תקציר: הבעיה המוטלת בשעה זו לפתחם של הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל, היא חסרת תקדים, ולכן אין לה פתרונות מדף • השאלה העיקרית היא לאו דווקא הכשירות - אלא ההשפעה על רוח הצבא • מחאת צוותי האוויר מטלטלת אותה באופן מעורר דאגה - אך הרמטכ"ל ושר הביטחון יכולים לאתגר הזה

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

עם כניסת השבת ב- 22 ביולי 2023, התבשר הציבור על הצטרפות עוד אלף טייסים ואנשי צוות אוויר למחאת אי ההתייצבות לשרות מילואים. הציבור מותש מהדיון המשפטי-טכני על ההבדל לכאורה בין ביטול התנדבות לבין סירוב לצו מילואים חוקי.

באופן המעשי מדובר בהפעלת צעד מחאה המנצל את חיוניותם הקריטית של צוותי האוויר כמנוף סחיטה במאבק פוליטי.

הבעיה המוטלת בשעה זו לפתחם של הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל, היא חסרת תקדים

כל המבקרים ונותני העצות לרמטכ"ל מתכחשים לתקדימיות האירוע. מה שמאפיין מצב תקדימי הוא ש'פתרונות מדף' מן העבר, עלולים להיות לא רק בלתי יעילים אלא אף מחוללי נזק. שיטת ההתמודדות של הרמטכ"ל, מאופיינת ברגישות למורכבות המצב. גם אם התנהלות הרמטכ"ל בסוגיה, נראית למבקריו כמהוססת או אפילו בלתי נחרצת, בכל זאת, במבט עומק גישת ההתמודדות של הרמטכ"ל נחושה במידה המתאימה לאירוע כה מורכב. היא ככל הנראה מוכוונת על ידי הבנתו האישית כי במצב תקדימי נדרשת שיטת טיפול מיוחדת, מותאמת לנסיבות התקדימיות.

השאלה העיקרית להערכת המצב על מצבו של צה"ל לנוכח ההתרחשות, אינה מתכנסת לדיון טכני בהערכת משמעות איום צוותי האוויר על מצב הכשירות. היא קודם כל צריכה להיבחן בהשפעתה על רוח צה"ל, על לכידות היחידות ועומק המחויבות הרגשית שצריכה להתקיים בין מפקדים לפקודים. אלה תנאיי היסוד לנאמנות העילאית הנדרשת בכל צבא ובמיוחד בצה"ל כצבא עם, למבחני שדה הקרב.

כמפקד שהוביל חיילים במשימה שנויה במחלוקת, בהתנתקות בקיץ 2005 בעקירת יישובי גוש קטיף, ביכולתי להעיד כי הגורם העיקרי שהניע אותי ואת עשרות אלפי החיילים והשוטרים שפעלו עמי, מעל חובת הציות בתוקף החוק, היה הכוח החברתי בתוך היחידות שהיה לגורם מלכד ומאחד.

גם הציות שלי לרמטכ"ל דן חלוץ נבע לא רק מתוקף החוק והפקודה, אלא קודם כל מכוח אחווה גדולה ונאמנות רגשית. זו הייתה סגולתו העיקרית של צה"ל, בכוח הזה פעלו אלפי חיילים במלחמת יום כיפור בנאמנות עילאית שמחוללת רעות גדולה. כך היה גם בקיץ 2005. למרות אי אמון שלי ושל אלפים כמוני, במטרת המשימה שהוטלה עלינו, המצוקות האישיות שלי ושל אלפי חיילים, רוסנו מתוך עוצמת אותה נאמנות רגשית, לכל מה שצה"ל סימל לכולנו. מהכוח הזה פעלנו באחדות גדולה שהתבטאה גם בדבקות במשימה.

את הדבר הנשגב הזה, מחאת צוותי האוויר מטלטלת באופן מעורר דאגה וחסר תקדים. שימור הרוח המלכדת של צה"ל בכל יחידותיו הוא בשעה זו האתגר הגדול של מפקדי צה"ל והרמטכ"ל. גם בשעה זו, רוח צה"ל איתנה ובהנהגה נכונה הוא יצא מהמשבר מחוזק.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'מורכבות';
• אוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה;
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;
• אוסף המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ההתנתקות והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), מיתוג, , ייצור ידע, 24/10/15.