תקציר: במאמר קודם, ראינו כיצד הוצגה לנו פרשת הצוללות כאירוע חדש ייחודי, ולא בחלק מתהליך שנמשך על פני 28 שנה, שבו אישרו לפחות שלוש ממשלות ישראליות (פרס, שמיר ורבין) שדרוג של צוללות מצריות או רכש של צוללות מצריות בארה"ב או בגרמניה, בתמורה להתעצמות ישראלית, הן של מטוסים והן של צוללות... במאמר זה אנסה לבחון את השאלה כיצד.

[לאוסף המאמרים על פרשת הצוללות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

הכותב תחת השם: 'זווית אחרת', הוא יוצר דיגיטלי. לבלוג שלו, לחצו כאן.

* * *

במאמר קודם, ראינו כיצד הוצגה לנו פרשת הצוללות כאירוע חדש ייחודי, ולא בחלק מתהליך שנמשך על פני 28 שנה, שבו אישרו לפחות שלוש ממשלות ישראליות (פרס, שמיר ורבין) שדרוג של צוללות מצריות או רכש של צוללות מצריות בארה"ב או בגרמניה, בתמורה להתעצמות ישראלית, הן של מטוסים והן של צוללות... במאמר זה אנסה לבחון את השאלה כיצד.

שלוש החלטות קיבלו כזכור ממשלות ישראל בסוגיה זו:

• החלטת ממשלת רבין בשנת 1993, לאשר לארה"ב מכירה של צוללות 209 למצרים אל מול עסקת הרעם; 
• החלטת ממשלת רבין בשנת 1995, להסכים שגרמניה תמכור צוללות מסוג 209 למצרים בתמורה לעסקת הצוללת השלישית;
• החלטת ממשלת נתניהו לאשר את עסקת הצוללות המצרית-גרמנית בשנת 2010 בתמורה להטבות שונות.

[למאמר הקודם בסוגיה זו: 'שובה של עסקת הצוללות – המקורית', לחצו כאן]

איפה הזיכרון הארגוני?

לאחר שנודע לי על דבר קיומם של האישורים הקודמים בזמן ממשלת רבין, למכירת צוללות מסוג 209 למצרים, היה מוזר בעיני, כיצד הציבור הישראלי לא שמע דבר על העסקאות הקודמות. זה לא הגיוני לנוכח שני דברים:

1. פרשת הצוללות נמצאת בכותרות משנת 2016;
2. בראיון שלו לקרן מרציאנו נתניהו לא אמר על כך דבר, מה שהצביע לדעתי, על כך שהוא עצמו לא היה מודע לעסקאות הללו.

אם ראש הממשלה איננו מודע לנושא מסוים, יכול מאוד להיות ששכח, ויכול להיות גם שעבודת המטה סביב הנושא הייתה פגומה!

לא מעט גופים היו מעורבים בהחלטות שקיבלה מדינת ישראל: 

• גופי הערכה, שכוללים את אמ"ן והמוסד, מעריכים את השפעותיו של הצעד על מטרותיה האסטרטגית של מדינת ישראל במרחב המושפע מהתוכנית.
• אגף תכנון במטה הכללי אחראי על סקירה היסטורית, שמשפיעה על האסטרטגיה שנבחרה; ובנוסף, הוא אחראי על הגדרת מרכיבי ההערכות הנובעת מהחלופות האסטרטגיות. 
• חיל הים אחראי על חוות הדעת המקצועית בתור הגוף שיאלץ להתמודד ולתכנן את המענה המקצועי מכך שיהיו צוללות מסוג זה או אחר בידי המצרים על כל השלכותיו.
• משרד הביטחון אחראי בין השאר על הנושא התקציבי על הסכמים חוזיים ועל ניהול הפרויקט האמור.

בקצרה חגיגה שלמה מרובת משתתפים, בפיקוחו ואחריותו של ראש המל"ל.

אחריות המטה לביטחון לאומי

המטה לביטחון לאומי הוא גוף מטה בעל תפקיד אחד המוגדר בחוק: להיות "גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל". המטה פועל כחלק ממשרד ראש הממשלה ומקום מושבו בירושלים.

על מנת לבצע את תפקידו כמוגדר בחוק, המטה לביטחון לאומי אחראי על מספר תחומים:

1. לרכז את כל עבודת המטה של הממשלה ושל הקבינט ושל כל גוף אחר שמונה כחוק בענייני החוץ והביטחון.
2. להכין את דיוני הממשלה כנאמר בסעיף 1, להציג את החלופות לגבי נושאי הדיון, בנוסף להצגתם על ידי הגופים הנוגעים בדבר, להציג את החלופות ומשמעותן כפי שבחן אותן, ולהציג את החלופה המנומקת של המל"ל.

לעבודת מטה יש חשיבות רבה והיא מגדירה לא מעט פעולות שיבוצעו בהמשך, עמ"ט משפיע על כל המערכת ויש לו השפעה רבה על: ההיגיון המסדר, רכש, הערכות, כוח אדם וכו'.

מיפיתי את רשימת המעורבים וטילפנתי אליהם:

דיברתי עם לא מעט אנשים, משהו כמו 40 במספר. דיברתי עם כל ראשי המל"ל שחשבתי שהיו מעורבים, עם סגנו של ראש המל"ל וראש האגף למדיניות ביטחונית ואסטרטגית, עם מפקדי חיל הים הרלוונטים, עם מפקד אג"ת מאותם ימים, עם ראש אמ"ן ועם לא מעט אחרים. 

דיברתי עם עיתונאים בכירים, ביניהם כאלה שכתבו לא מעט על פרשת הצוללות. היחיד שלא דיברתי איתו היה מאיר דגן ז"ל שהיה ראש המוסד בשנים האמורות, זה היה קצת למעלה מכוחותי. 

היו כמה אנשים בודדים שסירבו לדבר וטעמם עימם, אבל רוב האנשים אמרו מספיק בשביל שאוכל להצליב דברים ולהגיע למסקנות. 

להפתעתי הרבה גיליתי שלאף אחד מהאנשים עמם דיברתי, לא היה מושג לגבי העסקאות האמריקאית-מצרית או הגרמנית-מצרית מהשנים 1993 ו- 1995 בהתאמה. קצת הוכיתי בהלם, שאנשים שליבת העיסוק המקצועי שלהם היא כלי שיט, ואנשים שהיו אחראיים ומעורבים על ביצוע עבודת המטה סביב העסקה המצרית של שנת 2010 לא היו מודעים לנושא.
בדף הפייסבוק של ד"ר פנחס יחזקאלי, הגיב למאמר אל"מ במיל' אייל בן ציון, שהוא איש צוללות וותיק, ששימש כמפקד שייטת הצוללות. לא היה לו מושג על מה מדובר. הנה לפניכם דוגמה חיה, אחת מיני רבות.

הגוף האחראי על שימור החומר במדינת ישראל, והבאתו לפני מקבל ההחלטות, הוא אגף תכנון במטה הכללי

אג"ת הוא שאחראי על סקירות אירועי עבר, וחייב להכליל בסקירותיו - הנכללות בעבודת המטה - ארועי-עבר, שמשפיעים על קבלת ההחלטות העכשוית. העובדה שמי שהיה ראש אג"ת לא ידע דבר על הנושא מטרידה ומטילה ספק גדול ביכולת שימור החומר והידע במדינת ישראל. כל אדם שיקרא את השורות הללו חייב לשאול את עצמו, האם זה האירוע היחיד שאין בו שימור של ידע? סביר מאוד להניח שלא. בהתחשב באמצעים הטכנולוגים הזמינים היום לאחזור מידע זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת.

במונחי אסטרטגיה, 15 שנה זה כלום זמן, פסיק. המצב מול מצרים של שנת 1995, והמצב מול מצרים של שנת 2010, אינו שונה מהותית. התפקיד שממלאת מצרים באסטרטגיה האזורית הישראלית רק גדל והתרחב לאורך השנים ואיתו גם הדרישות לכלים המתאימים מצד המצרים על מנת לבצע את תפקידם האזורי. הדרישות הללו כללו גם ספינות שטח גדולות יותר, השבחה של מערך הצוללות המצרי (בשנים הרלוונטיות) וגם צוללות חדשות כנדרש.

העובדה שמתקיים דיון אסטרטגי במדינת ישראל, ולא מוזכרים בו אירועי עבר פוגעת ביכולתם של מקבלי ההחלטות להבין את ההיגיון המנחה העומד מאחורי האסטרטגיה הישראלית לאורך שנים. אסור שזה יהיה כך ושהדברים יתנהלו במנותק האחד מהשני. היא מעידה על סטגנציה עמוקה במערכת הביטחונית, ואבדן הזיכרון הארגוני. זה איננו סימן מבשר טובות למערכת הביטחון הישראלית.

מבין כל האנשים עמם דיברתי הגדיל לעשות אחד מראשי המל"ל לשעבר, שבטון אפולוגטי מיהר לדבר על חוק המל"ל, והטיל את האחריות להבאת החומר, ברזולוציה הזאת, על אג"ת. הוא אגב צודק, אבל המהירות שבה מיהר לנתק את עצמו מהאירוע הייתה לדעתי מטרידה, במיוחד בהתחשב בכך שהוא אחד הקולות הקולניים יותר סביב פרשת הצוללות וכלי השיט. ראוי לטעמי להכיר פרשה מכל היבטיה, כולל ההיסטוריים, לפני שמסתבכים בהצהרות ובמתן תצהירים.

מזלה הגדול ביותר של מדינת ישראל הוא שאויביה היו עד היום ערבים. שרדנו עד כה כי החפיפניקיות שלהם עלתה על שלנו (המילה 'חפיף' באה משפתם, זוכרים? רק שהאויב הנוכחי שאיו אנו מתמודדים הוא האיראנים. אצלם, תכנון אסטרטגי מתבצע ביסודיות, לאורך שנים רבות ויש להם זמן, סבלנות ומשאבים. ניסים לא יעזרו לנו כאן, ומקצועיות איננה מילה גסה. הגיע הזמן, רבותי, להתנהל בהתאם.

ומילה לסיום: הממצאים הללו שמצאתי, מטרידים כל כך, בהיבטים רבים כל כך, עד שהעברתי אותם, אחר כבוד, לוועדת החקירה בסוגיית הצוללות. זכות הציבור לדעת, וחובה על וועדת החקירה לדעת.

[לאוסף המאמרים על פרשת הצוללות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת הצוללות;
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• הרחבת המושג: 'סטגנציה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), פרשת הצוללות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.