תקציר: ממשלת נתניהו נדרשת להגדרת התכלית הפשוטה - למנוע במרחבי יו"ש התארגנות טרור במתכונת עזתית. תכלית כזו צריכה להיות מוצגת כנובעת ישירות מתפיסת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין את היגיון הסכם אוסלו.
[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
המציאות הביטחונית במרחבי יו"ש ובמיוחד בצפון השומרון נראתה בשבוע האחרון לקראת תפנית אסטרטגית. תפנית כזו על פי טבעה מחייבת הכרה בממדים התקדימיים שמחוללים מצב אסטרטגי חדש. מדובר באתגר מצביאותי מהמעלה העליונה.
לדוגמה: בשלושה חודשים ראשונים למלחמת העצמאות, הנהגת המטה הכללי והכוחות בשטח המשיכו לפעול במתכונת שעוצבה במאורעות 1939-1936. כשהמלחמה כבר הייתה בעיצומה, באדר תש"ח, אלוף יצחק שדה העביר פתק לישראל גלילי שהיה ראש המטה הארצי בהגנה וכתב: "מציע להכיר שאנו לא עוד במאורעות אלא במלחמה".
דרושה מפה אסטרטגית עדכנית
במבט הזה, עוד לפני שיגיעו לגיבוש החלטות לפעולה, על הנהגת מערכת הביטחון יחד עם ההנהגה המדינית לשרטט לעצמם מפה אסטרטגית עדכנית.
כוחות העילית של צה"ל ומג"ב פועלים כמעט מידי לילה -מאז מרץ 2022 - במבצעי לחימה מורכבים ונועזים, בפשיטות לעומק ריכוזי הטרור בערים, בכפרים ובמחנות הפליטים. אולם למרות רצף פעילות מוצלח ביותר ולמעלה ממאה חמישים מחבלים הרוגים, הציפייה להשגת ביטחון ויציבות במרחב נראית רחוקה ממימוש. בנקודה הזו, ההנהגה הביטחונית נדרשת לשאלה האם צורת הפעולה שננקטה, על אף הצלחותיה, אולי הגיעה למיצוי? בצומת החלטה כזו, נדרשת חדשה, בשיטה ובתכלית אחרת.
במפקדת פיקוד המרכז ובאוגדת איו"ש, ברור שעברו מכבר מדפוס פעילות של שגרת ביטחון שוטף, לדפוס של רצף מבצעי לחימה. המבצע האחרון השבוע, בקדמת ג'נין - עם היקלעות הכוחות לקרב חילוץ ממושך לאור היום - הבהיר עד כמה הפך מרחב ג'נין לאזור לחימה מול אויב חמוש ומאורגן. ברכת ראש העיר ג'נין לכוחות הלוחמים להגנת העיר, מלמדת על מצבה התודעתי של העיר ג'נין שהפכה למבצר מחבלים חמוש.
בנסיבות אלה, ממשלת נתניהו נדרשת להגדרת התכלית הפשוטה: למנוע במרחבי יו"ש התארגנות טרור במתכונת עזתית. תכלית כזו צריכה להיות מוצגת כנובעת ישירות מתפיסת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין את היגיון הסכם אוסלו. בהעברת כל הערים והכפרים הפלסטיניים בשטחי AB לשליטת הרשות הפלסטינית, רבין ציפה להדדיות של רצון טוב, בתביעה כי בשטח המועבר - פרט לנשק לצורכי ביטחון פנים שיוחזק בידי מנגנוני הרשות הפלסטינית - המרחב יהיה מפורז מנשק. מה שמתרחש בג'נין הוא הפרה מהותית של תביעה זו. כאשר גם הרשות הפלסטינית איבדה מזמן כל שליטה במתרחש בג'נין ובמידה רבה גם בשכם, זכותה וחובתה המלאה של מדינת ישראל לפעול לביעור מקיף של התארגנות ריכוזי הטרור בערים אלה.
גם למתיישבים במרחבי יו"ש חייבת להיות אחריות
דווקא אלה המצפים מכוחות הביטחון למהלך עוצמתי ומקיף, חייבים לשחרר את מערכת הביטחון מאיומי פעולות הנקם של יהודים בכפרים הפלסטיניים. לא רק שהכוחות נחוצים למאמצי הלחימה בהגנה ובהתקפה, פעילות התקפית של צה"ל זקוקה ללגיטימיות פנימית ובינ"ל, שפעולות הנקמה מחבלות בה.
כבר במאורעות 1936, שלל בן גוריון כל רעיון לנקמה והסביר:
"...יש בארץ התבוללות חדשה - התבוללות ערבית. לא שמדברים ערבית, אלא מחקים את מעשי הערבים. מתבוללים במסווה ציוני. אומרים לנו: הערבים עושים כך... לאלה יש להסביר: האמצעים הם תמיד לפי המטרה. אילו הייתה המטרה שלנו כשל הערבים, היו האמצעים שלהם יכולים להיות האמצעים שלנו. אבל למעשה האמצעים של הערבים מותאמים למטרה שלהם ולא למטרה שלנו... אנו צריכים לנטוע, לשתול, לעבוד, ליצור. באמצעים הנקוטים בידי הערבים לא נעשה כל זאת. הם רוצים שהארץ תהיה במצב של פוגרום פרמננטי. הצריכים אנו לסייע למזימות-הרס אלו?" (דוד בן-גוריון, במערכה, א', עמ' 10-9).
בימים אלה, כשיש ליהודים צבא ומדינה, הדברים נכונים ומחייבים שבעתיים.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
מקורות והעשרה
- גרשון הכהן (2023), דרושה תפיסה ביטחונית חדשה, ישראל היום, 22/6/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.