תקציר: בפרשה זו עולה השאלה התיאולוגית המתבקשת, את מי ה' מנסה? מי קהל היעד של ניסיונות אלה? לכאורה התשובה פשוטה, היות וניסיון צריך לחול על כלל העם. ברם חז"ל במדרש בראשית רבה, נוטים לחשוב שהאל מנסה רק את אלה שיכולים לעמוד בניסיונותיו. דעה זו הופרכה אין ספור פעמים במהלך ההיסטוריה היהודית...

[לקובץ המאמרים על פרשת עקב, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת עקב דן פרק ח' במשמעות הדתית של מצבם הכלכלי של בני ישראל בזמן היותם במדבר ובעתיד, כאשר יכנסו לארץ כנען. 

בפסוקים הראשונים של הפרק האמור, פסוקים א' – ו', קיימת דרישה מבני ישראל ללמוד את הלקח מהדרך הניסית בהם הם הונהגו על ידי האל: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם. וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֺתָו אִם לֹא. וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ, לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם. שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ"[1].

מפסוקים אלה עולה בבירור כי במהלך הנדודים במדבר בני ישראל לא סבלו ממחסור בבגדים ונעליים. אבל הנס המרכזי במדבר היה בדמותו של המן, אספקת מזון על בסיס יומי שירד מהשמיים, פרט לשבתות [2]. התכלית של אספקה מופלאה זו הייתה לנסות את בני ישראל, שנאסר עליהם ללקוט יותר מהמנה היומית, נאסר להם להותיר את המן ליום המחרת ונאסר להם ללקוט ממנו בשבת. ניסיון זה כבר סופר לנו בספר שמות כדלקמן:" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא. וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם" [3].

מעבר לניסיון האמור כאן, אליו נחזור בהמשך, בירידת המן על בסיס יומי מוצגת תכלית לטווח הארוך

ה' מאכיל את בני ישראל אוכל מסתורי כדי ללמדם שאין להתייחס למזון כאל דבר הניתן בדרך הטבע, אלא בגין הציווי של ה' למשרתיו בטבע, כדברי הפסוק שהובא קודם לכן:" לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם". 

בהמשך פרק ח' האמור, הסופר המקראי מזהיר את בני ישראל מפני שכחת ה', בגין רוב הטובה שיש בארץ כנען. ארץ זו מתוארת כארץ עם נחלי מים, עיינות ותהומות בבקעה ובהר, בית גידול לפירות ומינים שונים של דגן ולבסוף מוזכרים סוגים שונים של מחצבים הטמונים בעומק אדמתה. עושר שכזה יכול להוביל את בני ישראל לחשיבה שהוא מעשה ידיהם, וכך לשכוח את ה', ולנטוש את קיום מצותיו, כדלקמן:" וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה"[4]. לשון אחר – הישגים חומריים עלולים לגרום לאדם תחושה כוזבת כי בכוחו האישי הוא השיג את מה שהגיע אליו, ובכוחו זה הוא יכול להשיג עוד ועוד, כך שהשאיפה האנושית להישגים חומריים מרחיקה את האדם מאמונה באל.

עיקר הניסיון של הורדת המן בתנאים מגבילים, הייתה כאמור, לבחון את מידת ביטחונם של בני ישראל בה', במקטע החשוב ביותר לאדם – אספקת מזון במקום עוין בלב המדבר. הישענות האדם על כוחו בלבד, תוך שכחת אלוהים הינה גאווה שלא במקומה, גאווה שיכולה אף לדרדר את האדם להאמין בעבודה זרה, היות שהוא חושב שהשיג את כל הונו בכוחותיו הוא. כך מתבטאים הנביא הושע ויחזקאל, בעניין זה: "וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל"[5], "הִנֵּה חָכָם אַתָּה מדנאל (מִדָּנִיֵּאל) כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ. בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל, וַתַּעַשׂ זָהָב וָכֶסֶף בְּאוֹצְרוֹתֶיךָ. בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ וַיִּגְבַּהּ לְבָבְךָ בְּחֵילֶךָ"[6].

את מי מנסים?

לכאורה שאלה מיותרת היות וניסיון אמור לחול על כולם. ברם חז"ל בפרשנותם חשבו אחרת וטענו כי את הניסיון משית ה' על אותם אלה שיכולים לעמוד בו, והם מביאים שלושה משלים בנדון, כדלקמן: "... אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים שאינו מספיק לקוש עליהם (להקיש ולהכות) אחת (פעם אחת) עד שהוא שוברם. ובמי הוא בודק? בקנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר (תהילים י"א) ה' צדיק יבחן...

אמר רבי יוסי בן חנינא: הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה – היא משתבחת וכל זמן שהוא מקיש עליה – היא משתמנת (לשון שמן וטוב, משתבחת מאוד) ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה אינו מספיק לקוש עליה אחת עד שהיא פוקעת (=בוקעת). אמר ר"א: משל לבעל הבית שהיו לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע. על מי הוא נותן את העול? לא על זאת שכחה יפה?"[7].

למרות יופיים של משלים אלה, הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו אחרת. במהלך ההיסטוריה היהודית היו אין ספור ניסיונות שדווקא פגעו בחוליות החלשות של העם, והם לא עמדו בו. בדברים הבאים נביא דוגמא היסטורית מחיי היהודים בספרד הנוצרית באמצע המאה ה- 14, במהלכה הוכבד העול על הקהילות היהודיות בספרד הנוצרית, שגרמה לגל של התנצרות או פריקת עול מוחלטת.

עקרונית ניתן לאפיין את מצב היהודים בספרד במהלך המאה ה-14 באי יציבות [8]. היהודים שהיוו מיעוט דתי, היו נתונים לחסדי השלטון, ותחת לחצה הבלתי פוסק של הכנסייה הנוצרית. למרות רדיפות השלטון, הייתה בקהילה היהודית שכבה של בעלי ממון, שהיו בשל כך מקורבים למלכות. תקופה זו מציינת מפנה בתולדות היהודים בספרד. בנוסף לרדיפת השלטון חלה התדרדרות במעמדם ובחוסנם הפנימי של הקהילות, אשר נפגעו עקב גורמים פנימיים. המלחמות הרבות בין ממלכות ספרד השונות ופרוץ המגיפה השחורה גרמו לאיום פיזי על חיי היהודים בקהילות. הללו הואשמו בהתפשטותה של המגיפה השחורה ורבים מבני הקהילה היהודית מתו על קידוש השם [9].

בנוסף, קמו מתוך היהודים אנשים שהמרו את דתם ויצאו חוצץ כנגד דת אבותיהם. המומר המפורסם באותה תקופה היה אבנר מבורגוס, שפעל ללא ליאות כנגד אחיו לשעבר, והאשימם בעלילות שווא לרוב [10]. נציגי הקהילות היהודיות היו נגועים בהסתאבות ובשחיתות. היו אלה יהודים עתירי נכסים וממון שהתרחקו מדתם ומשליחותם הקהילתית. אותם פרנסי הקהל, הואשמו במעשי זימה והוללות, שאך הגבירה את השנאה מצד השלטון הנוצרי ופשוטי הקהילה היהודית כלפי אותה אליטה יהודית. מכה פנימית נוספת שניחתה של הקהילה היהודית הייתה תופעת המלשינות, שהפכה למגפה של ממש, וסיכנה יהודים רבים בקהילות השונות באם המלשין היהודי לא על סיפוקו ב"דמי לא יחרץ".

במלכויות אחרות בספרד, אורגון, וולנסיה וקטלוניה שררה יציבות יחסית תחת שלטונו של פדרו הרביעי (ראו דיוקן למטה), אולם גם כאן, סבלו היהודים מעלילות שונות, בעיקר בעקבות המגיפה השחורה. כדי להתגונן כנגד מצב זה, התארגנו קהילות אלה ותיקנו תקנות בשנת 1354, אולם מקוצר היריעה לא נדון בתקנות אלה כאן. יוצא מכלל דברים אלה, שרבים מפשוטי העם, החוליות החלשות בקהילות היהודיות לא עמדו בלחץ המאורעות והמרו את דתם במספרים גדולים. כך שהניסיון לא מותאם רק לחזקים אלא חל על כולם ללא הבדל כזה או אחר.

אחרית דבר

פרק ח' בפרשת עקב דן במשמעות הדתית של מצבם הכלכלי של בני ישראל במדבר, ובעתיד כאשר הם יכנסו לארץ כנען. המוטיב השזור בדיון זה נסוב על האפשרות שהצלחה כלכלית יכולה לגרום לתחושה של כוחי ועוצם ידי עשתה את כל החיל וזה, ולשכוח את ה' ומצוותיו. 

בתקופת השהייה במדבר, ירד אוכל אלוהי לבני ישראל מהשמיים – המן. למרות שהדבר בא לענות על הצורך הבסיסי ביותר של האדם, המקרא מתייחס לירידת המן כאל ניסיון תמידי, היות וחלו באספקתו הגבלות שונות ומשונות. גם הכניסה העתידית לארץ כנען טומנת בחובה סכנה של ריחוק מה', היות וארץ כנען לפי התיאור המקראי הינה ארץ משגשגת ופורייה.

כאן עולה השאלה התיאולוגית המתבקשת, את מי ה' מנסה? מי קהל היעד של ניסיונות אלה? לכאורה התשובה פשוטה, היות וניסיון צריך לחול על כלל העם. ברם חז"ל במדרש בראשית רבה, נוטים לחשוב שהאל מנסה רק את אלה שיכולים לעמוד בניסיונותיו. ברם דעה זו הופרכה אין ספור פעמים במהלך ההיסטוריה היהודית, ואנו הבאנו דוגמא אחת, מני רבות, המתארת את מצב היהודים בספרד הנוצרית באמצע המאה ה- 14. לפי הידוע בלחץ של השלטונות והכנסייה, לא עמדו יהודים רבים, שחלקם התנצר או לחילופין פרק כל עול אפשרי.

דוגמא בולטת זו, ועוד רבים שכמותה אומרת לנו כי למצער הניסיון האלוהי כאשר הוא מגיע, הוא כללי ואין בטחון כלל שכולם יעמדו בו כפי המצופה.

[לקובץ המאמרים על פרשת עקב, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

•  אוסף המאמרים על פרשת עקב;
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת עקב באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.

[1] דברים, פרק ח', פסוקים: א' – ו'. ראה – עולם התנ"ך, דברים, דודזון – עתי, ת"א, 1999, עמודים: 90 -89.

[2] היבטים נוספים אודות המן ראה – אבי הראל, המן – אוכל שמיימי או אוכל איכותי? ייצור ידע, פברואר 2020.

[3] שמות, פרק ט"ז, פסוקים: ד' – ה'.

[4] דברים, פרק ח', פסוקים: י"ז – י"ח.

[5] הושע, פרק ב', פסוק י'.

[6] יחזקאל, פרק כ"ח, פסוקים: ג' – ה'.

[7] מדרש בראשית רבה, ל"ה.

[8] אבי הראל, מבוא לזיהויו של רבי משה נגה, מנדלי מוכר ספרים, הרצליה, 2012, עמודים: 16 – 15.

[9] גרץ, שפ"ר, דברי ימי ישראל, כרך ח', פרק י'(כולו).

[10] ראה – בער, י. תולדות היהודים בספרד הנוצרית, ת"א, 1965, עמודים:210 - 192.