תקציר: ההצעה "להורות לכלל הגורמים בממשלה לתת במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה, משקל משמעותי לערכי הציונות" היא יוזמה, שכמו חוק הלאום, עלולה להביא יותר נזק מתועלת. מי באמת יפרש מהם ערכי הציונות? בעיני רבים מפקידי רשות התכנון הארצית והמחוזית, במשרד השיכון וברשות מקרקעי ישראל, דווקא המדיניות הקיימת היא שמבטאת את תפיסתם לערכי הציונות במאה-21. הכרזת ציונות לא תושיע. נדרשת פעולה בהיגיון מפא"י בהתמקדות בכינון המציאות דה פאקטו, לא בהכרזות!

[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

ביום ראשון לפני שבוע, אשרה הממשלה את רשימת היישובים בדרוג מחודש לעדיפות לאומית. ברשימה שהוכנה על ידי יועמ״שית משרד השיכון, בולטת במובהק העדפת יישובים ערביים שזכו לדרוג עדיפות א-1 תוך הורדת סטטוס עדיפות לאומית ליישובים יהודיים שכנים לסטטוס ב' וגם ב-1. לדוגמה כפר מנדא מול היישוב חנתון השכן.

היו שרים שהתנגדו. בנימין נתניהו סיכם שתוקם וועדה בראשותו, שתבחן את משמעויות ההחלטה ליישובים במצוקה ביטחונית ודמוגרפית.

בפועל כל יישובי עמק יזרעאל, עמק המעיינות, גוש משגב, במצוקת הזדקנות - האוכלוסייה לא רק מזדקנת, היא גם מצטמצמת. באין זוגות צעירים ואין ילדים, גני הילדים ביישובים רבים נסגרים בזה אחר זה. 

ההכרזה, על "ציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה", לא תושיע!

במאמץ להתמודד עם החסמים הנוהליים שחסמו עם השנים את התפתחות היישובים היהודיים בגליל ובנגב, הועלתה בישיבת הממשלה ביום א האחרון, הצעה להכרזה על "ציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה".

מטרת ההצעה: "להורות לכלל הגורמים בממשלה לתת במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה, משקל משמעותי לערכי הציונות". זו יוזמה יפה אולם כמו חוק הלאום עלולה להביא יותר נזק מתועלת. מי באמת יפרש מהם ערכי הציונות? בעיני רבים מפקידי רשות התכנון הארצית והמחוזית, במשרד השיכון וברשות מקרקעי ישראל, דווקא המדיניות הקיימת היא שמבטאת את תפיסתם לערכי הציונות במאה-21. 

הכרזת ציונות, זה לא בדיוק מה שיושיע. נדרשת פעולה בהיגיון מפא"י בהתמקדות בכינון המציאות דה פאקטו, לא בהכרזות.

ובכל זאת ראוי לממשלת ישראל ולציבור, ללמוד לעומק את המגמות שחוללו בעבודת משרדי הממשלה את אפליית ההתיישבות היהודית.

שתי מגמות יסוד אחראיות לדיכוי ההתיישבות היהודית:

המגמה הראשונה נובעת ממדיניות שיווק הקרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל, שהציבה את הרווח הכלכלי לאוצר המדינה כמטרת העל. זו מגמת "עגל הזהב" הרואה ברווח הכלכלי של ממשלת ישראל כבעלת הקרקע, ערך מוביל, מעל כל שיקול לאומי.

המגמה השנייה נטועה במגמות פוסט ציוניות שהשתרשו במנהל הציבורי הישראלי. ייצוג בהיר לעמדה כזו, מצוי בספרו החדש של פרופסור אורן יפתחאל: "עוצמה ואדמה - מאתנוקרטיה לאפרטהייד זוחל בישראל פלסטין" (ראו תמונה למטה). בבסיס גישתו, הוא מציג את המפעל ההתיישבותי הציוני כנושא אופי קולוניאלי שפגע בזכויות התושבים הילידים. עכשיו מבחינתו הגיעה השעה לתיקון:

"לעצור באופן גורף הקמת יישובים חדשים בעבור האוכלוסייה היהודית בכל מקום במרחב"!

השפעתן של תורות אלה על לימודי הגיאוגרפיה והתכנון המרחבי באוניברסיטאות בישראל, ניכרת היטב במטען הערכי המכוון את עבודת הפקידים המופקדים על הפיתוח והתכנון ברשויות התכנון, ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד השיכון. 

בדרג המקצועי הזוטר והבכיר במשרדי הממשלה המופקדים על תכנון ובנייה, אומצה במלואה המלצתם "המקצועית" של ארז צפדיה ואורן יפתחאל : "לעצור באופן גורף הקמת יישובים חדשים בעבור האוכלוסייה היהודית בכל מקום במרחב". 

בהשראתן של תפיסות אלה, כשהיא מקודמת במסווה "מקצועי", הלכה והתבססה מגמת האפליה המוסדית כנגד ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל.

[בתמונה: "לעצור באופן גורף הקמת יישובים חדשים בעבור האוכלוסייה היהודית בכל מקום במרחב"! התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

הצהרות לא תושענה!

הכרזה מחודשת על דבקות בערכי הציונות, בוודאי מבורכת. אולם לכשעצמה אינה מספיקה. מה שנדרש הוא מאבק ציבורי רחב, מתוך מודעות לדיכוי המקיף אליו נקלעה ההתיישבות היהודית, בגליל ובנגב. 

הציבור כולו נדרש למאבק על עצם האפשרות והסיכוי של זוגות צעירים להיחלץ ממגמת הבניה הממשלתית, הדוחפת את הרוב היהודי להצטופפות במגדלי הדירות, לאורך רצועת החוף הצפופה מנהריה עד אשקלון. בינתיים, במגמות הקיימות, בהכוונת רשויות המדינה, מרחבי פנים הארץ הולכים ומתרוקנים מאוכלוסייה יהודית.  כאן נדרשת תפנית לאומית מקיפה בתמיכה ציבורית חוצת מגזרים.

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'ריבונות';
• אוסף המאמרים על משילות;
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה';
• אוסף מאמרים על 'שלטון הנהלים';
• אוסף המאמרים על מות ההתיישבות היהודית בא"י.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על מות ההתיישבות היהודית בא"י, באתר יצור ידע, ייצור ידע, 3/6/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), נהלים ושלטון הנהלים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/7/20.