תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 41 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 41 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.
תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה בראש המאמר: כשערכים היו קצת יותר מחומר גלם לייצור פניקה מוסרית... לקרוא ולהתגעגע...
געגוע לימים רחוקים, כשערכים היו קצת יותר מחומר גלם לייצור פניקה מוסרית...
"מפלגת פועלי ארץ ישראל מאמינה כי: השלטון בארץ דמוקרטית בא מן העם, קיים למען העם, חוזר אל העם, ונמסר תמיד מחדש כפיקדון, בידי אלה שהוכיחו כי הם ראויים לו..."
* * *
כרזה שנייה: תגידו לציבור את האמת על עזה!
מערכת הביטחון מספרת לנו ש'אוי למי שירים יד על ישראל'... פוליטיקאים מלהגים על 'יאללה נכניס להם'... כתבים צבאיים מעדיפים לשתוק כדי לא להרגיז את דובר צה"ל - ששולח תמונות נפלאות (ראו בכרזה) של מטוסים ממריאים לעזה, ומבזבזים הון כסף, כדי להפציץ כלום ושום דבר, מול עולם ערבי מתגלגל מצחוק; או מחסלים בכירים, כששמונה חודשים אחרי, כבר צריך לחסל בכירים אחרים...
האמת היא שמדינת ישראל לא יכולה להפציץ באמת בעזה כי היא בנחיתות אסטרטגית. כי טילי האויב יגרמו פה נזק גדול לאין שיעור מהנזק שיגרמו בעזה. אנחנו במו ידינו נתנו לסרטן הזה לגדול, כי לא רצינו לאבד 30 חיילים; ואח"כ מאה (והמספר עולה ועולה) ... ובזבזנו הון עתק, כדי להתכונן למלחמה הלא נכונה. מלכודת המוות הקרקעית שהכין האויב לחיילנו הרגליים מעמיקה והולכת ועימה כמות האבדות שנדרש להקריב (תראו כמה זמן לקח לצבאות לכבוש ערים ערביות, כמו מוסול בעיראק, ותבינו) ...
הפוליטיקאים משני צידי 'הגבעה הפוליטית' ומערכת הביטחון הם האחראים למחדל האסטרטגי החמור הזה, והם לא מספרים את האמת מפחד ועדת החקירה שתגיע. הקונספציה השגויה לתת לטילים להחליד ולהתחבא מאחורי חומות בטון קרסה מזמן. ההנחה שישראל תרוויח מהפיצול בין החמאס לרשות הפלסטינית הביאה אותה למצב, שבו יושבת בעזה אוגדה איראנית, מחופרת ומצוידת היטב, ופועלת ע"פ פקודות מאיראן.
העדפת פיתוח 'כיפת ברזל', האיבה הדמונית לנשק הלייזר, והרצון להעדיף בכל מחיר פיתוח ישראלי על פיתוח אמריקני בשותפות ישראלית, גרמו להדרת הלייזר משולחן מקבלי ההחלטות במשך עשור; ולמחדל חמור של הזנחה בפיתוח. כש'נפל האסימון' החלה ההיסטריה מאוחר מידי. עתה בצר להם, זקוקים 'נפגעי וועדת החקירה' לעוד עשור, עד שנשק הלייזר יחזיר כנראה את העליונות האסטרטגית לידי ישראל.
הבעיה היא שגם הפלסטינים וגם הלבנונים וגם האיראנים יודעים את זה!
כרזה שלישית: האתיקה המקצועית של עמר בר לב...
האתיקה המקצועית צמחה לתפארת בערוגות השמאל, אבל תמיד הייתה סוג של עלה תאנה שמתהדרים בו; אבל דורשים רק מאחרים לקיים אותו. כך מזנים פרופסורים את קתדראות האוניברסיטאות ב'ממבו ג'מבו' פוליטי; כך הופך קברניט באל על לתעמולן, על חשבון חברתו; כך מושכים ניצבים בדימוס את ארגונם עמוק לעמקי הקלחת הפוליטית, ועוד ועוד...
כשהתמנה עמר בר לב ליו"ר הדירקטוריון של מאפיית 'אנג'ל' (עשו טובה לחבר?...) הוא לא טרח לחפש ולהעמיק באתיקה של מנהלים בכירים... רק היה בטוח שזה אחללה ג'וב, שנועד לסדר אותו, ורץ להפגנות פוליטיות, כשהוא מכניס אצבע בעינם את לקוחותיו הטובים ביותר...
אבל החרדים אינם פריירים. הם יודעים לכבד בעוגות ושתיה אבל הם גם יודעים לנשוך ולהכאיב...
- המאמר הרלוונטי: 103FM (שנה: 2023), ח"כ מיכל וולדיגר: "מבינה את הציבור החרדי שמחרים את אנג'ל בגלל עמר בר לב", מעריב, 5/5/23.
כרזה רביעית: גם פרשת עופר וינטר היא פרק ב'תורת האליטות'!
האם יש קשר בין אי מינוי עופר וינטר לאלוף, לבין העובדה שהמערכת הביטחונית (והמשפטית) כולה 'שכבה על הגדר', כדי למנות רמטכ"ל 10 ימים לפני הבחירות? מהו?
זו תורת האליטות טמבל! אליטה עושה הכל לשמר את שלטונה (אליטה ביטחונית ולא פוליטית, למרות שהן מחוברות...). איך אני יודע? תארו לעצמכם, בצבא דמיוני, שוינטר היה מתמנה לרמטכ"ל. האם המטה הכללי שלו היה מזכיר במשהו את הנוכחי? האם דוקטרינת ההכלה וההסתמכות הבלעדית על מטוסי חיל האוויר ועל הטכנולוגיה, הייתה נשארת בתוקפה?
הצורך הזה - למנוע מאנשים שאינם חלק מהאליטה השלטת, גישה לעמדות כוח -, הוא שהריץ את בני גנץ ליועצת המשפטית (ולא הפלסטינים, האיראנים והמלחמה הקרובה); והיועצת המשפטית אפשרה לו (כמובן...).
ושוב, בניגוד לדעה הרווחת בימין, זו לא אליטה פוליטית. זו פוליטיקה ארגונית. אבל כיוון שאליטות בארגונים משכפלות את עצמן, רק בודדים בתוכם מפתחים נטייה פוליטית אחרת, ואם הם נותנים לה בולטות, הם מודרים החוצה.
מאמרים רלוונטיים:
- יוסי יהושע (2023), תא"ל עופר וינטר לא שייך לקליקות הנכונות - ומשלם על כך, YNET, 4/5/23.
- פנחס יחזקאלי (2022), למה בכירי מערכת הביטחון חושבים אותו הדבר? ייצור ידע, 12/10/22.
- פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
כרזה חמישית: רגע, תורכיה אינה דיקטטורה?
רק לפני רגע סיפרו לנו שאנחנו נעשים דומים לתורכיה, שהפכה לדיקטטורה (זוכרים את הכותרות?). עכשיו מספרים לנו על הדרמה הגדולה בבחירות בתורכיה ועל סיכוי גדל והולך שארדואן מפסיד את הבחירות. משמע, האמת גמישה. העיקר הדרמה.
ראיתם דיקטטור (כמעט) מפסיד בבחירות ליריבו? איך קוראים למדינה שבה משטרים (כמעט) מתחלפים בבחירות? מהי תורכיה בעצם?
הגיע הזמן שנבין כמה בוז מייחסים לנו מעצבי דעת הקהל ואנשי התקשורת. הם צובעים הכל בשחור לבן, ורואים בנו עדר כבשים שוטה וחסר זיכרון, שאפשר למכור לו הכל; ואם הציבור מטומטם, גם העיתונאים יכולים להגיע לשפל התחתית שבה הם מתבוססים היום...
כרזה שישית: אנחנו משחקים דמקה, בעוד חמאס משחק שחמט
בתוך הלהג ושביעות הרצון ה'מומחים' בתקשורת מ'מבצע מגן וחץ', כדאי להציע שתי זוויות ראיה קצת אחרות:
האחת, האילוץ הכבד ביותר על מקבלי ההחלטות בישראל הוא מלאי המיירטים. זה לא רק הזמן שלוקח לייצרן ולהשלים את המלאי שהידלדל. בטיפשותנו (או בחוסר היכולת שלנו לעמוד בהוצאות הכספיות של מה שפיתחנו), העברנו את הייצור לארה"ב. ואנחנו תלויים בטוב ליבו של ממשל דמוקרטי, שיסכים לחדש לנו מלאים... זכרו כמה זמן עבר בפעם הקודמת, עד שהקונגרס אישר את ההעברה; ובינתיים, אנחנו ניצבים חשופים מול אויבינו בכל החזיתות, עם מלאי מיירטים חסר...
לכן תמיד במבצעים כאלה, ככל שהעימות מתמשך, נכונות הישראלית לוויתורים גדלה.
והשנייה נובעת מהראשונה, בגלל מלאי המיירטים ועלותם, ה'משחק' הוא על זמן. חמאס איננו מורתע ו'לא גרביים'. הוא מושך זמן, דרך השימוש ב'פרוקסי' כמו הג'יהאד. ככל שעובר הזמן ומלאי המיירטים יורד, משמש האיום שיכנס למערכה אמצעי להשגת וויתורים מישראל; ואם בכל זאת נכנס למערכה, זה קורה כשהוא רענן ללא פגע, בעוד ישראל עייפה מימים ארוכים של שיתוק ופגיעות בעורף; ויודעת שמלאי המיירטים שלה הולך ויורד... (ועוד לא אמרנו מילה על כך שבדרך כלל ישראל מוותרת, והוא נשאר המרוויח הגדול, שיכולותיו כלל לא נפגעו...).
כרזה שביעית: מי הכי מזיק לכלכלה הישראלית ולמה?
בזמן שמשסים את הציבור החרדים ב'פורום קהלת'... הלוביסטים הצליחו להוציא את פירוק המונופולים מחוק ההסדרים...
המחירים והאינפלציה בהתאמה!
כרזה שמינית: יצליחו לפרק מונופולים?
צריך לומר: הנגיד איבד שליטה על האינפלציה. אין יותר לבנק ישראל כלי התמודדות. נשאר רק כלי התמודדות אולטימטיבי אחד והוא בידי הממשלה: שינוי מבני במשק ופירוק המונופולים.
אבל בריקבון הפוליטי שלנו (פריימריז), חברי הכנסת הם ששומרים על האינטרסים של בעלי ההון ולא על אלה שלנו.
מה יקרה?
כרזה תשיעית: ככה נגמרים הערכים, כשהאליטה דואגת לעצמה!
זוכרים את הלהג ה'מוסרי' על ערכים כמו שוויון באכיפה? אז ככה האליטה דואגת לעצמה. אסון אקולוגי נורא נגמר במחיר מצחיק לחברה כמו כי"ל, שטובלת במשכורות מנהליה (תבדקו את הבונוסים של אותה שנה...); והכל עובר בשקט, בכותרות מינימליות, כמעט 'מתחת לרדאר'...
כרזה עשירית: בפתרון בעיות חברתיות, המוסר הוא גורם מעכב ומפריע!
תבדקו: בכל פעם שאתם מפעילים מוסר בגיבוש פתרון לבעיה מורכבת, אתם בדרך כלל משיגים את ההפך הגמור; ואם הבעיה נפתרה, זה מן הסתם מהסיבות הלא נכונות. למה? כי בעיות חברתיות הן מערכות מורכבות. ככאלה, הן מושפעות רק משינויים מבניים, ומניהוג גורמים בתוכן בעורמה ובתחבולה... והמוסר? הוא רק הופך לגורם מעכב, מלבה ומסיט!
לא מאמינים? תחשבו על בעיית גיוס בני הישיבות. המוסר עוזר שני הצדדים להרגיש צודקים; וגם נותן להם תחמושת לריב. אבל במה הוא פותר את הבעיה?
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: אוסף כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות | ייצור ידע