תקציר: ב- 3 במרץ 2023 פלשו אנשי "אחים לנשק" מתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית למשרדי 'פורום קהלת' ויצרו שם מיצג מחאה. וב- 2 באפריל פלשו שוב. במאי 2023 פרסם ערוץ 11 כתבה קשה ומפחידה על 'מעללי' הפורום והשפעתו על מקבלי החלטות של ממשלת הימין. אז מי פוחד מ'פורום קהלת'; וחשוב יותר: למה?

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 3 במרץ 2023 פלשו אנשי "אחים לנשק" מתנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית למשרדי 'פורום קהלת' ויצרו שם מיצג מחאה. במאי 2023 פרסם ערוץ 11 כתבה קשה ומפחידה על 'מעללי' הפורום והשפעתו על מקבלי החלטות של ממשלת הימין. 

אז מי פוחד מפורום קהלת ולמה?

לא הייתה זו הפלישה היחידה למשרדי פורום קהלת; וב- 2 באפריל 2023 ביצעו אנשי תנועת המחאה 'פלישה' נוספת למשרדי הפורום...

מיהו 'פורום קהלת'?

פורום קהלת למדיניות מוגדר בויקיפדיה כ"עמותה ישראלית המגדירה את עצמה כ"מכון מחקר ומעשה ירושלמי לא-מפלגתי" (ויקיפדיה: פורום קהלת).

מטרתו המוצהרת של הפורום היא לפעול "להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי" (ויקיפדיה: פורום קהלת).

לפורום תפיסת עולם ליברלית-קלאסית או נאו ליברלית מבחינה כלכלית, ימנית מבחינה מדינית, ושמרנית מבחינה חברתית (ויקיפדיה: פורום קהלת).

חברי הפורום מבצעים מחקרים, מפיקים ניירות מדיניות ועוסקים בקידום המלצותיהם על ידי עריכת כנסים, פרסום מאמרים, ראיונות לתקשורת וייעוץ ושדלנות מול מקבלי החלטות.

השיטה האמריקנית: הישענות מקבלי החלטות על מרכזי מחקר הקרובים אליהם מבחינה אידאולוגית

הגישה - של הישענות הממסד הפוליטי על תוצרים של קבוצות חשיבה ('Think tanks') בתהליכי קבלת החלטות - השתרשה בתרבות השלטונית האמריקנית בשנות ה-80 של המאה הקודמת. אז, נרשמה עלייה דרמטית במספר צוותי החשיבה ומאז הם הוכיחו השפעה רבה על שינוי המדיניות, מימין ומשמאל כאחד. 

המרכזים החשובים ביותר הם: מכון ברוקינגס (Brookings Institution), קרן המורשת (he Heritage Foundation), המועצה ליחסי חוץ (Council on Foreign Relations), מכון קאטו (Cato Institute), המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (Center for Strategic and International Studies), המכון האמריקאי לארגונים (American Enterprise Institute), מכון ראנד (RAND Corporation), מכון קרנגי (Carnegie Endowment for International Peace), המועצה האטלנטית (Atlantic Council), מכון הובר (Hoover Institution) ועוד.

ישראל, שהאליטה שלה היום מושפעת מאוד מהתרבות האמריקנית, מיהרה גם היא לאמץ את החידוש, ופועלים בה מזה שנים מרכזי חשיבה רבים שהגדולים, החשובים והמוכרים שבהם הם: "המכון למחקרי ביטחון לאומי" INSS; המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון אדוה, בית ברל, המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, ועוד ועוד.

מעניין כי דווקא בנימין נתניהו - הנציג המובהק מאוד של 'האליטה האמריקנית' בתרבות השלטונית הישראלית - לא היה זה שביסס את השפעת המכונים הללו על הפוליטיקה; והשפעתם גדלה דווקא בגופי המרכז והשמאל הפוליטי. בהקשר זה מוכרת בעיקר מעורבותם של הINSS והמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

נדב העצני (2023) מספר כי בתחילת דרכו הפוליטית עמד נתניהו בקשר עם מכון המחקר של מרכז שלם, שהוקם אז והתחיל לרשום הישגים, אולם פרנסיו של מרכז שלם להפוך אותו לקולג'; והרומן קצר הימים הזה של הימין עם מרכזי המחקר פסק לשנים.

מקרה בוחן להשפעת מכוני המחקר על הפוליטיקה הישראלית

קיימות דוגמאות בשפע להשפעות כאלה למשל: השפעת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הבחירה הישירה, שהחליף את חוק יסוד: הממשלה שהתקבל בשנת 1968, והוסיף תיקונים עקיפים לחוקים שונים. החוק קבע שבנוסף לבחירות לכנסת, שבהן הצביעו הבוחרים בעד מפלגה שתיוצג בכנסת לפי שיטת הבחירות היחסית, יצביעו הבוחרים בפתק נוסף גם עבור ראש הממשלה, והוא ירכיב את הממשלה. בעקבות כישלונו היחסי של החוק לא המשיכה הרפורמה, ובשנת 2003 הוחזרה שיטת הבחירות לקדמותה בשינויים מינוריים. שלושה ראשי ממשלה נבחרו בבחירות ישירות על פי הוראת החוק בנימין נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון בסדר זה, בטרם בוטל.

כדי להמחיש את עוצמת ההשפעה של מכוני המחקר הללו אבחר דווקא במקרה מהתחום הביטחוני: לטעמי, שימש ה- INSS משך שנים ככלי של הממשל האמריקני להחדרת עמדותיו לתודעה הפוליטית והציבורית בישראל. דוגמה להשפעה הזו היא הצגה מחודשת של דו"ח הגנרל אלן כנייר עמדה שנכתב ע"י בכיר ישראלי, בבמה המכובדת של ה- INSS, כדי לגבש דעת קהל אוהדת לנסיגת צה"ל מבקעת הירדן ומסירתו לרשות הפלסטינית:

גנרל ג'ון אלן (ראו תמונה משמאל) היה האיש שגיבש בקיץ 2012 עבור ממשל אובמה המלצות לסידורי הביטחון לישראל, במגמה לפתיחת הדרך להסדר הקבע, שאותו ביקש להוביל שר החוץ דאז ג'ון קרי, ונקראה בשם "תכנית אלן". חלק מאבני הבסיס של התפיסה הזו, הינם סידורי ביטחון שיהוו אלטרנטיבה לוויתור הישראלי על 'גבולות ברי הגנה'. למשל, החלפת חיילי צה"ל בבקעת הירדן בגורמים בינלאומיים.

אבל, הציבור בישראל מכיר את המציאות הביטחונית ואת שכנינו הפלסטינים הכר היטב. איך מאכילים אותו את הדייסה הזו? אטען כי הממסד האמריקני 'הלבין' את התוכנית על ידי כך שהפך אותה למסמך ישראלי, החתום בין היתר על ידי האלוף המילואים גדי שמני, איתו פיתח קשר פורה כששימש נספח צה"ל בארצות הברית בשנים 1012-1009, ומגובה ע"י ה- INSS, שנתן את חסותו ל'מחקרו' של שמני.

השפעה של גורמים אינטרסנטים ותגמול המסייעים להם?

יש הטוענים עוד, שקיים קשר ישיר בין העמדות שמציגים בכירים בשירותם של גורמים אינטרסנטים לבין הקריירה העתידית שלהם: 

שמני למשל, מונה בשנת 2015 לתפקיד ראש מטה היבשה בתעשייה האווירית; וב- 2019 עבר לכהן כסגן נשיא לצפון אמריקה של חברת ICTS EUROPE, חברה בבעלות קבוצת SOFINOR הצרפתית, העוסקת בשרותי אבטחה וניהול בכ- 120 שדות תעופה ברחבי אירופה, קנדה וארצות הברית ובמתקנים אסטרטגיים ומסחריים במקומות רבים ברחבי אירופה וצפון אמריקה.

לעומת זאת, כדאי שתבדקו אלופים - שמונו מהסיבות הלא נכונות - ושאינם מוותרים על דעה עצמית ולעומתית לקבוצה, כמו למשל האלוף גרשון הכהן: הם לא מקבלים כיבודים... נקודה. הסיבה ברורה!

[בתמונה משמאל: השפעה של גורמים אינטרסנטים ותגמול המסייעים להם?... חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[להרחבה בסוגייה זו ראו את מאמרו של אלעד רזניק: 'האלוף שמני והמכונית המשומשת של גנרל ג'ון אלן'; ואת מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פער הרלוונטיות הגובר של מערכת הביטחון']

היעדר הגיבוי המחקרי תרם להשתרשות הדימוי ה'בבונית' של הימין בעיני השמאל...

כל הרקע הארוך הזה מבהיר היטב את האנרגיה הרבה שמשקיעה תנועת המחאה במרכז המחקר היחיד שהצליח להשפיע - לטוב ולרע - על מימין הפוליטי. 

כתב על כך נדב העצני ב'ישראל היום', תחת השם: 'ציידי המחשבות':

"השבוע פרסם ערוץ 11 כתבת תחקיר נוקבת על מרכז עבודת השטן המכונה "פורום קהלת". לא תאמינו לגילויים מקפיאי הדם שנחשפו שם. מתברר שאנשי הפורום מנסים להשפיע על השיח ועל המחשבות בישראל. הם מעיזים אפילו לחבר ניירות עמדה, ולנסות לשכנע פוליטיקאים לפעול לפי השקפתם - מזעזע. ואם לא די בכך, נחשף שהפורום שלח מסבירנית לוועדה של הכנסת כדי להשפיע על ח"כים ברוח תפיסותיו. מצמרר. והרי ידוע שאנשי קהלת הצליחו לחטוף את מוחם של שר המשפטים יריב לוין, ח"כ שמחה רוטמן וחברים אחרים בקואליציה, ברוח ההפיכה המשטרית החתרנית שלהם.

זה זמן שמתפרסמים נתונים מדאיגים על הפורום המפוקפק הזה, אבל עכשיו כבר ברור עד כמה היה צורך בפעולות התגוננות עממיות נגדו. בין היתר, משלוח הבריונים האלימים שחסמו את הכניסה למשרדים שלהם, באבנים ובגדרות תיל; שלא לדבר על ההתפרעות של קבוצה דמוקרטית עממית אחרת בתוך המשרדים עצמם. חייבים, לכל הפחות, למרוח את קהלת בזפת ובנוצות ולגלגל אותם בחוצות העיר, כפי שעשו בימי הביניים נגד מי שהעזו לחצות את הקווים בצורה כל כך בוטה.

ואכן, פורום קהלת פרצו כל גדר. עד שהם הגיחו לעולמנו, היה מקובל שבימין נובחים אך לא מצליחים להשפיע בכלום על השלטון, על המשפט ועל שוק הרעיונות במדינה. לכן הימין נמצא כבר עשרות שנים בשלטון, אבל ללא השפעה אמיתית. ההשפעה מוקנית רק לגופי מחקר ואקדמיה לגיטימיים - כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון אדווה המרקסיסטי, בית ברל הסוציאליסטי והפקולטות לרוח, לחברה ולמשפטים באוניברסיטאות המרכזיות, הנשלטות בידי מנעד ההשקפות הלגיטימי הבלעדי - אלו שבין מרצ לחד"ש. כי להיות בשלטון זה דבר אחד, אבל להשפיע באופן אפקטיבי על פוליטיקאים מותר רק לצד שמאל של המפה. כך גם לגבי הפעלת לוביסטים בכנסת, משלוח שופטים ועובדי ציבור למסעות שטיפת מוח ברחבי הארץ ובחו"ל, ועוד.

זה לא שאין בימין גופים שמנסים זה שנים להשפיע, אבל הפוליטיקאים של הליכוד נותרו בלתי מושפעים בעליל. נהנים ממנעמי השלטון, אך לא מעצבים דבר לפי השקפת העולם שהם משווקים לציבור הבוחרים שלהם. בנימין נתניהו עצמו עשה קריירה ארוכת שנים מהנוסחה האימפוטנטית הזו.

אף שהרפורמה במתכונת שהציגו לוין ורוטמן היתה שגויה, התפיסה העקרונית של קהלת בעניין הזה נכונה מאוד. ובכלל, העובדה שיש בימין מי שמתעמקים ומציגים תפיסות עולם מגובשות, גם אם לא תמיד מבושלות עד הסוף, משקפת את נשמת אפו של השיח הדמוקרטי. הלוואי שיקשיבו לקהלת בקואליציה גם בענייני חברה וכלכלה, ויפעלו ההפך מהכיוון הנוכחי. "

ומקנח העצני: "בכל מקרה, הניסיון לסתום את הפה של מכון מחקר ומדיניות כמו קהלת מלמד רק על הצביעות האנטי־דמוקרטית של מי שתוקף אותם."

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נספח: הקמפיין נגד פורום קהלת

נושאים להעמקה,

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• מאמרו של אלעד רזניק: 'האלוף שמני והמכונית המשומשת של גנרל ג'ון אלן';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פער הרלוונטיות הגובר של מערכת הביטחון'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: פורום קהלת.
• נדב העצני (2023), ציידי המחשבות: מי מפחד מפורום קהלת? ייצור ידע, 18/5/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• אלעד רזניק (2016), 'האלוף שמני והמכונית המשומשת של גנרל ג'ון אלן', ייצור ידע, 2/9/16.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'פער הרלוונטיות הגובר של מערכת הביטחון, ייצור ידע, 24/2/19.