תקציר: איתרע מזלה של משטרת ישראל להגיע למבחן הקשה בתולדותיה כשהיא במצב עלוב מתמיד. האם יש לה את הרצון, התבונה, העורמה והחוסן הנפשי להתמודדות כזו? קל לומר שלא, כי כל התנאים האובייקטיביים נגדה. אבל לעיתים, מתוך הכאוס צומחת הישועה. אם תצליח, זה יכול להיות הצעד הראשון לרפואתה ולהתחדשותה, ולהיפך. אם תיכשל, היא תמשיך להתפורר כמו המדינה שעל הצלתה היא מופקדת, בעל כורחה.
[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
איתרע מזלה של משטרת ישראל להגיע למבחן הקשה בתולדותיה כשהיא במצב עלוב מבחינת סדר הכוחות, רמת הפיקוד, שיטות הפעולה והבנת תפקידה במדינה דמוקרטית. האם תצליח לעמוד במבחן?
תנועת המחאה מכילה בתוכה את הטובים במוחות האסטרטגיים שקיימים בישראל. יש לה מטרה אסטרטגית שהייתה מוצנעת זמן רב וזכתה היום לפומביות, וללגיטימציה תקשורתית: יצירת כאוס שישביא לקריסת הממשלה ולהליכה לבחירות. לצורך השגתה, היא פועלת ע"פ אסטרטגיה ברורה. התכנון הוא צבאי ומדוקדק, הביצוע מעולה ועומד לרשותה כסף זמין, גיבוי משפטי ומוסדי, ותקשורת חפצה ומתמסרת.
מהצד השני עומדת ממשלה, עם רמת הביצוע והגיבוי הירושים ביותר שידעה ישראל מעודה. אין לה אסטרטגיה. אין לה יכולת 'לקרוא מפה' ולהקדים את יריביה. היא מנופחת וסובלת מבעיות מבניות קשות: הבעיות הגדולות - שעל פתרונן היא מופקדת - מפוזרות לרסיסים במשרדי ממשלה שונים, רובץ עליה צל כבד של שחיתות ודאגה למקורבים והכאוס חוגג. רמת קבלת ההחלטות שלה פחות מעלובה. אין קריאת מצב נכונה, אין יכולת פעולה. אין הפקת לקחים ולימוד מהן.
ובתווך מצויה המשטרה במצב בלתי נסבל:
- מצד אחד, המחאה עוזבת אותה לנפשה, כל עוד היא אנמית ומאפשרת התפשטות של כאוס.
- מצד שני, היא מאיימת לחשוף את שיניה 'ולטפל' בה, ובכלים שברשותה, בכל פעם שהיא באמת פועלת.
מטרת המחאה: כאוס שיביא לנפילת הממשלה, וכל המרבה הרי זה משובח
הכיוון שאיליו הולכת המחאה ברור. מרגע שחזרה הממשלה לחקיקה, כל הכפפות הוסרו והיא החמירה את מסריה. לא מדובר עוד על "מרי אזרחי" אלא על "מלחמה" ממש. אמיתית:
הנה המימד האסטרטגי מפי הרמטכ"ל שלה, אילן שילוח, ב'פקודת היום' שלו לקראת "יום השיבוש הלאומי" ב- 11 ביולי 2023:
"מלחמת העצמאות השנייה מגיעה להתנגשות חזיתית בלתי נמנעת. הקרע בעם סופי. הקרע בעם סופי (החזרה במקור). זוהי מלחמה נגד אלו שקראו לנו וקראנו להם אחים אחים לנשק. אלו משתמטים מצה"ל, שקוראים ללוחמים, קצינים, טייסים, מתנדבים סרבנים, כשהם משתמטים בוזזים ומטרתם לבנות ישראל משיחית דתית דיקטטורית. ננצח אותם!"
באיזו מלחמה מדובר? איך הם מתכוונים לנצח? הנה המימד הטקטי מפי אחד מ'קציניו', גיא ברזל:
"ניצחנו בסזון באלטלנה, בימית, בעמונה, בתנתקות. אנחנו הרבה יותר נבזיים מכם. אתם לא מסוגלים להרים נשק על יהודים, אנחנו כן, לכן ננצח"!
מה זה אומר?
המילים המפורשות הללו חותמות מסכת שלמה של איומים מפורשים בשפיכת דם מצד הדרגים הגבוהים ביותר של המחאה, ואי אפשר שלא לקחת אותם ברצינות המתחייבת. משמע, אם המחאה לא תשיג את מטרותיה בדרכים הנוכחיות, תתרחש אסקלציה, עד לפתיחה באש על מי שיפריע לה בהשגת מטרותיה (קרי, השוטרים). כל מי שרואה תרחיש אחר מוזמן להציע. על כן, על המשטרה להמשיך ולהתמודד עם המחאה כמחאה; אבל להיות גם מוכנים לרגע שהיא תשנה את פניה ותהפוך למרידה.
איך יכולה משטרה להוות מחסום לכאוס? בקור רוח, בעורמה ובתחבולה!
אבל דבר ראשון היא צריכה לרצות לעשות את זה... האם היא רוצה? ספק גדול. עד כה, כל גופי האכיפה עמדו לצד המחאה! ובהנחה שכן, מה צריך לעשות? אציע 5 עקרונות:
- כלל ראשון: סבלנות. הזמן לא פועל בהכרח לרעת המשטרה אלא לרעת מי שמאבד סבלנות ועושה טעויות. ככל שהזמן יעבור והישגי המחאה יגברו, תגבר גם השחיקה שלהם, יעלה האגו וייעשו טעויות, שצריכים לזהות בזמן אמת ולהגיב אליהן במהירות.
- כלל שני - יש להכיל את רוב האירועים ולצבור לגיטימציה: אסור להתעמת בכל מקום כי אי אפשר לנצח בכל מקום. אסור לאבד קור רוח ולעשות טעויות שישחקו לידי המחאה. זה בסדר לאבד שליטה בחלק מהמקומות. לא להתרגש מביקורת. יש לברך עליה. כל ביקורת שמוטחת במשטרה על חוסר תפקוד וחוסר שליטה מעלה את סף הלגיטימציה לאכוף. חשוב לזכור שאין אין אכיפה ללא לגיטימציה. יש לוודא, ששעון הלגיטימציה מלא לפני כל פעולה.
- כלל שלישי - לא לעצור סתם בשביל לשחרר. יש לבנות צוותים משולבים לפעולות נקודתיות: צוותים של בלשים, חוקרים וגורמי תיעוד, שיסמנו אנשים מיליטנטיים במחאה, יבנו תיקים 'סגורים' היטב בראיות, וכשהכל בידם, ישלפו את אותם אנשים, באופן כירורגי מתוך ההמון. אלה יעצרו ויוגש נגדם מיד כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. יש להימנע מהצהרות; ולתת לתיעוד לעשות את העבודה. כל מעצר חייב להסתיים בהארכת מעצר ובכתב אישום מהיר.
- כלל רביעי - ספיגה: ככל שהמשטרה תצליח יותר, תגבר הביקורת מתוך המחאה. יש להיות מוכנים לפרסום שמות שוטרים חריגים וכתובותיהם ולהיטפלות למשפחתם. במלחמה הזו הכל מותר וכל דבר יצבע ע"י המחאה, בצבעים של שחור ולבן.
- והכלל החמישי - אי אפשר לרדוף אחר הדבורים בלי לטפל בכוורת: כבר היום הצטבר מספיק חומר על המרדה מתוכננת. יש לבנות תוכנית מסודרת לסיכול ההרמוניה בחדר המבצעים של המחאה, ואם יש ראיות, יש לעצור - שוב, ללא הצהרות, ולהגיש כתבי אישום.
- ובכל העת חייבים להיות ערוכים לרגע שבו תיפתח אש, ויפתחו שערי הגהינום!
אבל, האם למשטרת ישראל יש את הרצון, התבונה, העורמה והחוסן הנפשי להתמודדות כזו?
שאלת מיליון הדולר. קל לומר שלא, כי כל התנאים האובייקטיביים נגדה. אבל, לעיתים מתוך הכאוס צומחת הישועה. אם תצליח המשטרה להתמודד עם המצב הבלתי אפשרי הזה, זה יכול להיות הצעד הראשון לרפואתה ולהתחדשותה ולהיפך. אם תיכשל, היא תמשיך להתפורר כמו המדינה שעל הצלתה היא מופקדת.
[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
- הרחבת המושג: 'כאוס';
- אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה;
- הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';
- אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
- הרחבת המושג: 'טקטיקה';
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
- אוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
- פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.
עקרונות מאד רלבנטיים לפעילות המשטרה, ואני כן מאמין שיש סיכוי שהמשטרה תפעל ותיישם את העקרונות הללו כדי לעצור את האנרכיה המסוכנת שמובילה לקץ המדינה, אם לא תעצר.
לרשימת הנפגעים של אילן שילוח צריך להוסיף את ישראל דה האן שנהרג בידי יצחק בן צבי וחבריו בהגנה ב1923, הקרבן היהודי הראשון של הציונות.
כן. מצאתי טעות גדולה בכתבה שלך. זה בכלל לא משנה כמה המשטרה נחושה, חזקה ומצליחה או לא. ברגע שהיא עוצרת מפגינים, אפילו אלימים במיוחד, השופטים משחררים אותם. הפרקליטות אפילו לא מגישה כתבי אישום נגד פעילי המחאה. המשטרה בכלל לא פונקציה פה ולכן גם פחות מתאמצים. אפילו מעצר בית שביקשו להשית על מתפרעים במשכן הכנסת ל 10 ימים, נענה בשלילה של השופטים. זה קרב אבוד.
ת יודעת, לפני רצח רבין היו המון איומים ובכל פעם שהיינו מביאים לבית המשפט הוא היה משחרר אז הפסקנו. אחר כך אכלנו את הלב פעמיים כי השופטים אמרו "אם הייתם מביאים כל הזמן, היינו מבינים שזה חמור"… אז אני לפחות מאמין שצריך להביא כל הזמן. אפשר גם להתאמץ בתיקים נבחרים, לעצור ולהגיש כתב אישום למחרת. אני עשיתי את זה…
מחאות היו, קיימות ויהיו גם בעתיד כל עוד אנו עוסקים בדמוקרטיה. בסוגי משטר אחרים שייקרא מלכתחילה מרד נגד השלטון הקיים. היו ארועים קשים, בעבר, גם בישראל, אנגליה, צרפת, בלגיה, ארצות הברית ועוד. הרעיון של הכנה ו"תפירת תיק" אינו נכון. הכלה היא הביטוי הנכון. בסופו של דבר, המשטרה אינה שלוחתו של השלטון כפי שהיטיב להגדיר כאשר ציטטת את לורד פיל בעת הקמת המשטרה המטרופוליטנית הראשונה בעולם שכבר אז התמודדה עם הפגנות אלימות.
יש רק בעיה אחת אבי. הכלה היא חצי שלם. החצי השני של הכלה אפקטיבית היא אכיפה אפקטיבית. כמו שאין יום בלי לילה (שלימות הניגודים) כי ללא לילה לא נבין מהו יום), הכלה ללא אכיפה בצידה נתפסת כמשהו אחר. כאילו המשטרה היא טמבל שימושי של מישהו…
אל תעירו את הדוב משנת החורף,אם יתעורר הלך על השמאל