תקציר: צדדים המצויים במחלוקת עזה מגיעים בדרך כלל להסכם פשרה ברגע האחרון רק לאחר שהמחיר לשני הצדדים מאי הסכמה הופך לגבוה והרסני עבורם במידה בלתי נסבלת אף אם לא בהכרח באותה מידה לכל הנוגעים בדבר. בימים אלה ישראל נמצאת במשבר חמור בשל מחלוקת כזו שיש בה סכנה לקיומה אך גם הזדמנות לפנות לדרך חדשה באמצעות פשרה שגובשה ברגע האחרון.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

אלי כהן הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר. מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המתמחה מאז 1994 בליווי עסקים משפחתיים. כל הזכויות שמורות ©.

* * *

צדדים המצויים במחלוקת עזה מגיעים בדרך כלל להסכם פשרה ברגע האחרון רק לאחר שהמחיר לשני הצדדים מאי הסכמה הופך לגבוה והרסני עבורם במידה בלתי נסבלת אף אם לא בהכרח באותה מידה לכל הנוגעים בדבר. בימים אלה ישראל נמצאת במשבר חמור בשל מחלוקת כזו שיש בה סכנה לקיומה אך גם הזדמנות לפנות לדרך חדשה באמצעות פשרה שגובשה ברגע האחרון.

מניסיוני בליווי עסקים משפחתיים וכמגשר במצבי קונפליקט מורכבים למדתי כי גישור בעסקים משפחתיים מצליח אך ורק כשכל הצדדים המשתתפים בתהליך הגישור נחושים להצליח בו ולקיים את הקשר ביניהם בדרכי שלום, מתוך הבנה שיש למזער ככל הניתן את מחירי המלחמה ולמקסם את יתרונות השלום לתועלת הדדית.

לעומת זאת, גם למדתי שחלק מתהליכי גישור כאלה מתנהל רק למראית עין כצעידה נחושה לכאורה לקראת הסדר סביר, בעוד התהליך כולו הוא למעשה תהליך מלחמתי הרסני שמוסווה כתהליך למציאת פתרון של שלום. תהליכי גישור סיזיפיים והרסניים כאלה מתנהלים על ידי צדדים טעוני רגשות עזים כשמטרתם היא לפרוק את כעסיהם, להתיש את זולתם ולהכאיב להם ולפעמים אף להביא לחורבנם.

למרבה הצער, אפשר להתרשם שמתנהל כיום בין מתנגדי הרפורמה המשפטית לתומכיה מקרב חברי הכנסת והשרים קרב "על כל הקופה" הנקרא גם "Zero sum game" ובעברית "משחק סכום אפס". בתהליך כזה יש לכאורה רק מנצח אחד אך בעניין שלפנינו יש בו לפחות שני מפסידים ואף הרבה יותר מכך. במקרה כזה נכון יותר לכנות את התהליך בשם "נקמת שמשון" שבשפה העממית מתואר גם כ"תמות נפשי עם פלשתים" ולפעמים גם כהתאבדות קולקטיבית.

פשרה מצריכה יצירתיות

על סדר היום של הממשלה בישראל נמצא כיום גורלה של המדינה כשיש סכנה ממשית לקיומה ופגיעה נוראה בחיי אזרחיה ואילו בעסק המשפחתי זו המשפחה כשעל הכף נמצאת השלומות של כל חבריה המתפרנסים מהעסק המשפחתי. אלה שמגיעים להרס הדדי ואובדנות עושים זאת לרוב באופן בלתי נשלט ולא בהכרח מודע. העדר המודעות מוביל אותם לנפילה לתהום שהייתה פעורה ביניהם לאורך כל הדרך כשהסכנה הייתה מוכרת ומובנת להם היטב.

תפקידו של מגשר מיומן במצבים של סכנה קיומית כזו הוא מורכב וסבוך מאין כמותו. עליו לזכות באמון מלא של כל הצדדים ולהיות קולט הברקים והרעמים של כל ברי הפלוגתא לחוד וביחד, לנהל את כל הסוגיות שעל סדר היום בתחכום רב הכולל תשומת לב לכל הפרטים, גם אלה הנראים זניחים לכאורה, להזהיר מהחלופה המאיימת של אי הסכמה ולנטוע תקווה שאפשר להגיע להסכמה תוך מענה רגשי וענייני שמהווה ניצחון משותף לכל הצדדים המעורבים בתהליך וגם לכל אחד מהם בדרכו. לדעתי, היחידי שעדיין יכול להיכנס כיום ולא בקלות לתפקיד המגשר הוא רק נשיא המדינה.

פשרה ברגע האחרון במחלוקת עזה היא אפשרית אך מצריכה יצירתיות, תמיכה רחבה ואומץ רב. בימים נוראים אלה שבין המיצרים יש לעשות כל מאמץ ולהפוך כל אבן כדי שיימצא מוצא מהפלונטר המסוכן אליו נקלענו שלא בטובתנו ונוכל לצאת לדרך חדשה ומועילה ביחד. אם תרצו אין זו אגדה.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.