תקציר: בפני המחאה ניצבת דילמה, האם להביא את העימות בין שני המחנות לכדי פיצוץ, כדי להגיע להכרעה הפעם, אחת ולתמיד, על צביונה התרבותי/דמוקרטי של המדינה; או לחתור לממשלת אחדות, שמשמעה שקט חלקי המושג על ידי פשרות, שתספקנה אולי מענה בינוני וחלקי לבעיות והאתגרים הניצבים בפנינו; ובכול מקרה, יוותר רמץ לוהט דיו, כשכול גץ יוכל לחדש בכול רגע נתון את התבערה, ולהתנהל כך להתנהל, לסירוגין, במעגלי קונפליקטים פנימיים חסרי שליטה.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.

*  *  *

ישראל נמצאת בנקודה בה שתי תפיסות תרבותיות חילונית/דמוקרטית ויהודית/ חרדית - שעד כה הצליחו איך שהוא לחיות האחת לצד השנייה מתוקף אחדות גורל היסטורי משותף, שחוזק עי איומי הישרדות חיצוניים - הגיעו לכדי התנגשות גלויה. 

זה קרה כתוצאה מקוניוקטורה פוליטית מקומית, המספקת הזדמנות לממסד הדתי להשתלט על מערכת השלטון, וליצור סיטואציה המאיימת על הקבוצה החילונית, המתרגמת את המתרחש כניסיון לכפות סדר יום דתי-הלכתי-ארכאי, במדינה שרוב תושביה אימצו זה מכבר אורח חיים דמוקרטי מודרני. 

המפלגות החרדיות גילו שבידיהם עצמה חסרת תקדים, הזדמנות חריגה אולי בלעדית בצורה של ראש ממשלה העומד למשפט - ועקב כך מסונדל ביכולתו ליצור קואליציה מאוזנת עם המרכז הפוליטי. על כן, הוא מוכן לשלם תמורת תמיכה בעניינו כל אתנן שיתבקש, אף שאת מחירו משלמת כל המדינה ובעיקר הציבור העובד והמתגייס. קבוצה גדולה מתוכו - קבוצת המחאה - ניצבת עתה בפני דילמה, נוכח הנזק הבלתי הפיך אולי, שנגרם למדינה בתהליך של הרס עצמי מסוכן, שעלול לדרדר אותה דורות לאחור.

בפני הציבור הזה ניצבת הדילמה:

האם להביא את העימות בין שני המחנות לכדי פיצוץ, כדי להגיע להכרעה הפעם, אחת ולתמיד, על צביונה התרבותי/דמוקרטי של המדינה; או לחתור לממשלת אחדות, שמשמעה שקט חלקי המושג על ידי פשרות, שתספקנה אולי מענה בינוני וחלקי לבעיות והאתגרים הניצבים בפנינו; ובכול מקרה, יוותר רמץ לוהט דיו, כשכול גץ יוכל לחדש בכול רגע נתון את התבערה, ולהתנהל כך להתנהל, לסירוגין, במעגלי קונפליקטים פנימיים חסרי שליטה.

• האופציה של ממשלת אחדות מאפשרת, מחד גיסא, אתנחתא מסוימת מהמתח הבלתי מרוסן שאפיין את השנה האחרונה; אולם מאידך גיסא, היא תמסמס את המומנטום ותכלה את האנרגיה של תנועת המחאה, באופן שקשה יהיה לשוב ולהפיח מחדש רוח חיים במאמץ הסיזיפי המעורר השתאות של תנועת המחאה. זו כמובן, שאיפתה הבלתי מוסתרת של הקואליציה.
• מנגד- השאיפה להפיל את הממשלה הנוכחית ולהביא לכדי בחירות חדשות הוא מהלך כירורגי חברתי כואב, אך יכול להביא לתהליך של ריפוי ושיקום הנזקים, ולהציב את יחסי הכוחות בין שני הזרמים בפרופורציה הראויה, אך הוא גם מייצר הזדמנות לאויבינו, הממתינים לגילוי כול סדק בקיר-הברזל היהודי, כדי לנסות שוב את מזלם לממש את החזון האולטימטיבי של השמדת המדינה הציונית.

כדי להמחיש את עצמת הקונפליקט ניתן לבחון שתי סוגיות הנמצאות על סדר היום: הדרת נשים וחוק הפטור מגיוס לשירות ביטחון, שלגבי שני הצדדים הם מצב של "ייהרג ובל יעבור". הציבור החילוני העובד ומשרת לא מוכן לקבל אף חוק שיאסור יגביל ויפלה את מקומם של הנשים והשמעת קול שירתם בציבור - כפי שתובע הממסד החרדי על פי פסיקת רבנים מעידן ימי הביניים - איסורים שאינם קיימים בכתבי הקודש, ולא יהיה מוכן לקבל חוק הפוטר באופן גורף משירות ביטחון, הנוגד אפילו את הציווי "מי לה' אלי" המזעיק את כול בני ישראל להיענות לקריאת החירום להגנה על העם מפני אויב, כי "אחים אנחנו".

מתוך היכרותי עם המחאה ומוביליה, אין כוונתה לחלל את עיקרי האמונה הדתית שבתקופת הגלות אימצה שינוים אורתודוקסים שאינם מתאימים יותר לאורח חיים הדמוקרטיים, מודרניים. היא רק מבקשת לאמץ את הכלל של "חייה ותן לחיות", המאפשר לפרט בחירה חופשית לגבי מידת דבקותו במסורת היהודית, ולהתאימה לערכי הדמוקרטיה והחיים המודרניים, שרוב הציבור בישראל. זאת, מבלי לאבד עיקרי האמונה הייחודיים לדת העברית.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.