תקציר: מקובל לייחס את ההתקפות על בית המשפט לימין הפוליטי. ההחיבור הזה נצרב בתודעתנו בעיקר בעקבות משפט נתניהו, והתחזק מאוד בעקבות המאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית. אבל האמת היא, שכמו שופטי כדורגל, חוטף בית המשפט נאצות משני צידי המפה הפוליטית, בכל פעם שאיננו מספק את הסחורה לאחד מהצדדים.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מקובל לייחס את ההתקפות על בית המשפט לימין הפוליטי. ההחיבור הזה נצרב בתודעתנו בעיקר בעקבות משפט נתניהו, והתחזק מאוד בעקבות המאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית.

אבל אנחנו כבר יודעים מתורת המערכות המורכבות, שמה שנמצא בצד אחד של המערכת, יימצא גם בצידה השני.

כמו שופטי כדורגל, חוטף בית המשפט נאצות משני צידי המפה הפוליטית, בכל פעם שאיננו מספק את הסחורה לאחד מהצדדים!

מי יתקוף את שופטי בנימין נתניהו?

ב- 20 במאי 2020 הואשם בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים בשלושה תיקים. יום לאחר מכן כתבה על כך לימור לבנת (מ'נסיכות הליכוד' שהחליפו צד פוליטי, לאחר שהודחו ממעמדם במפלגה ע"י נתניהו):

כך למשל, חוסר שביעות הרצון מבית המשפט והרצון לעשות בו רפורמה היו נחלת השמאל לפני שהיו נחלת הימין. יתרה מכך: ניאוץ וגידוף בית המשפט "לאורך תקופה" - כתבה לבנת ב- YNET - השתלחו מקורביו, קרוביו, שליחיו, שריו וח"כיו במערכות האכיפה, בתקווה שאלה יירתעו מהמשך ההליך. הכול מוכן לשלב הבא.

והיא הוסיפה ושאלה: "האם שופטי נתניהו הם הבאים בתור?"

התשובה הייתה כמובן חיובית. לבנת רק טעתה בזהות הקבוצה שתנאץ את בית המשפט הפעם...

ב- 26 ביוני 2023, כינסו שופטי נתניהו את הצדדים למשרדם ודחקו בהם להעריך את המצב בתיק מחדש, לאור העובדה, שסוגיית השוחד קרסה בתיק 4000. התוצאה לא אחרה לבוא: בכירי הפרקליטות לשעבר, עיתונאים ופעילי שמאל התחרו ביניהם בביזוי בית המשפט.

פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, תקף את השופטים: "מדובר בתקלה חסרת תקדים שאירעה בבית המשפט. זה ממש פיגוע".

פעיל השמאל אורי יעקב: "הם לא בוגדים כמו ביבי. הם יותר בוגדים מביבי כי הם שופטים... הראשונים במשפטי נירנברג שהעמידו לדין הם השופטים. גם פה זה יקרה במשפט ההיסטורי. במשפט ההיסטוריה, חיות וכל הכנופה שלה ישבו. הם ישבו על ספסל הנאשמים על בגידה במדינת ישראל".

כתב וואלה ביני אשכנזי: "צריך לומר את זה: השופטים בתיק 4000 להוציא שחם, לא ברמה מספק גבוהה כדי לנהל את התיק הזה. יש לי המון כבוד לבית המשפט, אבל מישהו כבר חייב לזעוק את זה!"

גם עיתונאים ואישי ציבור הצטרפו למקהלה, אם כי בקול מתון יותר. כך למשל רביב דרוקר טען כי "המהלך האחרון של השופטים שיקף חוסר הבנה כמעט מפחיד של המציאות שהם חיים בה!".

העיתונאי גידי וייץ כתב ב'הארץ': "שופטיו של נתניהו, שגילו עד כה רפיון בניהול ההליך, פועלים כעת במרץ כדי לרקום דיל "לטובת המדינה". הפעלתנות הזו עומדת ביחס הפוך לרפיון, שבו הם מנהלים את המשפט"!.

והיה לטעמי גם 'פייק' - אמרה בכירת הפרקליטות לשעבר, עו"ד טליה ששון, יושבת ראש המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל: "זה דבר שלא נשמע כמותו - מעולם שופט לא קרא לצדדים בלשכה בשלב פרשת התביעה ותייחס עניינית לחוות דעתו, מה באותו שלב הוא השתכנע או לא מהראיות שראה עד כהץ. לא היה כדבר הזה"!

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.