תקציר: תאמינו ברפורמה משפטית, תאמינו במהפכה המשטרית, אבל אל תאמינו למילה שפוליטיקאי אומר לכם!

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בספטמבר 2023

המאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

תאמינו ברפורמה משפטית, תאמינו במהפכה המשטרית, אבל אל תאמינו למילה שפוליטיקאי אומר לכם!

הקשר בין פוליטיקאים לאמת איננו משהו, כידוע, ובעבר המחשתי הרבה באתר זה, כי מוסר איננו ערך מוביל במאבקים פוליטיים [למי שזקוק לתזכורת, לחצו: 'מוסר וצביעות בפוליטיקה. למה היא כל כך מגעילה?'].

וכיוון שהמחאה על סדר היום, ופוליטיקאים רבים נזעקים "להגן" על בית המשפט, צרפתי כאן לקט עבור אלה שעוד זקוקים להוכחה לאיזה תהומות הידרדרה הפוליטיקה הישראלית, שאנחנו מממנים בכספנו. הנה, תהנו!

את סוגיית הגופות הצפות בירקון כבר הבנו, אבל מה אהוד ברק חושב באמת על בג"ץ?

ב- 20 בספטמבר 2023, במהלך ביקורו המדיני של בנימין נתניהו בארצות הברית, התראיין ברק לרשת CBS וסיפר את שעתיד לקרות לישראל בעקבות המהפכה החברתית (ראו בכרזה למעלה). דעתו על מהפכה המשטרית הייתה נחרצת: "אנחנו נחסום את הניסיון לקטוע את חייה של מדינת ישראל כדמוקרטיה. חלק מהאנשים עלולים לאבד את חייהם בדרך. אמרתי לציבור שאנחנו ניאלץ להתמודד עם דם יזע ודמעות..." (אדלסון, 2023).

זה שאהוד ברק רוצה 'להעיף' את בנימין נתניהו ולחזור לשלטון בזכות הגופות שצפות בירקון כבר הבנו... ("...אהוד, לך יקראו כאשר יצופו גופות בירקון. אני מבקש להדגיש – לא יצופו גופות של שוהים בלתי חוקיים מהשטחים ולא של ערבים ישראליים; יצופו גופות של יהודים, שיהודים הרגו..."). אבל הוא באמת חושב, שרפורמה בבית המשפט העליון תפגע בדמוקרטיה?

ב- 29 בנובמבר 1999 העבירה הכנסת ה- 15, של ראש הממשלה אהוד ברק ויו"ר הכנסת אברהם אברום בורג את ההחלטה הבאה (ותודה ל- Ilan Arad, שהזכיר לי את זה בפוסט שלו):

"1. הכנסת קוראת לבית המשפט העליון להימנע מלהתערב בנושאים ערכיים, הלכתיים, אידיאולוגיים ופוליטיים.

2. הכנסת קוראת לבית המשפט העליון להימנע מלהתערב בחוקים שהכנסת חוקקה ובסטטוס קוו הקיים מאז ייסוד המדינה.

3. הכנסת מכריזה כי יש להרחיב את פורום שופטי הבג"ץ ולאפשר ייצוג לכל חלקי העם.

4. הכנסת מתנגדת לגישת נשיא בית המשפט העליון, שלפיה "הכול שפיט" במערכת המשפט.

5. הכנסת קוראת להידברות בין כל חלקי האוכלוסייה על מנת לקרב בין הדעות ולמנוע קיטוב בעם...".

האם מישהו חושב שהחלטה כזו יכולה להתקבל בניגוד לדעתם של ברק ובורג? לאיזה ברק ובורג להאמין? תחליטו אתם.

אברהם בורג, בין מלכות ישראל החדשה לבית המשפט העליון...

הגדיל לעשות אברהם בורג, שמיד אחרי נפילת ברק ב- 6 בפברואר 1999, ביקש לרשת אותו, ויצא בראיון שתקף את אהרן ברק ובג"ץ. כזכור, בורג ירד מהרדאר שנים, וחזר לרגע בזכות המחאה, כדי לקרוא ב- 1 במרץ 2023, לניצחון ממלכת ישראל החדשה, על ממלכת יהודה; הוא המשיל את 'ישראל הראשונה' לממלכת ישראל הקדומה (להבדיל ממלכת יהודה), ושהציע לבניה להתחבר לאתוס חדש, אבל עתיק ימים, שישמש להם מכנה משותף פנימי, אזורי ועולמי... [למאמר: 'אברהם בורג וניצחון ממלכת ישראל על יהודה…', לחצו כאן]

כותב שחר אילן ב'הארץ' ב- 28 בפברואר 2001 על אברום בורג כך:

"... אם יש תחום שבו החרדים ובורג מסכימים, הרי זה היחס לבג"ץ, להרכב של בית המשפט העליון ולמהפכה החוקתית. "אני קרוב לרות גביזון", הוא אומר, "ומי שמאוד השפיע עלי זה השופט מנחם אלון, שכמשנה לנשיא בית המשפט העליון יצא נגד הרפורמה החוקתית. המצב הנכון הוא שלא הכל שפיט ולא הכל בגיץ ולא מלאה הארץ משפט. בג"ץ", הוא מתלונן, "יונק כל אפשרות להידברות קהילתית. הכל מופקע ונשאב לתוך המערכת המבג"צת או המתבג"צת". בראיון שהעניק לפני כחצי שנה ל"עורך הדין", ביטאון לשכת עורכי הדין, ביקר בחריפות את הרכב בג"ץ, שאינו מבטא את השינויים בחברה הישראלית. התוצאה, לדבריו, היא ש"יש קבוצות גדולות באוכלוסייה שמרגישות מנוכרות למעשה הבג"צי, שבית המשפט אינו המוסד שלהן. זו מציאות מסוכנת".

דווקא בתחומי הדת והמדינה, שבהם בג"ץ לכאורה מזדהה עם עמדותיו של יו"ר הכנסת, בורג היה מעדיף שהוא לא יתערב. "בישראל לקחנו את החופש לפרש מרחק גדול מדי. לא אחת הפרשנות המשפטית מנותקת מכוונת המחוקק. לדוגמה, כל הסוגיות של דת ומדינה. אני תוהה, האם זה באמת עניינה של מערכת המשפט לעסוק בסוגיות של דת ומדינה"? הוא עצמו, למשל, סבור שבג"ץ אינו צריך להתערב בענייני כשרות ולהשאיר את הנושא לשוק החופשי. "ירצו, יקנו. לא ירצו, לא יקנו". לדעתו, "העיסוק האובססיווי של בג"ץ בנושא הוא המחזק הגדול ביותר של יחסי דת ומדינה".

בורג תומך נלהב בחוקה, אבל בראיון ל"הלשכה", ביטאון אגודת עורכי הדין בירושלים, הבהיר לא כבר, כי אינו רוצה שבג"ץ יחוקק אותה, אלא הכנסת. ואם הכנסת אינה מסוגלת להגיע להכרעה? "לא כל הבעיות יכולות להיפתר בדורנו", הוא אומר. "הכנסת היא הריבון האמיתי ואם יש בה מחלוקת אז יכול להיות שהעם לא הגיע למצב שהוא יכול להכריע" (אילן (2001).

מתן כהנא מגן על בית המשפט מפני עצמו...

"המטרה היא להגן על בג"ץ. מפני מי? מפני עצמו. אנו אוכלים היום את פירות הבאושים של המחטף החוקתי שבוצע פה בנות ה- 90. אני מאמין שנדרש מאזן אימה בין שלושת הרשויות, איזונים ובלמים. שופטי בגץ, אתם קורעים את החבל" (מתן כהנא נואם כנסת, מתוך תוכניתו של אראל סג"ל, 'הדו"ח', 20/8/23).

גדעון סער מציע לפצל את תפקיד היועמ"ש, ולערוך שימוע לשופטים...

"חייבים לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ולהעביר את סמכויות התביעה למבקר המדינה, לא רק בגלל ריכוז הסמכויות הקיצוני. המצב שבו אותו אדם גם מייעץ לראש הממשלה ולשרים בענייני מדיניות, וגם מוה על חקירתם והעמדתם לדין הוא לא הגיוני, ונגוע בניגוד עניינים מובנה.

התביעה צריכה להיות עצמאית, אבל כמו על כל רשות חייבת להיות עליה ביקורת אפקטיבית. צריך לתת שינים לנציבות תלונות הציבור על הפרקליטות. זה צריך להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, עם סמכויות חקירה, ושלהמלצותיו צריך שיהיה תוקף מחייב.

מינוי שופטים לבית המשפט העליון לא צריך להתנהל בחדרי חדרים. נעביר את הצעת החוק שלי לשימוע פומבי למועמדים לבית המשפט העליון. אנחנו נציג תוכנית סדורה ושלמה לתיקון מערכת המשפט. יש הרבה מה לעשות, ואנחנו נעשה!"

מה עדעון סער חושב על פסקת ההתגברות

בפברואר 2020 הגיב סער על החלטת בג"ץ בנושא חוק הפיקדון של המסתננים כך: "החלטת בג״צ בנושא חוק הפקדון של המסתננים היא שגיאה חמורה. היא פוגעת באחד הכלים האפקטיביים האחרונים שנותרו לעידוד יציאת מסתננים מהארץ... יחד עם חברי, יואב קיש ומאי גולן, הגשתי עכשיו הצעת חוק לפסקת התגברות לנושא המסתננים בדומה לזה שנקבע בחוק יסוד: חופש העיסוק, בנושא איסור יבוא בשר לא כשר ב-94" – כלומר סער מציע חוק עוקף בג"צ – בדיוק מה שזועקים נגדו מתנגדי הרפורמה המשפטית כצעד שיביא לסוף הדמוקרטיה (יואלי, 2023).

ומה גדעון סער חושב על עילת הסבירות?

"עילת הסבירות, אשר מעוגנת בפסיקות בית המשפט העליון בלבד, הפכה עם השנים ל'דלת אחורית' להחלת ביקורת אם החלטה של נבחר ציבור סבירה או לא. בכך, שמים השופטים את סל הערכים שלהם מעל זה של נבחרי הציבור!".

לא קשור אבל בכל זאת: מה חושב גדעון סער על הקמת המשמר הלאומי?

חשוב להקים כמובן... "ישראל תנצח!".

יאיר לפיד מופיע בכנס קהלת, ומתנגד לאקטיביזם השיפוטי...

"אני התנגדתי, אני עודני מתנגד לאקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו של כבוד השופט אהרן ברק. לא נכון בעיני שהכל שפיט. לא נכון ביני שבית המשפט העליון ישנה סדרי עולם, בעודו פועל על פי 'מבחן האדם הסביר' (עילת הסבירות) שזו הגדרה מעורפלת וסובייקטיבית לגמרי, שהכנסת מעולם לא הכניסה לספר החוקים. לא נכון בעיני שתופר הפרדת הרשויות, הבסיס המקודש של השיטה הדמוקרטית, ורשות אחת תשים את עצמה מעל האחרות.

לסיכום: אריק איינשטיין צודק:

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• מאמר: 'מוסר וצביעות בפוליטיקה. למה היא כל כך מגעילה?';
• אוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם';
• אוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), מוסר וצביעות בפוליטיקה. למה היא כל כך מגעילה? ייצור ידע, 6/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• אריה יואלי (2023), סער: החלטת בג"צ - שגיאה חמורה; נחוקק פסקת התגברות, סרוגים, 12/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אברהם בורג וניצחון ממלכת ישראל על יהודה, ייצור ידע, 5/3/23.