תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף השישי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף הרביעי על הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם.

עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף - שם המשחק של הפרקליטות בתיקי נתניהו: למשוך זמן...

קשה למי שעוקב אחרי התנהלות תיקי נתניהו, שלא להבין שיש בעיה. ואם יש בעיה, האם נגררנו כולנו בשל אינטרסים זרים, לעשור מבוזבז שדירדר את ישראל לתהומות, ובלמים אין.

שופטי נתניהו מדברים על טובת המדינה. אבל בפרקליטות חושבים על טובתם שלהם. שרק לא 'יתפוצץ' בקדנציה שלהם. גם למחאה אגב, טוב שיימשך... אחרינו המבול, בינתיים נמשיך בשלנו!

* * *

כרזה שנייה של עו"ד אורנה סרויה: עיתונאים או מהנדסי תודעה?

כמו בארצות הברית, עוברת התקשורת שלנו שינוי עמוק ומתכנסת לתיבות תהודה מגזריות, שבהן שולט הנרטיב ולעזאזל העובדות. עיתונאים מוותרים על האינטגריטי המקצועי שלהם ומהדהדים מסרים בעייתיים.

חבל. מגיעה לנו תקשורת טובה יותר!

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: 'ספינים' תקשורתיים באתר 'ייצור ידע'.

כרזה שלישית: המנגינה לעולם נשארת...

בעבר אמר המפכ"ל לשעבר, רוני אלשייך, בהתבטאות חריגה: "יאח"ה יכולה להקים - וגם להפיל ממשלות". ועתה התייחס לסיבה שמשפט נתניהו הסתבך, והסביר שהם הופתעו מהתנהלות נתניהו: "כשהוגשו האישומים נגדו הציפייה הייתה שיתפטר מתפקידו, כמו אולמרט"... משמע, לא חקר האמת עמד מול עיני החוקרים...

'כנופיית שלטון החוק' הוא ביטוי שנטבע בעבר על ידי נשיא המדינה היום, ראובן ריבלין, לאחר סיכול מינויו לשר המשפטים. מסתבר שהמנגינה לעולם נשארת... לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אחרי דברי אלשיך, אפילו המודל הגרמני של מינוי פוליטיקאים למפקדי מחוזות משטרתיים כבר מתחיל להיראות לי הגיוני...

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: 'כנופיית שלטון החוק'

כרזה רביעית: לתקוף את בית המשפט זו פגיעה בדמוקרטיה?

התקפות הימין על בית המשפט מתויגות בתקשורת ה'מיין סטרים' כפגיעה בדמוקרטיה. אבל, מרגע שהודלפו פרטי פגישת שופטי נתניהו עם הצדדים - שבה קבעו כי אין בידי התביעה ראיות לביסוס אשמת שוחד - מותקפים השופטים משמאל: כתבי הארץ מתחרים ביניהם כדי לבזותם, ופרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, מכנה את דבריהם "פיגוע", ו"תקלה חסרת תקדים" (קוריאל ומורג, 2023).

רגע התבלבלתי, כשהימין תוקף את בית המשפט זה פגיעה בדמוקרטיה, וכשהשמאל תוקף אותו זה למען הדמוקרטיה?

• המאמר הרלוונטי: אילנה קוריאל, גלעד מורג (2023), פרקליט המדינה לשעבר במתקפה על השופטים במשפט נתניהו: "ממש פיגוע", YNET, 1/7/23.

כרזה חמישית: איומים - האם הם אפקטיביים?

ב- 9 ביולי 2023 פרסם מנכ"ל קוקה קולה, ניר לווינגר, לסטורי שלו את התמונה הבאה ובה הכיתוב: "דמוקרטיה או מרד"... לא פחות... מי במורדים? מרד למי? מרד על ידי מי?

האם לווינגר סבור שהאיומים הללו עדיין אפקטיביים? על מי זה משפיע?

המחאה מתחילה לשקוע בפער רלוונטיות. כשהיא תתעורר היא עוד עלולה לגלות שמאומה לא נשאר מהניצחון המתוק של ה- 27 במרץ.

כרזה שישית: רמטכ"ל המחאה, אילן שילוח, יוצא למלחמה...

ב'פקודת היום' שלו לקראת "יום השיבוש הלאומי" ב- 11 ביולי 2023, כתב שילוח:

"מלחמת העצמאות השנייה מגיעה להתנגשות חזיתית בלתי נמנעת. הקרע בעם סופי. הקרע בעם סופי (החזרה במקור). זוהי מלחמה נגד אלו שקראו לנו וקראנו להם אחים אחים לנשק. אלו משתמטים מצה"ל, שקוראים ללוחמים, קצינים, טייסים, מתנדבים סרבנים, כשהם משתמטים בוזזים ומטרתם לבנות ישראל משיחית דתית דיקטטורית. ננצח אותם!"

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: המשטרה היא המחסום האחרון בדרך לכאוס.

כרזה שביעית: "מלחמה"? מה זה אומר?

גיא ברזל: "ניצחנו בסזון באלטלנה, בימית, בעמונה, בתנתקות. אנחנו הרבה יותר נבזיים מכם. אתם לא מסוגלים להרים נשק על יהודים, אנחנו כן, לכן ננצח"!

כרזה שמינית של ד"ר גדי טאוב: אכיפה בררנית?

(הדוח של אראל סגל, ערוץ 14, 11/7/23)

היועמ"שית אישרה הפגנה מול בתי אישי ציבור, כי מחאה אפקטיבית רק אם היא מטרידה. אבל כשהגיעו ההפגנות לביתה שלה, היא הורחקה 300 מ' ממנו...

יתרה מכך, זוכרים את ההפגנה מול ביתו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן? שש נערות הפגינו שם. הן נעצרו והואשמו בהתקהלות בלתי חוקית. נוהל נגדן משפט בבית משפט לנוער במשך שנתיים (YNET, 2008).

אז... אכיפה בררנית?

כרזה תשיעית של ד"ר גדי טאוב: מי צריך את עילת הסבירות?

(הדוח של אראל סגל, ערוץ 14, 11/7/23)

הממשלה החליטה, בטיפשות אסטרטגית לטעמי, ללכת על חקיקה בנוגע לעילת הסבירות, והמהומה גדולה (כרגיל). ושואל ד"ר גדי טאוב בצדק: "מה כבר יש בעילת הסבירות, שבית המשפט לא יוכל למצוא בעילות כמו: החוקיות, המידתיות, ניגוד העניינים, היעדר תום הלב, שיקולים זרים, מניעת אפליה, איסור על חריגה מסמכות, תקינות ההליך וכדומה?"

(התשובה שלי כמובן, כמובן היא שזה ממש לא משנה על מה המהומה. היא תתחולל על כל צעד שתעשה הממשלה עד שתיפול...).

כרזה עשירית: מגלומניה אהובתי...

ביולי 2023 פורסמה הכרזה הזו על ידי קבוצת "טייסי המחאה", שסרבנותם להמשיך ולהתנדב הכניעה את הממשלה ב- 27 במרץ 2023; ושעתה מאיימים שוב.

אז איומים ניחא. על זה המחאה. אבל הכרזה? כמה מגלומניה צריכים אנשים כדי להשוות סרבנות שדרדרה את מצבה הביטחוני והבינלאומי של ישראל וקרבה אותה למלחמה להצלת בריטניה מידי הצורר הנאצי ע"י ה- RAF?

למראה הפוסטר העצוב הזה, קשה שלא להיזכר בגיבור המיתולוגי בלרופון, שניצח את הכימרה, מפלצת יורקת אש - שמתוארת כבעלת ראש של אריה וזנב של דרקון - בעזרת רסן מוזהב שקיבל מאלה האתנה, שאפשר לו לרסן את הסוס פגסוס ולרכב עליו בקרב.

קורס הטיס שקיבלו הטייסים מהמדינה הוא רסן הזהב במשל שלנו. הוא שסידר את חייהם וביסס את מעמדם כאליטה. אין ארוחות חינם וחובות צריך להחזיר. ה"התנדבות" היא חלק בתלתי נפרד מאותו תשלום. היא רק סוג של תרגיל ביורוקרטי שעשה הצבא מטעמי נוחות, במקום לעגן את החובה הזו בחוק (זה יתוקן בהמשך, ללא ספק).

וגם המשך סיפור בלרופון רלוונטי לפוסטר שלנו: בעקבות הצלחותיו נגד הכימרה ובחפשו הרפתקאות נוספות, ביקש בלרופון לרכוב על פגסוס למרומי האולימפוס ולחיות בין האלים, דבר שעורר עליו את חמתם. קצר ולעניין, פגסוס השליך מעליו את בלרופון. לאולימפוס הוא לא הגיע.

אגו נפוח מעיד על ניתוק מהמציאות. על פער רלוונטיות. זה מצידו מעיד על כל שהאליטה הקיימת הגיע לסוף דרכה הציבורית והמעמדית. כמו האליטה הקודמת (האחוס"לים) היא איבדה את ההבנה, שזכותה של אליטה להתקיים מותנה בנכונותה לשרת העם. כגודל הפער גודל הנתק.

וצריך לומר: אנחנו אוהבים ומעריכים את טייסינו, גם כשהם מוחים, ורחוקים מלאחל להם את גורלו של בלורפון; אבל כדאי לשאול: לאיזה אולימפוס חושבים המגלומנים שלנו שיגיעו? ברמה האגו הזו?

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.