פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות ברומא העתיקה?

תקציר: תורת האליטות 'עבדה', מסתבר, גם ברומא העתיקה: שוב למדנו, שאליטות אינן חיות לנצח. הן מתחלפות. אם האליטה מנוונת, היא מוותרת בשקט יחסי על מעמדה הבלעדי, ואליטה חדשה נטמעת לתוכה (כך היה גם בישראל עם האחוס"לים, אחרי 1973, שנטמעו לתוך אצולת ההון). אבל, אם כופים עליה, היא נלחמת על זכויות היתר שלה; ולבסוף, יורדת מהבמה בדם, אש ותמרות עשן...

[כך רואה הבינה המלאכותית פטריקים ופלבאים ברומא העתיקה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך רואה הבינה המלאכותית פטריקים ופלבאים ברומא העתיקה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'תורת האליטות' 'עבדה' היטב גם ברומא העתיקה, שבה התחלפה האליטה המובילה שלוש פעמים לפחות, בעקבות שינויי עוצמה מחד גיסא; וקיפאון - סטגנציה במעמד המוביל, מאידך גיסא: 
  • הפטריקים (patrician; ובלטינית: patricii), בתקופת מלכי רומא ואולי אף לפניה; ועד 367 לפנה"ס.
  • הנוביליטאס שכללו את בעלי העוצמה משני המעמדות, שהתגבשו למעמד מוביל חדש, מ- 367 לפנה"ס, ועד סוף הרפובליקה ועליית יוליוס קיסר בשנת 49 לפנה"ס.
  • המשפחות הקיסריות והמשפחות הנאמנות להן, משנת 49 לפנה"ס עד נפילת רומי.
חלק מהאליטות איבדו את יכולתן להיאבק בשינויים וויתרו מרצונן על עוצמתן. אחרות ירדו בדם, אש ותמרות עשן...
[כך רואה הבינה המלאכותית פטריקים ופלבאים ברומא העתיקה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך רואה הבינה המלאכותית פטריקים ופלבאים ברומא העתיקה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

האליטה הפטריקית

בתקופת מלכי רומא ואולי אף לפניה, שימש מעמד הפטריקים  (patrician; ובלטינית: patricii) כאליטה המובילה של ראשית הרפובליקה הרומית. כל יתר העם, חסר זכויות היתר, כונה 'פלבאים' (ויקיפדיה: פטריקים).
[בתמונה: האליטה הפטריקית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

זו הייתה קבוצה שלטת בעלת מעמד מוּרש בעיר המדינה. כל המגיסטראטות (משרות רשמיות בתחום הפוליטי, הצבאי, הדתי והשיפוטי ברומא העתיקה) היו אסורות לפלבאים. נישואים בין פטריקים לפלבאים נאסרו אף הם (ויקיפדיה: פטריקים).

קיימות גרסאות שונות באשר להיווצרות מעמד הפטריקים (ויקיפדיה: פטריקים):

  • לפי גרסה אחת, מקורם הוא המשפחות שמתוכן נבחרו חברי הסנאט בימי המלוכה.
  • לפי גרסה אחרת, החלוקה נוצרה עם יסוד הרפובליקה, כאשר חברי הסנאט ייסדו לעצמם מונופול שלטוני על המדינה.

אוי, הסטגנציה...

כמו כל מערכת מורכבת, שעוברת תהליכי הזדקנות, הסתיידות וקיפאון - סטגנציה, גם מעמד הפטריקים הסתאב והלך. תרומה חשובה לכך הייתה העובדה שהמעמד הפטריקי היה מוּרש בלבד. לכן, לא נוצרו משפחות פטריקיות חדשות, ומספרן הלך והצטמצם. 

במקביל, הצמיח מעמד חסרי הזכויות - הפלבאים אנשים שצברו עוצמה וביקשו לעצמם זכויות. על כן, מאבק העוצמה בין שני המעמדות היו רק שאלה של זמן; ובשל הניוון הפנימי שלהם, נאלצו הפטריקים, עם הזמן, לוותר על זכויות היתר המעמדיות שלהם (ויקיפדיה: פטריקים) [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן].

ציון דרך חשוב במאמר במאבק הזה להחלפת האליטה ברומא היה בשנת 494 לפנה"ס, עת נוצרה משרת טריבון הפלבס כדי להבטיח את זכויות הפלבאים, ועל הפטריקים נאסר לכהן במשרה זו (ויקיפדיה: פטריקים)

[כך רואה הבינה המלאכותית פטריקים ופלבאים ברומא העתיקה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך רואה הבינה המלאכותית פטריקים ופלבאים ברומא העתיקה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

אליטה חדשה נוצרת: הנוביליטאס

[בתמונה: אליטה חדשה נוצרת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]
[בתמונה: אליטה חדשה נוצרת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]
החולשה הגוברת של הפטריקים והצטמצמותם, הביאה לשינוי הדרגתי, שקט יחסית, של התמזגות פלבאים בעלי עוצמה בתוך האליטה הישנה, והיווצרות אליטה חדשה הנוביליטאס (Nobilitas או Nobiles): 

כבר בתקופת הרפובליקה התיכונה הרומית, במאה השנייה לפנה"ס, הפכו משפחות פלבאיות אמידות לחלק בלתי נפרד מהאליטה הרומית החדשה. ב-367 לפנה"ס נפתחו כל המשרות למועמדים פלבאים, וחשיבות ההבחנה בין פטריקים לפלבאים החלה להתפוגג. מתקופה זו קיימות עדויות על פטריקים שארגנו את אימוצם על ידי משפחות פלבאיות, כדי שיוכלו לכהן במשרת טריבון הפלבס, הפטריקי הראשון שעבר בוודאות לפלבס היה גאיוס סרוויליוס גמינוס, שכיהן כקונסול של שנת 203 לפנה"ס.

לאחר מכן, בעקבות הידלדלות מספר הפטריקים בשלהי הרפובליקה, יוליוס קיסר ואוגוסטוס חוקקו מספר חוקים המעבירים פלבאים למעמד של פטריקים, ונוהג זה השתרש גם בדורות הבאים (ויקיפדיה: פטריקים).

[בתמונה: אליטה חדשה נוצרת: הנוביליטאס... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: אליטה חדשה נוצרת: הנוביליטאס... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

אוי, הסטגנציה - "קונסולים מן העריסה"...

כדרכה של אליטה חדשה, בתחילה, המוביליות לתוך הנוביליטאס הייתה גדולה יחסית, וכל אדם חדש שהיה הראשון ממשפחתו שנבחר לקונסול התקבל לשורותיהם. אולם למן המאה השנייה לפנה"ס, כשהבטגנציה החלה לאחוז גם באליטה הזו, ההעפלה לפסגת מסלול המשרות נעשתה קשה יותר ויותר לאנשים חדשים, ואם אלה כבר נבחרו, הנוביליטאס נהגו לזלזל בהם (ויקיפדיה: נוביליטאס).
[תמונתו של הנואם, המדינאי, הסופר והפילוסוף, מרקוס טוליוס קיקרו, היא נחלת הכלל]

הנוביליטאס שימרו את האחיזה שלהם במדינה הרומאית במשך כל תקופת הרפובליקה האמצעית והמאוחרת, הם ראו את הכהונה בקונסולאט כזכות שניתנה להם מתוקף מעמדם הרם.

היה זה הנואם, המדינאי, הסופר והפילוסוף, מרקוס טוליוס קיקרו (ראו תמונה משמאל) שהיטיב לתאר את הפריבילגיות המולדות של הנוביליטאס ואת דרך חשיבתם בכינוי: "קונסולים מן העריסה" (ויקיפדיה: נוביליטאס). 

הקונסולים לשעבר גם היוו את האליטה של הסנאט ובין הנוביליטאס התקיים דירוג של בכירותם על ידי מספר הקונסולים שכל משפחה העמידה (ויקיפדיה: נוביליטאס).

דם, אש ותמרות עשן...

סופה של הרפובליקה הרומית ועליית הקיסרות, סימן את סופם של הנוביליטאס אליטה. הקמת משטר הדיקטטורה של יוליוס קיסר בשנת 49 לפנה"ס הביא לעלייתם של אנשים חדשים רבים לקונסולאט. בניגוד לנוביליטאס הישנה האנשים החדשים היו נאמנים לחלוטין לקיסר וקיבלו את עול מנהיגותו.

הנוביליטאס לא ויתרו בקלות על אבדן מעמדם. ההתנגדות לקיסר גברה, מתחת לפני השטח, והקשר לרציחתו שהונהג על ידי ברוטוס וקסיוס נועד להחזיר את הרפובליקה והחירות לנוביליטאס.

[בתמונה: וינצ'נזו קאמוצ'יני, "מותו של קיסר", 1798. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: וינצ'נזו קאמוצ'יני, "מותו של קיסר", 1798. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: השבירה הסופית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: השבירה הסופית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

בסופו של דבר הם הובסו שנתיים לאחר מכן בקרב פיליפי על ידי יורשיו של קיסר (ויקיפדיה: נוביליטאס).

היה זה קרב, שנערך בין הכוחות הרפובליקאים בהנהגת הליברטורים, מרקוס יוניוס ברוטוס וגאיוס קסיוס לונגינוס, ליורשיו של יוליוס קיסר, חברי הטריומווירט השני, מרקוס אנטוניוס ואוקטבינוס.

הקרבות התקיימו בשני תאריכים, הראשון ב-3 באוקטובר, והשני ב-23 באוקטובר, בשנת 42 לפנה"ס, בפיליפי, מקדוניה.

תבוסת הליברטורים סימנה את קצה של הרפובליקה הרומית המסורתית וביסוסו הסופי של משטר אוטוקרטי ברומא (ויקיפדיה: קרב פיליפי).

התבוסה בפיליפי שברה את כוחם של הנוביליטאס באופן סופי, משפחות רבות נקטלו בשדה הקרב ונכחדו ורבים אחרים הסכימו לקבל את עיקרון כפיפותם לשליט האוטוקרטי, קודם הטריומווירים ואחר כך הקיסר. שרידי הנוביליטאס המשיכו להתקיים בתקופת השושלת היוליו-קלאודית אבל הם לעולם לא החזירו לעצמם את כוחם במדינה עד הכחדתם הסופית (ויקיפדיה: נוביליטאס).

[אליטות יורדות ליתים מהבמה בדם אש ותמרות עשן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[אליטות יורדות ליתים מהבמה בדם אש ותמרות עשן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

שלושה לקחים עיקריים ניתן אפשר ללמוד מכל זה, בהקשר לתורת האליטות:

[בתמונה: שלושה לקחים עיקריים ניתן אפשר ללמוד מכל זה, בהקשר לתורת האליטות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
לקח ראשון: מערכות מורכבות מועדות לתהפוכות עוצמה; ואליטות אינן חיות לנצח. הן מתחלפות. 

לקח שני: אם האליטה מנוונת היא מוותרת בשקט יחסי על מעמדה הבלעדי, ואליטה חדשה נטמעת לתוכה (כך היה גם בישראל עם האחוס"לים, אחרי 1973, שנטמעו לתוך אצולת ההון). 

לקח שלישי: אבל אם כופים עליה, היא נלחמת על זכויות היתר שלה; ולבסוף, יורדת מהבמה בדם, אש ותמרות עשן...

[אליטות יורדות ליתים מהבמה בדם אש ותמרות עשן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *