תקציר: נקיטת עמדה של הנהלות וארגונים, בנושאים פוליטיים וחברתיים, הוא טרנד אמריקני (אלו מה...) של השנים האחרונות - שעשה לאחרונה 'עליה' לישראל. הוא מהווה חיבור בין מה שמכונה 'אקטיביזם ניהולי' (Managerial activism או CEO activism) מוקצן ו'מיתוג מעסיק' (Employer Branding) מוקצן, ברוח הפרוגרסיביות החדשה. נכנה אותו לצרכינו כ'אקטיביזים ניהולי חדש'; ולהבנתו נקדיש את המאמר הנוכחי...

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

עודכן ב- 6 ביוני 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 4 בינואר הכריזה תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו) על "יום שוויון לאומי" במסגרתו, התקיימה הפגנה בבני ברק, נגד החקיקה המשפטית ומתווה הגיוס. בהפגנה השתתף ואף צולם יו"ר דירקטוריון מאפיית אנג'ל, השר לשעבר עמר בר-לב, מפגין מול ביתו של מנהיג הזרם הליטאי הרב אדלשטיין.

עקב כך, התגברו קריאות במגזר החרדי, שלא לקנות את מוצרי החברה; ושורה של ישיבות הודיעו שיפסיקו את קשריהם עם המאפיה.

לכאורה, המעשה הטבעי שצריכים בעלי 'אנג'ל' לעשות, הוא לאלץ את בר לב להתפטר מתפקידו, ולהתנצל בפני לקוחותיהם. אולם יואל שפיגל - נכדו של מייסד המאפייה, אחיין של המנכ"ל ואחד מבעלי המאפייה - העלה פוסט בחשבון הפייסבוק שלו (שנמחק לאחר מכן), בו תקף בחריפות את החרדים, שבחרו להחרים את מוצרי אנג'ל. "נגמרו ימי אכילת חינם. החבל הולך ומתהדק על צווארם", נכתב בו. אם תתמיד מאפיית אנג'ל בתמיכה במחאה ובגיבוי ליו"ר הדירקטוריון שלה, היא תצטרף למנהלים ישראלים נוספים, שבמודע לקחו כבר סיכון, וערבו את העסקים שעליהם הם ממונים בפוליטיקה.

נקיטת עמדה, בנושאים פוליטיים וחברתיים, הוא טרנד אמריקני (אלו מה...) של השנים האחרונות - שעשה לאחרונה 'עליה' לישראל. הוא מהווה חיבור בין מה שמכונה 'אקטיביזם ניהולי' (Managerial activism או CEO activism) מוקצן ו'מיתוג מעסיק' (Employer Branding) מוקצן, ברוח הפרוגרסיביות החדשה. נכנה אותו לצרכינו כ'אקטיביזים ניהולי חדש'; ולהבנתו נקדיש את המאמר הנוכחי.

איך זה נגמר כבר כולם יודעים...

עמר בר לב לא לבד...

המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו) הציבה לנגד עינינו תופעה, שעד אז טרם ראינו כמותה בישראל: מנהלים שבמודע לוקחים סיכון ומערבים את העסקים שעליהם הם ממונים בפוליטיקה. 

פרופסור אמיר גרינשטיין מתאר זאת כך במאמר מצויין בוואלה, תחת השם: "האקטיביזם הניהולי בעליה ומותגים ישראלים מובילים מצטרפים למחאה" (גרינשטיין, 2023):

• עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל, שהודיעה במסיבת עיתונאים מתוקשרת, שחברתה תוציא כספים מישראל.
• ברק עילם, מנכ"ל חברת נייס הביע התנגדות נחרצת ופומבית לרפורמה המשפטית בכרזת ענק שנתלתה על בניין החברה וכמובן ברשתות החברתיות.
• אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט, הגיע להפגנה והזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית.
• עשרות מנכ"לים של חברות היי-טק תומכים ואף מעודדים שביתות של עובדיהם (אוסיף על גרינשטיין את המושג המקצועי לכך: 'התנהגות אזרחית בארגון - (Organizational citizenship behavior - OCB): מעורבות של עובדים בסוג של פעילות התנדבותית, אשר אינה נכללת בדרישות התפקיד הפורמליות, ושיש בה להביא, לפחות לכאורה, לקידום התפקוד האפקטיבי של הארגון. יש הרואים בה ביטוי של החוזה הפסיכולוגי שבין העובדים למקום עבודתם.... (להרחבה בסוגיית ההתנדבות האזרחית בארגונים, לחצו כאן).
• חברת פייבר, שהבניין שלה נמצא ממש בלב מתחם ההפגנות, הגדילה לעשות ופתחה אינטרנט חינם לכל המפגינים, על מנת שיוכלו לשדר לרשתות את המתרחש בהפגנות. מאז, שלט תמיכה עם הכיתוב "דמוקרטיה גדולה מפוליטיקה" מתנוסס על הבניין ולוגו החברה מואר בצבעי הגאווה. נציגי החברה מסתובבים בהפגנות ומחלקים בקבוקי מים ומדבקות למפגינים.

ראשית התפתחותו של המושג 'אקטיביזם ניהולי'

'אקטיביזם ניהולי' (Corporate activism; או Managerial activism או CEO activism) נטבע באקדמיה ב- 2015 (Toffel, 2023); ומאז, החל לעבור טרנספורמציה מהירה. 

בבסיסו, הוא נקיטת מנהיגות פרואקטיבית: במקום פשוט לנהל את התפעול השוטף, מנהל-אקטיביסט מתערב באופן משמעותי במבנה הארגוני של החברה ו/או בתהליכי העבודה שלה ו/או באופן שבו היא ממותגת. זאת, כדי לעצב מחדש את הכיוון הכולל של החברה; מיצירת חזון לעתיד; דרך גזירת יעדים ומטרות מהחזון, וקבלת החלטות, לגבי איך להשיג את המטרות האסטרטגיות הללו. 

גיבורי ה'אקטיביזם הניהולי', עד לפני מספר שנים, היו מנהלים דוגמת ג'ק וולש (ראו תמונה משמאל למעלה), המנכ"ל המיתולוגי של חברת ג'נרל אלקטריק (GE), אימץ את הפילוסופיה של "חוסר גבולות", שעודד את מנהליו לפרק ממגורות ארגוניות ולעבוד בשיתוף פעולה בין מחלקות וחטיבות שונות [להרחבה בנושא ממגורות ארגוניות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן].

גישה זו סייעה ל-GE להפוך לאחת החברות המצליחות ביותר בתקופתה, והיא נותרה מודל עבור ארגונים אחרים כיום.

בארצות הברית הפרוגרסיבית, מתחבר ה'אקטיביזם ניהולי' לפוליטיקה

ארגונים ומנהליהם נדרשים ע"י הציבור לנקוט עמדה ברורה - ואף לנקוט פעולה - בסוגיות מעוררת מחלוקת, חברתיות או פוליטיות. הם נדרשים למתג מחדש את מה שמכונה: 'מיתוג המעסיק' שלהם (המיתוג האישי של הארגון, בעיני עובדיו ולקוחותיו), לארגון שאכפת לו והוא מוכן לפעול ולהשקיע משאבים - כולל להפסיד לקוחות - לשם השגת המטרות.

הרציונל הוא שציבור פרוגרסיבי - בעיקר בני דור ה-Z - מפתח נאמנות רבה למותגים שהוא אוהב, שמוכנים להסתכן ולפעול ליצירת שינוי אמיתי; ולכן, בראיה לטווח ארוך ההשקעה הזו תשתלם לארגונים.

דוגמה כזו ניתן לראות בגישה בה נוקטת חברת ההלבשה פטגוניה, תחת הנהגתה של המנכ"לית רוז מרקריו (Rose Marcario): פטגוניה אימצה גישה מונעת משימה המדגישה קיימות סביבתית ואחריות חברתית. זה הוביל למספר יוזמות, כולל מחויבות לשימוש בחומרים ובשיטות ייצור ברי קיימא, והתחייבות לתרום 1% מהמכירות למטרות סביבתיות.

כדרכה של התערבות משמעותית במערכת מורכבת, היא אינה נטולת סיכונים, פנימיים וחיצוניים כאחד

סיכונים חיצוניים - אנו כבר מכירים את תופעת הפעולות המאזנות: לאורך זמן יפעלו תמיד כוחות נגדיים, על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. הם מהווים תגובת נגד של תתי מערכות – המנסות לשמר את הסטטוס קוו – לשינוי שמנסה ליצור תת מערכת אחרת בסביבתן. דוגמה לפעולה מאזנת כזו במקרה של עמר בר לב (ראו הדוגמה בתחילת המאמר) היא כמובן החרם שהטילו החרדים על מאפיית אנג'ל [להרחבת המושג: 'פעולות מאזנות', לחצו כאן]

סיכונים קיימים גם בתוך הארגון: קשה, לעיתים, למצוא את האיזון הנכון בין לקיחת תפקיד פעיל לבין ניהול מיקרו. אם מנהל הופך להיות מעורב מדי בפעולות היומיומיות או מתחיל לקבל החלטות מבלי להתייעץ עם אחרים, עלולה להיווצר תרבות של חוסר אמון. מנהל שממוקד מדי בחזון ובמטרות שלו, עלול שלא להיות רגיש דיו להיזון חוזר מדרגי הניהול והשטח כאחד, מה שעלול להוביל ל'נקודות עיוורות', להחמצת הזדמנויות, ולהיווצרות 'התנגדות לשינוי'.

עדכני להיום, קשה למצוא ראיות מספיקות לתמוך בעובדה שאקטיביזם ניהולי-פוליטי מועיל לארגונים. פרופסור אמיר גרינשטיין מביא במאמרו סקירה של מחקרים שנערכו בתחום זה עד כה; והכל בעיני המתבונן; ובעולם שבו האמת כפופה לנרטיב ה'נכון', גם באקדמיה, הכל בעיני המתבונן... (גרינשטיין, 2023).

בכל מקרה, אקטיביזם ניהולי בפרשת מאפיות אנג'ל לא צלח...

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבה בסוגיית ההתנדבות האזרחית בארגונים;
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות';
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו;
• הרחבת המושג: 'פעולות מאזנות';
• הרחבת המושג: 'חזון ארגוני';
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
• אוסף המאמרים על מבנה ארגוני.
• הרחבת המושג 'מבנה ארגוני';
• הרחבת המושג: 'תהליכי עבודה';
• הרחבת המושג: 'יעד';
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה;
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• הרחבת המושג: 'ממגורות ארגוניות' (סילוס);
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו;
• הרחבת המושג: 'שיתוף פעולה';
• אוסף המאמרים אודות  שינוי ארגוני והשלכותיו;
• הרחבת המושג: 'התנגדות לשינוי';
•  הרחבה על דור ה- Z בשוק העבודה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח (2019), ממגורה ארגונית (סילו) – מלכודת המידע והידע של הארגון, ייצור ידע, 25/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• אמיר גרינשטיין (2023), האקטיביזם הניהולי בעליה ומותגים ישראלים מובילים מצטרפים למחאה, וואלה, 1/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), התנהגות אזרחית בארגון, ייצור ידע, 10/5/15.
• דיצה קרן (2022), לאן באמת הגיע טרנד "מיתוג המעסיק" והאם הוא מספיק כדי לפתות את העובדים הטובים ביותר? וואלה, 7/11/22.
• צביה קרן (2023), רק אל תספרו לנו סיפורים: האם מותגים צריכים לנקוט עמדה בנושאים פוליטיים וחברתיים? וואלה, 4/1/23.
• Michael W. Toffel (2023), The New CEO Activists, Harvard Business Review, 2018.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• דור יחזקאלי (2021), מיתוג עצמי – מיתוג אישי: לשווק את עצמנו כמותג, ייצור ידע, 24/1/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), חזון ארגוני – הבסיס לכל תכנון ארגוני נוסף, ייצור ידע, 18/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), (כמעט) הכל על מבנה ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2019), תהליכי עבודה: מחזור הדם של הארגון, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), יעד מהו? ייצור ידע, 28/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• יחזקאלי פנחס (2019), התנגדות לשינוי: תגובת הנגד של מערכות, ייצור ידע, 15/7/14.
• צביה קרן (2023), רק אל תספרו לנו סיפורים: האם מותגים צריכים לנקוט עמדה בנושאים פוליטיים וחברתיים? וואלה, 4/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), בני דור ה-Z מתקרבים לשוק העבודה, ייצור ידע, 20/4/18.