו - כבר בהפרת ההסכם הראשונה - שנוצר מאזן עוצמה חדש שהוא לא יוכל להפר אותו בטווח הנראה לעין; ושנסיונות כאלו יטופלו בקשיחות ע"י הקהילה הבינלאומית כולה.

ועוד: כיוון שאנשים נוהים אחרי כל ערך המכיל את המילה 'שוויון' בתוכו, הוא מהווה כלי עבודה אפקטיבי מאוד בידי יועצים אסטרטגיים, שמשתמשים במילה 'שוויון' כדי ללבות פניקה מוסרית, שתהלום את מטרותיהם [להרחבת המושג: 'פניקה מוסרית', לחצו כאן].

לכן, בלי קשר למיקומכם במפה הפוליטית, אם בא לכם להפעיל עורמה ותחבולה וליצור פניקה מוסרית, לכו ותפגינו בכיף בעד ערכי שוויון לסוגיהם; אבל לפחות תדעו, כשהצד השני משתמש במילה 'שוויון'; שמדובר בפניקה מוסרית מוכוונת מטרה אסטרטגית!

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה';
• אוסף המאמרים על 'קבוצות';
• הרחבת המושגים: רשת ורשת מורכבת;
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';
• הרחבת המושג: 'פניקה מוסרית';
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה;
• אוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• ויקיפדיה: שוויון.
• פנחס יחזקאלי (2020), הפער שבין המוסר לחיים עצמם, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.