תקציר: יצירת לחץ ציבורי הולך וגובר היא אחת האומנויות של עיצוב מחאה ציבורית. בשנת המחאה הזו הוכיחו מעצביה שהם שולטים בה לפרטיה. היא לקוחה מתוך תורתו של אקטיביסט השמאל הרדיקלי והתאורטיקן הפוליטי יהודי-אמריקאי סול אלינסקי (Saul David Alinsky; 1972-1909): 'לחץ הולך וגובר הוא חזות הכל. הגזימו, אל תרפו וחדשו כל העת'. זהו הכלל השמיני מתוך 13 העקרונות המופיעים בספרו של אלינסקי מ- 1971: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals). רק שזה לא תמיד עובד...
[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שינוי והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
"מלחמת דמים עם אלה שקוראים לי 'אחי' אבל שיגרמו לחורבן מדינת ישראל - זו הפרזה?" (תא"ל במיל' נחמיה דגן)
עודכן ב- 23 בספטמבר 2023
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
יצירת לחץ ציבורי הולך וגובר היא אחת האומנויות של עיצוב מחאה ציבורית. בשנת המחאה הזו הוכיחו מעצביה שהם שולטים בתורה הזו לפרטיה (רק שזה לא תמיד עובד...).
ביקורו של בנימין נתניהו בארצות הברית, ונאומו בעצרת האו"ם בשלהי ספטמבר 2023, מהווים דוגמה מצוינת לכך: קשה לדעת מי התכונן יותר לביקור: אנשי משרד ראש הממשלה, או מעצבי המחאה. במאמץ אדיר ובהשקעה אדירה של כסף הם בנו מערכת משומנת היטב - מגובה בחברת מדיה מקומית, שתוכננה ליצור לחץ מתגבר:
- הפגנות בכל מקום אליו נתניהו מגיע;
- חיזיון המוקרן על כלא אלקטרז, המציג את נתניהו כמושחת שסופו כלא;
- תחקיר '60 דקות', שבו הוצגה המחאה כאחת מהתנועות החשובות בהיסטוריה כנגד רודן חשוך ועוזריו הטכנוקרטים, ממלאי רצונו, ושבו כיכבה הטייסת שירה אטינג, שסיפרה על דילמות בעת פגיעות מהאוויר בילדים פלסטינים;
- ולקינוח, אהוד ברק עצמו ב'הופעה צ'רצ'יליאנית' ברשת CBS, כדי להבטיח למי שהוקסם מהסיכוי לשלום עם סעודיה ומההבטחה הכלכלית של ישראל, שהכל אשליה; שהרע עוד לפנינו; ושישפך כנראה עוד דם וגם יזע וגם דמעות...
כמו שאמרנו: אנטומיה של לחץ הולך וגובר, מעשה אמן.
שיטת השלבים הזו - של הגברת הלחץ כל העת - לא נולדה בישראל. היא הועתקה מזו של קבוצות פרוגרסיביות בארצות הברית, ומבוססת על 13 הכללים של אקטיביסט השמאל הרדיקלי והתאורטיקן הפוליטי יהודי-אמריקאי, סול דייוויד אלינסקי (Saul David Alinsky; 1972-1909). ב- 1971 - שנה לפני מותו - פרסם אלינסקי את ספרו: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals; ראו כרזה בסוף המאמר).
ברוכים הבאים ל- 13 הכללים לאקטיביסט, של סול אלינסקי
אלינסקי מצידו, תרגם את תורת ההפעלה - שפיתח ולדימיר איליץ' לנין בברית המועצות (ראו התמונה למטה) - ושהועתקה גם ע"י המשטרים הפשיסטים - למציאות של מדינות דמוקרטיות.
בספר, 13 'כללי זהב' להשגת השלטון, שהפכו כלי משחק אפקטיבי מאוד בפוליטיקה האמריקנית, ו'עשו עליה' גם לישראל. הם מאיימים היום, להקריס את הדמוקרטיה האמריקנית - וגם את זו שלנו [ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי (2023), כך תופסים שלטון בדמוקרטיה – 13 העקרונות של סול אלינסקי].
מאמר זה מוקדש לכלל השמיני של סול אלינסקי, הגורס כי 'לחץ הולך וגובר הוא חזות הכל. אל תרפו', חדשו כל העת, והרבו להגזים'!
"הגבירו את הלחץ, והרבו להגזים!"...
ב- 13 ביוני 2023, פורסם מכתב שכתב קצין חינוך ראשי לשעבר, תא"ל מיל' נחמיה דגן. המכתב הזה, בין היתר, שופך אור על האסטרטגיה המבריקה לטעמי והמוצלחת מאוד של תנועת המחאה. הוא מגדיר שלבים שונים בהתפתחות המחאה, באופן שיוצר לחץ הולך וגובר, כדי להביט לביטולה של הרפורמה המשפטית/המהפכה המשטרית (תבחרו...):
"... השלב הנוכחי: הפגנות, אותן אפשר לשמור ברמה הזו. 'הדגלים השחורים' עושות עבודה טובה, גם בכך שמאתגרות קבוצות אחרות, כמו למשל הטייסים, הסיירות, האקדמיה, הבריאות, הנשים וכו…
השלב הבא: הפיכת ההפגנות למחאה שתנטרל את כל חברי הקואליציה. לא ה״ניטרול״ הצה״לי. ניטרול במובן שהמהומה סביבם וסביב משרדיהם תהיה כזו, שלא יוכלו לעבוד. בעניין הזה אני מציע יוצא מהכלל: צריך לגרום להיעלמותה מישראל של פורום קהלת. אני מציע את זה למי שצריך להציע. צריך לגרום שהמוסד הזה ייסגר ושני המיליארדרים (אולי גם הישראלי) שמממנים אותו. הם יהודים מהסוג עליו התבססה האנטישמיות והפרוטוקולים של זקני ציון.
השלב הבא: שיתוק המשק. שיתוק המשק יביא בהכרח להתנגשויות אלימות בין המשק לממסד שעלולות להתפתח למלחמת אזרחים. מלחמת אזרחים זו מלחמה. אני מניח 2 הנחות: ראשונה: לא נגיע לשלב הזה. זה ייגמר הרבה יותר מוקדם. לדעתי לא נגיע אפילו לשלב עצירת המשק. הנחה שנייה: הצד הביביסטי מורכב ממיעוט אלים מאד, פחדן מאד ומאד לא נחוש. מי שמנהיג את התהליכים האלה - כאמור - הם הדגלים השחורים ואני סומך עליהן.
אם הביביסטים/משיחיסטים ינצחו במערכה הזו (מה שלא נראה סביר) כל השלבים האלה ידולגו ונגיע למלחמה ישירה ומיידית איתם".
אנטומיה של לחץ הולך וגובר
מעקב אתר התנהלות תנועת המחאה היא אנטומיה של יצירת לחץ הולך וגובר, ששיאו היה (עד כה) ב- 27 במרץ 2023, עת הממשלה נכנעה ועצרה את החקיקה, במתכונתה המקורית. הלחץ הזה מלווה ביצירתיות רבה, במיצגים מרהיבים וביוזמות חדשות כל העת.
מאפייני הלחץ הינם:
- איומים גוברים והולכים במלחמת אזרחים ובאחיזה בנשק (להרחבה, לחצו כאן).
- קבלת 'רוח גבית' וסיוע למחאה בערוצי התקשורת העיקריים (למעט ערוץ 14 ותחנות רדיו ימניות), שהדהדו את הנרטיב שאימצו קברניטי המחאה: 'מהפכה משטרית', ופרסמו נתונים מוגזמים של כמות המפגינים, בקצב הולך ועולה (שהביא מטבע הדברים גם לעליה במספר המפגינים בפועל).
- 'ביות המשטרה': מדיניות תוקפנית ואקטיבית של דה-לגיטימציה כלפי מפקדי משטרה, שהשתמשו בכוח כלפי המפגינים (מפקד מרחב חוף, ניצב יורם סופר למשל) ומדיניות מחבקת כלפי מפקדי משטרה שהקלו על המפגינים (מפקד מחוז תל אביב, ניצב עמי אשד למשל). הדבר גרם, בין היתר לבלבול בפיקוד המשטרה ובדרג המיניסטריאלי, שהביא בין היתר, לפטורים מתוקשרים של ניצב עמי אשד (ראו בהמשך).
- יצירתיות רבה תוך שימוש במיצגים ורתימת המפגינים לביצועם [להרחבה בסוגיית המיצגים ומעצביהם, לחצו כאן].
- הצלחה בהפיכת המחאה לאירוע חברתי רב עוצמה, שהמפגינים שמחים ומעוניינים ליטול בו חלק.
אנטומיה של הצטברות לחץ ע"פ סדר כרונולוגי
(ויקיפדיה: המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע)
- מחאה על הגשרים סמוך מאוד לפרסום תוצאות הבחירות, כשראש הממשלה באותה עת, יאיר לפיד, ושריו מצטרפים להפגנות.
- מאוקטובר 2022: לחץ גובר והולך של איומים, ממיליון מפגינים ברחובות שיקריסו את הממשלה, ועד שימוש בנשק (להרחבה בסוגיה זו, לחצו כאן).
- בסוף דצמבר 2022, כשבוע לפני פרסום רפורמת לוין, פורסם 'מכתב הטייסים' הראשון, שביטא איום בסרבנות הולך ומתעצם, אם הרפורמה תעבור. האיום נתמך בידי מובילי המחאה כאהוד ברק; ובתזמון מבריק פורסם בתקשורת מידי כמה ימים מכתב סרבנות של סקטור אחר. היה מאמץ לארגן מכתבים דומים, מיחידות מגוונות בצה"ל (כמו גם מסקטורים אחרים: אקדמאים וראשי האוניברסיטאות, לשכת עורכי הדין, הרופאים וכדומה), בתחום הצבאי ניתן למנות מכתבים מיוצאי 8200, לוחמי יחידות עילית במילואים, לוחמי מילואים במערך המבצעים המיוחד של אמ"ן, יוצאי סיירות אגוז, גולני והאלפיניסטים, ובוגרי יחידת "רוכב שמיים" (ויקיפדיה: סרבנות בישראל).
- בתחילת ינואר 2023, מיד לאחר הצגת הרפורמה המשפטית ע"י שר המשפטים, יריב לוין, כשבוע לאחר הקמת הממשלה, התארגנו הפגנות נגד הממשלה, מידי מוצאי שבת, בתל אביב, חיפה, ירושלים ומקומות נוספים.
- בנוסף, ב-24 בינואר 2023, נערכה שביתה בת שעה, שהצטרפו אליה יותר מ-130 חברות הייטק.
- ב-13 בפברואר נערכה שביתת חברות ועסקים בת יום בתמיכת חברות רבות מהמגזר הפרטי, והפגנת המונים מול הכנסת.
- ב-20 בפברואר 2023, התקיימה שביתה נוספת במשק, ונערכה הפגנת ענק אל מול משכן הכנסת. קבוצת מפגינים חסמה את הגישה לכביש 1 בסמוך למחלף חמד. מטה המחאה הכריז על יום זה כ"יום המאבק הלאומי"
- ב-25 בפברואר 2023, קבוצת מפגינים פרצה את המחסומים לנתיבי איילון והדליקה מדורה על הנתיב הדרומי. 18 מפגינים נעצרו וכולם שוחררו ללא הארכת מעצר.
- מאז החלו להיעצר מפגינים, מעצר כזה היה גורר מיידית הפגנות במטה המשטרה הרלוונטית, עד שהמפגינים שוחררו (תל אביב, הרצליה, חדרה).
- מחאות התקיימו גם בערים שונות בעולם, וישראלים מחו בכל מקום שהגיע אליו ראש הממשלה, וכן כנגד פוליטיקאים אחרים.
- ב-4 במרץ 2023, לקראת סוף ההפגנה בתל אביב פרצו המפגינים את מחסומי המשטרה לנתיבי איילון, ובעקבות כך הופעלו פרשים. בהפגנות נעצרו 9 מפגינים.
- מרץ 2023 - הסרבנות עולה מדרגה: כ-200 טייסים ונווטי מילואים הודיעו על הקפאת שירות המילואים שלהם בשל 'ההפיכה המשטרית'. באותו החודש השעה מפקד חיל האוויר, תומר בר, את אל"מ גלעד פלד משירות מילואים פעיל בחיל בשל מעורבותו במחאה. השעייתו בוטלה למחרת, לאחר שעוררה ביקורת קשה מצד קצינים בכירים בשירות פעיל ובשירות מילואים. באפריל הבהיר בר למפקדים עמם שוחח כי במקרה שבו הטייסים יודיעו שוב שאינם מוכנים להתייצב לשירות, יוטלו עליהם סנקציות וייתכן שיודחו מפעילות מבצעית.
- ב-5 במרץ 2023, פורסם שטייסי "אל על" מסרבים להטיס את ראש הממשלה בדרכו לפגישות מדיניות בעולם, בתגובה נפתח מכרז מידי לטיסות ראש הממשלה ופמלייתו. לאחר מכן בחרה החברה טייסים, ומנכלי"ת החברה אמרה ש"לא ניתן יד לחרמות מכל סוג שהוא"
- ב-9 במרץ 2023, התקיים "יום התנגדות". בעשרות מוקדים ברחבי ישראל התקיימו הפגנות וצעדות, כבישים נחסמו, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "אחים לנשק" ערמו שקי חול וחוטי תיל בכניסה למשרדי פורום קהלת, שחוקריו נטלו חלק בתכנון הרפורמה. המשטרה עצרה את אחד ממובילי הקבוצה.
- ב-9 במרץ 2023, באותו יום נסעו נתניהו ורעייתו לאיטליה, ומפגינים חסמו את הדרכים אל נתב"ג בנסיעה איטית ועיכבו את הפמליה של בני הזוג. בני הזוג הוטסו לשדה התעופה במסוק, ואף בוצע תרגיל להטעיית המומחים באמצעות מסוק נוסף של חיל האוויר. באיטליה התקיימה מחאה ליד המלון בו שהו, ונציגת הארגונים היהודיים באיטליה, נעמי די סניי, השמיעה בפני נתניהו ביקורת על הרפורמה. על אירועים אלו הגיב הנשיא הרצוג כ"מראות היום הזה הם חלום בלהות של מדינה".
- תחילת מרץ 2023: האיום בסרבנות הכריע במידה רבה את המחאה, ולאחר שתקה לאורך זמן ופעולות 'מתחת לרדאר', נדרשה ההנהגה הביטחונית לפעול כדי למנוע סחף: ב-9 במרץ מפקד חיל האוויר הדיח את אלוף-משנה גלעד פלד, טייס קרב במילואים שעד לאחרונה היה מפקד בסיס רמת דוד, שלהבנתו הוביל את מחאת הטייסים ואי התייצבות לאימונים. פלד התכחש לכך ולאחר שיחה עם מפקד החיל הושב לתפקידו.
- ב-24 במרץ 2023, נסעו נתניהו ורעייתו ללונדון. בזמן הפגישה עם ראש ממשלת בריטניה בדאונינג 10 התקיימה מחאה כנגד הרפורמה. בנוסף, הודיעו הבריטים באופן חריג כי ההצהרה המשותפת לשני ראשי הממשלה מבוטלת.
הנה בנימין נתניהו וצרותיו בלונדון:
- ב-26 במרץ 2023, הודיע ראש הממשלה נתניהו שהוא מפטר את שר הביטחון יואב גלנט, יממה לאחר שהאחרון התבטא בהודעה לכלי התקשורת שהקיטוב בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית מהווה "סכנה מיידית לביטחון המדינה". מיד לאחר ההודעה בסביבות תשע בערב זרמו מאות אלפי מפגינים לצומת קפלן, ואלפים ירדו לאיילון וחסמו אותו. באותו ערב התארגנו מחאות באזורים נוספים בארץ, ובכללם בית ראש הממשלה ברחוב עזה, הכנסת וצומת חורב בחיפה. בהפגנות אלו, שנמשכו עד שעות הלילה המאוחרות, השתתפו מאות אלפים בדרישה לעצור את החקיקה ולהחזיר את שר הביטחון לתפקידו. מפגינים פרצו את הגדרות בבית ראש הממשלה, נרשמו עימותים בין חלקם לשוטרים, וראש השב"כ רונן בר הגיע למקום. האוניברסיטאות והמכללות הודיעו על שביתה, ולמעלה מ-20 ראשי רשויות מקומיות הודיעו על שביתת רעב מול משרד ראש הממשלה. בעקבות התגברות המחאה הודיעו מספר חברי קואליציה כי יגבו את ראש הממשלה אם יעצור את החקיקה, ובהם מיקי זוהר, ניר ברקת, עמיחי שיקלי, והמפלגות החרדיות. נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיב לאירועים, פנה לראש הממשלה, חברי הממשלה והקואליציה, הזהיר שדאגה עמוקה אופפת את כל העם, שהביטחון, הכלכלה, והחברה מאוימים, וקרא לעצור את הליך החקיקה לאלתר.
הנה שיא המחאה כפי שנראתה בתקשורת הבינלאומית והערבית (אל ג'זירה):
- ב-27 במרץ 2023, כינס יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסיבת עיתונאים ביחד עם בכירי המשק, והודיע על שביתה כללית במשק, עד אשר יודיע ראש הממשלה כי עצר את תהליך החקיקה, ויחזיר לתפקיד שר הביטחון את יואב גלנט. יו"ר ועד רשות שדות התעופה פנחס עידן, חבר מרכז הליכוד, הודיע כי "עוצרים את כל ההמראות". ההסתדרות הרפואית הודיעה על השבתה כללית של מערכת הבריאות. הסתדרות האחיות, מרכז השלטון המקומי בישראל ואף מספר חברות מסחריות כביג מרכזי קניות הודיעו אף הם על הצטרפות לשביתה.
- ב-27 במרץ 2023, על רקע פיטורי שר הביטחון והתעצמות המחאות, קונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר, הודיע על התפטרותו מתפקידו, ולאחר ארבעה ימים במהלכם לא הגיש מכתב התפטרות רשמי, פוטר זמיר מתפקידו על ידי שר החוץ אלי כהן.
- ב-27 במרץ 2023, בהמשך היום עלו בימין קולות התומכים בהשהיית החקיקה, ולעומתם עלו קולות המתנגדים בחריפות לעצירתה. בהפגנת ימין שנערכה בערב מול הכנסת השתתפו בין עשרות למאות אלפים בדרישה להמשיך ברפורמה. במהלך ההפגנה הודיע ראש הממשלה נתניהו על השהיית החקיקה עד למושב הבא של הכנסת, על מנת לתת שהות לנסות ולהגיע להסכמה רחבה על הרפורמה. ראשי ההסתדרות והשלטון המקומי בירכו על הדברים והודיעו על ביטול השביתה במשק. מאידך, מארגני המחאה טענו כי נתניהו הוכיח בכך את כוונתו לחוקק את הרפורמה במושב הבא, ולכן המחאות ימשיכו עד שהרפורמה תיגנז לחלוטין.
זה היה השיא הראשון של פעילות המחאה, ומערכת מורכבת מטבעה נוטה למהפכים ולשינוי כיוון. עתה היא מתקרבת לשיא נוסף לקראת פסיקות בג"ץ וחוק הגיוס. כיצד תעבוד שיטת הלחץ עתה? נחכה ונראה...
השימוש באלימות הוא חלק בלתי נפרד מהלחץ
הלחץ הזה משפיע, ועוד איך. ראו למשל את תגובתו של אראל סג"ל:
מרשים... רק שזה לא תמיד עובד, משלוש סיבות!
סיבה ראשונה היא אי הוודאות: כי לעולם יהיה מרכיב אי הוודאות חזק יותר מכל תכנון מדוקדק וביצוע מעולה. על כן, בין שני גורמים במערכת מורכבת יהיו לפחות ארבע אפשרויות [להרחבה על אי הוודאות, לחצו כאן].
על כן ניתן:
- לעשות הכל נכון ולהצליח;
- לעשות הכל נכון ולהיכשר ולהיכשל;
- לעשות טעויות ולהצליח;
- לעשות טעויות ולהיכשל.
מטבע הדברים, ככל שמתכוננים טוב יותר ומבצעים היטב, מקטינים את חלקו של אי הוודאות, אבל הוא יישאר תמיד משמעותי ותמיד תיתכנה תוצאות בלתי צפויות (תב"צים) [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן].
סיבה שנייה - מה שלא הורג מחשל, והופך את המערכת לאנטי שבירה: 'אנטי שביר' מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". כשם שעצמות מתחזקות כאשר לוחצים עליהן, וכפי ששמועות מתפשטות דווקא כאשר מנסים לדכא אותן, ישנן תופעות רבות שלא רק עומדות היטב במצבים של לחץ, אי ודאות ואי-סדר, אלא אפילו מרוויחות מהם [להרחבה בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן].
והסיבה השלישית - ש'עשיית יתר', מביאה במקרים רבים לתוצאה ההפוכה [להרחבה בנושא: 'עשיית יתר', לחצו כאן]:
ערוץ 14 הוא דוגמה כזאת. הרבה מצמיחתו המהירה התרחשה הודות להתקפות עליו מצד המחאה ולניסיונות לסוגרו: כך לדוגמה, אחרי ההתנכלות לכתביו בשטח וניסיונות הסגירה, שלחה המחאה את בניה לאולפני הערוץ במודיעין בחג הסוכות, ה- 1 באוקטובר 2023, שם בחניה שמאחור, נבנתה בחצרה סוכה גדולה ממנה לשידור בחג. המוחים התמקמו בקרבת מקום, עם רמקולים ו'זמבורות', והצליחו לכפות את הפסקת השידור. בחסות הפרסומות נאלץ הערוץ לעבור ולשדר באולפן סגור.
רק שהערוץ לא היה יכול לבקש פרסום אפקטיבי ומגבש יותר עבור צופיו מימין, שמאותו ערב הגיעו במהלך החג ערב ערב על מנת לתמוך בו ולגבותו...
נספח: 13 העקרונות של אלינסקי
הספר "כללים לרדיקלים" מונה, כאמור, 13 כללים עיקריים (ויקיפדיה: סול אלינסקי):
1. גרום ליריב לחשוב שעוצמתך גדולה בהרבה מהאמיתית (טפח את עוצמתך הנתפסת). 2. אף פעם אל תחרוג מתחום המומחיות שלך ושל אנשיך. 3. אבל במידת האפשר, גרום לאויב/ליריב לחרוג חרוג מגבולות המומחיות שלו. 4. אלץ את האויב/היריב לעמוד בספר הכללים של עצמו. 5. לעג הוא נשק אימתני. עשו בו שימוש ממוקד! 6. טקטיקה טובה היא כזו שאנשיך נהנים ממנה. 7. אבל טקטיקה שנמשכת זמן רב מדי הופכת לנטל. 8. לחץ הולך וגובר הוא חזות הכל. המשך להפעיל לחץ, אל תרפה. 9. האיום בדרך כלל מבעית יותר מהדבר עצמו. 10. התנאי העיקרי עבור טקטיקה הוא פיתוחם של מבצעים שישמרו את הלחץ על היריב. 11. מסר שלילי שקרי, שמהדהד שוב ושוב, ייקלט לבסוף ויבקיע. 12. המחיר של תקיפה מוצלחת הוא חלופה בונה. 13. בחר את המטרה למתקפה שלך, הקפא אותה, הפוך אותה לאישית וקטב אותה.
[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שינוי והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
- אוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו.
- אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
- הרחבה על המיצגים במחאה ומעצביהם;
- לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות;
- הרחבת המושג: 'מומנטום';
- הרחבת המושג: 'אי ודאות';
- הרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים);
- הרחבה בנושא 'אנטי שבירות'.
- הרחבה בנושא: 'עשיית יתר'.
מקורות והעשרה
- ויקיפדיה: המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
- יחזקאלי פנחס (2019), התנגדות לשינוי: תגובת הנגד של מערכות, ייצור ידע, 15/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
- פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- ויקיפדיה: סרבנות בישראל.
- פנחס יחזקאלי (2023), לפעמים, קורות חיים של אדם אחד מספרים את סיפורה של מחאה שלמה…, ייצור ידע, 31/5/23.
- פנחס יחזקאלי (2023), מומנטום מהו? ייצור ידע, 9/1/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אנטי שביר – קשיים מצמיחים עמידות! ייצור ידע, 16/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2017) 'עשיית יתר': המלכודת של החרוצים, האובססיביים (וההיסטריים), ייצור ידע, 18/12/17.
Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית, אוסף 13 | ייצור ידע