תקציר: המאבק הזה ביהודה ושומרון, הוא ענין שונה בתכלית ממאבק בפשיעה. מול תשתית הטרור שקמה בג'נין ובשכם נדרש הרבה מעבר לסיכול המפגעים, הבאתם לדין או חיסולם. באתגר הזה כמאבק בעל תוכן קיומי, מדינת ישראל נדרשת לניהול מערכה בתכלית אסטרטגית רחבה שמעבר למיצוי דין עם מפגעים ושאיפה מקומית להרגעת השטח. 

[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

מבט אסטרטגי על אירועי הלחימה האחרונים ביו"ש, מזמין בחינה למשמעות התפנית המתחוללת בעוצמת הטרור ובשיטות הפעלתו.  

עם התפרצות הטרור ממרחב ג'נין במרץ 2022, הוביל צה"ל בפיקוד המרכז רצף מתמשך של פעילות נועזת ומדויקת לעומק ג'נין ושכם בלב מחנות הפליטים והקסבה. פעולות אלה - שהתקיימו מידי לילה - כונו בשם "שובר גלים", הוכוונו על ידי המטרה לסכל את גל הטרור. היגיון הפעולה שנבחר קיבל ביטוי בצורה הטקטית של פעולות פשיטה למעצרים, ולסיכול תשתית ופעילי טרור.  בהיגיון הזה, כוחות צה"ל נמנעו במכוון, מכיבוש השטח ומשהייה בו, למשך זמן שמעבר למשימת הפשיטה.

בצורת הפעולה הזו וביסוד כוונתה, לא מתחילים להתקיים התנאים הנדרשים לפירוק עומק של תשתית הטרור ולדילול המרחב מפעילי טרור ומאמצעי הלחימה. 

מה שבוצע למעשה היה פעילות ממוקדת מודיעין מדויק, ברמת ביצוע גבוהה, בציפייה שעצם התעוזה והצגת עליונות מבצעית בלחימה פנים אל פנים מול המחבלים, תוביל במשך הזמן לירידה בטרור.  כלל המבצעים התרחשו תחת פיקוד יעיל של אוגדת איו"ש בהפעלה ווירטואוזית של כוחות העילית של צה"ל ומשמר הגבול.

נדרש היגיון חדש!

אלא שלמרות ההצטיינות המבצעית, למרות למעלה ממאה חמישים מחבלים הרוגים, כשהציפייה להשגת ביטחון ויציבות במרחב לא ממש מתממשת, נדרשים פיקוד המרכז והמטה הכללי למבט ביקורתי הנותן מקום לשאלה בסיסית:  האם צורת הפעולה לא הגיעה מזמן למיצוי באופן שמחייב בחינת גישה אחרת ומעבר למערכה בהגיון חדש?

למרבית התסכול, במקום בירור ענייני במגמת הטרור המתעצמת, השיח הפרשני הביטחוני, דחה בזלזול ציני את הקריאה של מתיישבי יו"ש ומנהיגים פוליטיים למערכה אחרת ורחבה יותר. גם הדיבור של ראש הממשלה שחזר אחרי כל פיגוע קטלני על ההבטחה כי מערכת הביטחון תגיע אל המפגעים, לא הועיל לכינון הבירור המערכתי הנדרש.

עצם תפיסת המחבלים שאחראים לכל פיגוע, בוודאי מבטא עליונות מודיעינית ומבצעית, שיש לברך עליה. אבל לכשעצמן פעולות אלה מתגלות כבלתי מספיקות להגעה להישג מערכתי במאבק הלאומי המתמשך לריבונות וביטחון מדינת ישראל.

המאבק הזה, הוא ענין שונה בתכלית ממאבק בפשיעה. מול תשתית הטרור שקמה בג'נין ובשכם נדרש הרבה מעבר לסיכול המפגעים, הבאתם לדין או חיסולם. באתגר הזה כמאבק בעל תוכן קיומי, מדינת ישראל נדרשת לניהול מערכה בתכלית אסטרטגית רחבה שמעבר למיצוי דין עם מפגעים ושאיפה מקומית להרגעת השטח. 

הצבת תכלית אסטרטגית!

לנוכח התפנית המתחוללת, ממשלת נתניהו נדרשת להצבת התכלית האסטרטגית הפשוטה: למנוע במרחבי יו"ש התארגנות טרור במתכונת עזתית.

תכלית כזו צריכה להיות מוצגת כנובעת ישירות מתפיסת ראש הממשלה יצחק רבין את היגיון הסכם אוסלו. בהעברת כל הערים והכפרים הפלסטיניים בשטחי AB לשליטת הרשות הפלסטינית, מה שהושלם בינואר 1996, רבין ציפה למהלך שיהיה בו הדדיות של רצון טוב, בתביעה בסיסית כי בשטח המועבר - פרט לנשק לצורכי ביטחון פנים שיוחזק בידי מנגנוני הרשות הפלסטינית - המרחב יהיה מפורז מנשק.

מה שמתרחש בג'נין הוא הפרה מהותית של תביעה זו. מתוקף הסכם אוסלו, כאשר גם הרשות הפלסטינית איבדה מזמן כל שליטה במתרחש בג'נין ובמידה רבה גם בשכם, זכותה וחובתה המלאה של מדינת ישראל לפעול לביעור מקיף של התארגנות ריכוזי הטרור בערים אלה.

בתוך כך, יש להגדיר את האחיזה הישראלית במרחבי C, ביו"ש ובקעת הירדן כתנאי ביטחוני הכרחי להגנת מדינת ישראל לעתיד. במרחבים חיוניים אלה ששורטטו בידי יצחק רבין, פרוסים מתקני צה"ל וכל ההתיישבות הישראלית. בעת הזו, קיומה והתפתחותה של ההתיישבות במרחב שטחי C צריכה לבטא כי מדינת ישראל שם על מנת להישאר ולהתקיים גם שם בתנאיי ביטחון.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• גרשון הכהן (2023), דרושה תפיסה ביטחונית חדשה, ישראל היום, 22/6/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.