תקציר: התבוננות עניינית באתגרים המבצעיים החדשים, יכולה ללמד עד כמה ניצחון מהיר במתכונת מלחמת ששת הימים, בשתי זירות במקביל, אינו ניתן לשחזור. תנאי העליונות שהשיג צה"ל ביוני 1967, שייכים למאה הקודמת וכבר במלחמת יום הכיפורים הלכו והתערערו. אלה המבטיחים ניצחון כמו אז, ללא תלות במרחב בר הגנה, סובלים למעשה מהערכת יתר של כוח צה"ל ומהערכת חסר של יכולות האויב.

[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

תחת מטחי הרקטות מרצועת עזה ב'מבצע מגן וחץ', בכיר ביטחוני לשעבר כתב: "מה קרה לנו? ישראל הצעירה, עוד טרם מלאו לה עשרים שנה, הכריעה שלושה צבאות סדירים בשישה ימים...".

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט (ערוץ 12, 13.5.23 17:40) שאל בביקורת איך "ארגון טרור קיקיוני" משבית את מדינת ישראל כמעט שבוע?

אלא שארגון הג'יהאד הפלסטיני שבכמה יממות לחימה שיגר למעלה מאלף רקטות, אינו ארגון קיקיוני. כפי שהח'ותים בתימן, שמפעילים גם טילי שיוט ארוכי טווח, בוודאי אינם ארגון קיקיוני. 

התהייה על יכולתם של ארגונים רדיקליים לחולל איום אסטרטגי, נובעת במידה רבה מהתעלמות מהשינוי המקיף שחל בעשורים האחרונים בתופעת המלחמה.  

מה השתנה?

מלחמת 1967 הייתה למעשה, ההתנגשות הצבאית האחרונה בדפוסי מלחמת העולם השנייה. צה"ל פעל אז מול צבאות סדירים קונבנציונליים שלחמו על פי דוקטרינה סובייטית או בריטית בשדה קרב סימטרי, שאפשר לצה"ל עליונות טקטית ואופרטיבית בכל נקודת מפגש.  

הלחימה הממוכנת במרחבי המדבר, או במרחב הפתוח של רמת הגולן, וגם ביהודה ושומרון, העניקה לצה"ל יתרון בולט. הכוחות המשוריינים של צה"ל ביטאו בהצלחה את מלוא תנופת מלחמת הבזק (הבליצקריג) הגרמנית. בהתנגשות בין חיילים וכלי לחימה ממוכנים, בשדה קרב צבאי נקי ממעורבות אזרחים, יחידות צה"ל עלו על יחידות האויב במיצוי פוטנציאל הלחימה המודרנית.

כך, באמצעות מספר לא גדול של חטיבות משוריינות וממוכנות בסדיר ובמילואים בגיבוי כוח אווירי מצטיין, הצליחה מדינת ישראל למצות מחברה שמנתה כשני מיליון אזרחים, כוח צבאי עוצמתי ורלבנטי לשדות הקרב של יוני 1967.

מאז, עברו הצבאות הערבים מטמורפוזה רחבת הקף. ראשיתה, במלחמת יום הכיפורים, בהכוונת נשיא מצרים אנואר סאדאת, במסגרתה הלכה והותאמה שיטת פעולתם של הצבאות וארגוני הכוח הערביים, למגבלות וליתרונות התרבותיים של הלוחם הערבי. 

לחיזבאללה הייתה בשלהי המאה ה-20, במיוחד לאחר נסיגת צה"ל מלבנון, תרומה משמעותית לקפיצת מדרגה תפיסתית בהיערכותו ללחימה כנגד צה"ל. היצירתיות בה עיצב את הגיון פעולתו, דווקא מתוך הכרה בתחומיי נחיתותו מול צה"ל, היא מופת להסתגלות ארגונית, טקטית ומערכתית.  

מאז סיום מלחמת לבנון השנייה, באוגוסט 2006, תפיסת הפעלה זו התפתחה והשתכללה בלבנון ואומצה בהתאמות הנדרשות ברצועת עזה על ידי החמאס והג'יהאד הפלסטיני

בתוך כך, הועתקה עיקר הלחימה מן המרחב הפתוח אל המרחב הבנוי. חטיבת טנקים שמנתה לא יותר מ- 450 טנקיסטים ושלטה במרחב המדברי הפתוח על פני מרחב רחב, נדרשת מעתה להתאמה לזירת הלחימה במרחב הבנוי.  בעיקר נדרש ציוות קרב משולב, רגלים הנדסה ושריון ובמאמץ הטיהור גדוד חי"ר המונה מעל 400 לוחמים יכול להיבלע בטיהור רחוב אחד. הועם בכך כושר מיצוי הכוח של צה"ל.

שינוי ברוח האויב:

האויב הערבי עבר עם השנים מהנעה צבאית פורמלית אל הנעה מכוח אמונה והקרבה דתית. 

לאחר תבוסת יוני 1967, טען שיח' יוסוף אל קארדאווי (ראו תמונה משמאל), שאובדן האמונה היא הסיבה לשקיעתם של הלוחמים המוסלמים. 

"השיבה אל האמונה והנפת דגל הג'יהאד" הסביר השיח', "חיוניים בכל מערכה, אך חיוניים במיוחד במאבק נגד הציונות העולמית."

לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה אמר נאסרללה: "בכל העימותים בהם השתתפו עד כה הלוחמים שלנו נשארו ונלחמו עד האיש האחרון ועד הכדור האחרון. העימותים המתנהלים כרגע, הפתיעו את הישראלים מבחינת הגורם האנושי של ההתנגדות. הניסיון עד היום מלמד ומוכיח אינשאללה, שהם נלחמים באנשים בעלי אמונה, רצון, גבורה, התמדה ונכונות להקרבה." (אל –מנאר 3.8.2006).

בצה"ל ובחברה הישראלית, לעומת זאת, הלכה והוסטה תפיסת הלחימה. מהדגשת ערכי התעוזה וההקרבה, אל מגמה למיצוי היתרון הטכנולוגי, באופן שיחסוך מלוחמי צה"ל את נחיצות ההקרבה. בארגוני הכוח האסלאמיים, התקיים תהליך הפוך בהעצמת כוח האמונה וההקרבה. 
מדובר בתפנית בת משמעות בהערכת יחסיי הכוחות: לא דומה מוטיבציית הלחימה הממוצעת שאפיינה את לחימת חיילי האויב במלחמת ששת הימים. למוטיבציית הלחימה של האויבים האסלאמיים החדשים המגיעים לקרב חדורי אמונה.   

אין תחליף לגבולות בני הגנה

בצד שבחים להישגים הטקטיים של צה"ל והשב"כ, עלתה מצד פרשנים הטענה הנדושה כי גם הפעם לא הייתה לממשלת ישראל אסטרטגיה ארוכת טווח. 
אלא שגם אם לא הוצהר עליה בגלוי, ממשלת נתניהו פעלה מאסטרטגיה ברורה: לחזק את הבידול בין מרחבי יו"ש לבין רצועת עזה, מתוך חתירה לביסוס ופיתוח האחיזה הישראלית החיונית במרחבי שטחי c, ביו"ש ובקעת הירדן.

השאלה מה השתנה מאז ניצחון צה"ל ביוני 67, מובילה ישירות אל ליבת המחלוקת הישראלית בשאלת המשך השליטה במרחבים חיוניים בשטחים שנכבשו באותה מלחמה.

תמיכתם של מרבית בכיריי מערכות הביטחון ברעיון שתי המדינות, בתביעתם ל"היפרדות" ולנסיגות נוספות, הושתתה וממשיכה להיות מושתתת על ההנחה כי גם בנסיגה לקווי 67 - עליה הם ממליצים בתיקונים קלים - למרות הוויתור על מרחביי העומק האסטרטגי, מדינת ישראל תוכל להמשיך להגן ביעילות על ריבונותה ועל ביטחון תושביה בכוחות עצמה. 

כך תאר לדוגמה אלוף מיל' עמרם מצנע (ראו תמונה משמאל): "הייתי סגן צעיר בשריון. כשיצאנו לקרבות בסיני. לא חשבנו שאי אפשר להגן על המדינה ואכן בתוך שישה ימים נחל צה"ל את הגדול בהישגיו והוכיח שאפשר גם להגן על הבית מתוך קווי 67" (הארץ 30.5.11).

התבוננות עניינית באתגרים המבצעיים החדשים, יכולה ללמד עד כמה ניצחון מהיר במתכונת מלחמת ששת הימים, בשתי זירות במקביל, אינו ניתן לשחזור. תנאי העליונות שהשיג צה"ל ביוני 1967, שייכים למאה הקודמת וכבר במלחמת יום הכיפורים הלכו והתערערו. 

אלה המבטיחים ניצחון כמו אז, ללא תלות במרחב בר הגנה, סובלים למעשה מהערכת יתר של כוח צה"ל ומהערכת חסר של יכולות האויב.

סבב הלחימה האחרון- "מגן וחץ", הצליח אמנם בשימור הבידול בין הזירות. ובכל זאת יכול ללמד על פוטנציאל האיום הטמון בהתלכדות הזירות ללחימה מלאה במקביל. במציאות הזו, בפוטנציאל הטמון באיומי חיזבאללה וחמאס על העורף הישראלי, בתוספת איומים נוספים, מדינת ישראל לא יכולה להיחשף לאיומי נשק תלול מסלול גם ממרחבי יו"ש. בהיבט זה, שימור יתרון ההגנה הטמון בהמשך האחיזה הישראלית במרחבים החיוניים ביו"ש ובקעת הירדן, נחוץ מאי פעם.

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;
• הרחבה על מלחמת לבנון השנייה.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים על 'ריבונות';
• הרחבת המושג 'ניצחון'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.