תקציר: התגברות הטרור הרצחני בכבישים הראשיים ביהודה ושומרון, מציבה את מערכת הביטחון בפני מבוכה מבצעית. מתוך המבוכה יצמח בוודאי בתוך זמן המענה המבצעי הנכון. ובינתיים, הביקורת המוטחת באלוף פיקוד המרכז, מופקרת וחסרת אחריות. מפקדי צה"ל והשב"כ בוודאי ראויים למלוא אמון הציבור.   

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

התגברות הטרור הרצחני בכבישים הראשיים ביהודה ושומרון, מציבה את מערכת הביטחון בפני מבוכה מבצעית. זו לא חולשה להכיר במבוכה, ממש להיפך.  גם צבאות מנצחים נקלעו לא פעם למבוכה מבצעית. הדרך להתמודדות במצבים כאלה מתחילה בהכרה בשורשי המבוכה.

הטרור מנצל את נקודת התורפה הכרוכה בחופש התנועה בצירי יו"ש הפתוחים לכל תושבי המרחב ללא הבחנה בין פלסטינים לישראלים. בכל רשת הכבישים הפרוסה בשטחי C, אין כביש אחד המגביל תנועת כלי רכב פלסטינים. מתוך מגמה להקל על תנועת הפלסטינים הוסרו בעשור האחרון כמעט כל מחסומי הבידוק לכלי רכב פלסטיניים. וכך, בכל הצירים הנתונים תחת שליטה ישראלית פלסטינים וישראלים משתלבים יחד בתנועה.

הנסיעה אסורה רק ליהודים

מצד שני, בכניסה לכל שטחי AB, מוצבים שלטים אדומים עליהם אזהרה: "הכניסה אסורה לישראלים!" בפועל, הכניסה אסורה רק ליהודים. אזרחי ישראל שאינם יהודים, מבלים בקניות במרכזי המסחר של ג'נין ושכם ומרגישים שם בטוחים למדי. בצירים אלה, הנתונים לשליטת הרשות הפלסטינית, מתקיים למעשה אפרטהייד מובהק נגד ישראלים יהודים.

עד להתפרצות גל הטרור במרץ 2022 מדיניות התנועה החופשית לכולם בצירים הנתונים לשליטה ישראלית, הציגה מופת של דו קיום. במרץ 2022 חלה תפנית. לא ברור מה בדיוק הדליק את גל הניפוץ לטרור המתחדש, זו הייתה ככל הנראה תוצאת הבשלה של מכלול תנאים, בהם תפוצת נשק שהוברח ברובו מגבולות ירדן. כמות הנשק יחד עם תנאים סוציולוגיים שהפעימו דור צעיר שנולד אחרי חומת מגן, חוללו תנאים להתארגנות קבוצות טרור בעלות רוח לחימה חדשה. פעילותן של קבוצות טרור אלה, בעיקר בג'נין ובשכם, ערערה את שליטת מנגנוני הרשות הפלסטינית והפכה אזורים שלמים לחממות טרור.

במקביל לטרור שחדר את קו התפר ופעל ברחובות הערים, בתל אביב, בני ברק וחדרה, התגברו פעולות הטרור נגד יהודים בתנועתם בצירים הראשיים ביו"ש.

מהמקום הזה צומחת המבוכה המבצעית של מערכת הביטחון

לנוכח דפוס התקפות הירי מרכב חולף כנגד כלי רכב ישראלים, קיימות שתי חלופות טקטיות לפתרון:

• האחת שנשקלה בעבר - להגביל את תנועת כלי הרכב הישראלים בצירים המועדים לטרור, כמו ציר בית חגי עתניאל, או ציר חווארה, לתנועת שיירות מאובטחות. פתרון כזה יושם החל מפריצת האינתיפאדה השנייה, בציר הכניסה לנצרים ברצועת עזה. הנהגת ההתיישבות התנגדה בעבר להצעה זו ובצדק. מעבר לכך שהיא משדרת חולשה נוראה וניצחון לאויב, הצעה זו איננה ריאלית באופן קיצוני. כמות המתיישבים גדולה מידי לסוג כזה של פתרון, שישבש כליל את אורחות החיים של מתיישבי יו"ש.
• החלופה השנייה מובילה להגבלת תנועת הפלסטינים; ואז באופן מידי, מדינת ישראל תואשם במדיניות אפרטהייד. בינתיים המצב מכיל איום לא פתור ומעורר חרדה. ישראלי יהודי שיוצא מביתו לתנועה בכבישי יו"ש מרגיש כמו ברולטה רוסית.

מכאן ששתי החלופות הנראות לעין בלתי אפשריות. זה מה שמחולל את המבוכה המבצעית.

הימים אינם ימים רגילים. אלה ימים של מצוקה ביטחונית. מפקדי צה"ל קשובים לחרדת התושבים, חותרים בכל מאודם לגיבוש דרכי לחימה לסיכול הטרור. מתוך המבוכה יצמח בוודאי בתוך זמן המענה המבצעי הנכון. ובינתיים, הביקורת המוטחת באלוף פיקוד המרכז, מופקרת וחסרת אחריות. מפקדי צה"ל והשב"כ בוודאי ראויים למלוא אמון הציבור.   

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!