תקציר: ניתוח דבריהם של קברניטי המחאה מאפשר לנו להגדיר את מטרתה במילה אחת: כאורדר (Chaorder): היווצרות סדר חדש מתוך הכאוס: החלפת השלטון באמצעות כאוס, שיביא לנפילת הממשלה ולבחירות חדשות. אבל האם המטרה הזו ריאלית?

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה על תופעת הכאורדר - החזרה מן הכאוס לסדר חדש. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: כאורדר – לחזור מן הכאוס לסדר חדש;
• אבי הראל: הכאורדר הראשון – עשרת הדברות;
• פנחס יחזקאלי: הכאורדר של המילואימניקים בצאלים.

*  *  *

עד כה מתנהלת תנועת המחאה באופן מעורר התפעלות, ועבור רבים בציבוריות הישראלית היא הפכה לחלק בלתי נפרד מאורח חייה.

אולם מחאות אינן יכולות להימשך עד אין סוף. מהי מטרתה הסופית?

ניתוח דבריהם של קברניטי המחאה מאפשר לנו להגדיר את המטרה הזו במילה אחת: כאורדר (Chaorder): היווצרות סדר חדש מתוך הכאוס: החלפת השלטון באמצעות כאוס, שיביא לנפילת הממשלה ולבחירות חדשות.

אבל האם המטרה הזו ריאלית?

השגת שלטון באמצעות דרדור המדינה לכאוס

אהוד ברק הגדיר במו פיו את הכאוס הצפוי ואת חזון הסדר החדש שאמור, לכאורה, לצמוח ממנו:

ביולי 2020, הרבה לפני פרוץ המחאה, התראיין אהוד ברק בפורום 555. הנה תקציר הדברים החשובים וסרטון המקבץ אותם (הסרטון נערך מתוך הסרט המלא ביו-טיוב ע"י ארבלאו צייד הטונות, ושותף בטוויטר):

"יש לי חבר היסטוריון (הכוונה כפי הנראה לאורי מילשטיין, פ"י), שאמר לי פעם "אהוד, לך יקראו כאשר יצופו גופות בירקון". אני מבקש להדגיש – לא יצופו גופות של שוהים בלתי חוקיים מהשטחים ולא של ערבים ישראליים; יצופו גופות של יהודים, שיהודים הרגו... 
אם ביבי נעלם באיזה יום בשבוע הבא בצהריים, ואז יש אפשרות להתדרדרות עם החיזבאללה או האיראנים והמשבר הכלכלי נמשך, אז באופן אובייקטיבי אני יותר מתאים ויותר בשל מכל אדם אחר במדינה לקחת את ההגה":

[הסרטון נערך מתוך הסרט המלא ביו-טיוב ע"י ארבלאו צייד הטונות, ושותף בטוויטר]

קובי ריכטר - לשעבר יו"ר תנועת דרכנו ואחד ממנהיגי המחאה ומממניה - פרט יותר, בראיון ב'כאן ב' באוגוסט 2023:

"לקראת סוף השנה יתברר, עם הורדת הרייטינג שלנו ע"י סוכנויות הדירוג, שהריבית בארץ עולה באחוז וחצי או שניים, שאין הכנסות למדינה שיפרנסו אותה, ובין הכלכלה הכושלת הזו לביטחון ההולך ונשחק, אין דרך שהממשלה הזו ממשיכה ע"י מצביעיה היום, שהם יהיו הנפגעים הראשונים... אני בעד מלחמה נחושה, עיקשת ובלתי מתפשרת, עד שנסלק את הנגע הזה טוטאלית... הכוח הביטחוני הוא אנחנו המוחים והכוח הכלכלי הוא אנחנו הכלכלה ואנחנו הפתרון של המדינה. לא הממשלה. אין שום דרך בעולם שהם מנצחים אותנו." 

וגם משה רדמן, אחד ממובילי המחאה, דיבר ביולי 2023, על הרס הכלכלה כאמצעי להשגת השלטון:

"מתחילים להקשות מאוד על המצב הכלכלי. כבר רואים שמוציאים מישראל כסף, נראה בקרוב מהלך של משיכת כספים מהבורסה. לצערי הרב זה יביא לאינפלציה מטורפת ולעליית הריבית וזה יכביד על הציבור. אנשים יתחילו להיחנק מהמשכנתאות, לא יהיה כסף לקנות בסופר... בעוד שלושה ארבעה שבועות אתה תראה מכתבים ממפקדים בשב"כ ובמוסד שיגידו שהם פורשים, ובסוף יגיע חבר כנסת אחד בודד שיגיד שהוא כבר לא יכול. המדינה תתרסק, אך לצערי הרב אנחנו נצטרך לעצום את העיניים ולסתום את האף ולתת להם להוביל אותנו לשם... נראה אנשים שמוציאים כסף מהבורסה ואפילו מחשבונות עו"ש, ונמשיך ברחובות במחאה שישראל עוד לא ידעה כמותה. במקביל, מערך הביטחון והשירות הציבורי ילכו ויתפרקו".

(כשפרצה סערה בעקבות הדברים, טען רדמן כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי התכוון לכך שהממשלה היא ההורסת את הכלכלה. ישפוט כל אחד כמיטב הבנתו).

האם ניתן בכלל לעצב סדר חדש (כאורדר)? ההסבר התיאורטי

כאורדר (Chaorder) הוא היווצרות סדר חדש מתוך הכאוס.

בעוד שהכאוס מוגדר כסוג התנהגות של מערכת מורכבת, שהתנהגותה מתנהלת על פי דפוס / תבנית, שאינו ידוע; הרי שבכאורדר אנו מצליחים לאתר את דפוס הפעולה הנכון, לרסן את הכאוס, ולהחזיר את המערכת לשליטה; אבל, לא לסדר הקודם.

הבעיה העיקרית עם הכאורדר היא אי הוודאות: קל יחסית לדרדר מערכת לכאוס. אבל כאוס במהותו הוא אבדן יכולת שליטה. משמע, אין שום יכולת לשלוט בכאורדר - באותו סדר חדש שייווצר מתוך הכאוס [למאמר: 'כאורדר – לחזור מן הכאוס לסדר חדש', לחצו כאן].

יתרה מכך: במהלך זריעת הכאוס, חשפה האליטה את עמדות הכוח שלה. עתה יתמקד הצד הנגדי בפירוקן

הצלחת המחאה נבעה מטיפשות קברניטי הימין ומהשלומיאליות שלהם, לא פחות מהתכנון והביצוע המבריקים של קברניטיה. אולם תחת הצורך לשרוד, גם הטיפשים לומדים, או שהם מוחלפים.

אליטות נהוגות תמיד להצניע את כוחן, כדי לשמר את זכויות היתר שלהן. לא הפעם! בשל הצורך שלה ליצור איום משמעותי, חשפה האליטה את מוקדי הכוח שלה, ואין ארוחות חינם: מעתה והלאה, לאורך שנים, יתמקד הימין בחיסול מוקדי הכוח הללו:

• שוק התקשורת נפתח, ומצטמצמת היכולת לעיצוב תודעת ההמונים.
• סילוקה של לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים הוא רק עניין של זמן.
• פירוק המונופולים נמצא כבר בתהליכים ראשונים, והוא יוחש ככל שהמצב הכלכלי יוחמר (ישראל היא כזכור המדינה המובילה ב- OECD ביוקר המחייה).
• ההקפדה על מגוון השופטים בבית המשפט העליון תתבצע, בלי קשר לתוצאות המאבק על הרפורמה.
• פיצול תפקיד היועמ"ש - והיכולת להחליפו כששלטון מתחלף - הוא רק עניין של זמן.
• פיקוח על הפרקליטות ושינוי תרבותה ארגונית נמצא כבר בתהליכים ראשונים של ביצוע.
• מוסד פקידי/משרתי הציבור, המבוסס על ניטרליות מת, ותפקידים קריטיים בשירות הציבורי יאוישו על ידי גורמים הנאמנים לדרג הנבחר.
• חיוב צה"ל במגוון תעסוקתי ביחידות העילית שלו יתבצע, על אפו ועל חמתו של הצבא, שלא עשה זאת עד כה, למרות כל אירועי השנה האחרונה.
• שחיקת מעמד הטייסים יוביל בהכרח להפניית תקציבים לחיל הטילים, ולהוצאתו מחזקת חיל האוויר.
• האנומליה לפיה נחסמים בני הציונות הדתית בתפקידי תת-אלוף / אלוף / רב אלוף יהיה נחלת העבר.
• חיוב בתי הספר לרפואה בפריפריה (באר שבע וצפת) ב- 50% מכסה לתושבי הפריפריה, כנהוג במדינות מפותחות אחרות.

ועוד...

בעיה מס' 2: הימין מתחיל לשנוא באמת

אם יש תקופה המציינת לדעתי, את המעבר של חלק מציבור הימין לשנאה של הצד שכנגד, הרי זו תקופת המחאה. לאורך שנים, מהסזון ואלטלנה ועד להסכמי אוסלו ולהתנתקות, לא הייתה בימין שנאה מאורגנת כלפי הצד השני (היה רצח אמיל גרינצוויג והיה רצח רבין, אבל שום דבר מזה לא אוגן והובל ע"י ההנהגה הפוליטית). היחס ל'אליטת ההון' - על מרכיביה השונים: היי-טק, טייסים, אקדמאים, בכירי ציבור - היה ברוב המקרים יחס של הערכה ובמגזרים מסוימים אף הערצה.

השנאה ליריב החלה להיווצר ב- 2015 על ידי בנימין נתניהו [בהקשר זה ראו את מאמרו של דני דוידיסלבסקי: 'הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!'], אך היא לא הייתה מגיעה למצבה הנוכחי לולא הבוז והלגלוג של אנשי המחאה כלפי ציבורים שלמים - המזרחים, החרדים, בני הציונות הדתית והמתנחלים.

היום, לראשונה בתולדות ישראל החדשה, מתחילה להתקבע שנאה שורשית למה שהמחאה מייצגת: הם, והפוליטיקאים הנגררים אחריהם, נתפסים כצבועים - שאמרו בעבר דבר אחד ואומרים היום דבר אחר - וכבוגדים שמוציאים דיבת מדינתם בחו"ל, שמנסים להרוס את כלכלתה, שכופים באיומים צבאיים את רצונם על ממשלה נבחרת, ושלמרות זעקות ה"דמוקרטיה", שולטים בהם, בדרך לא דמוקרטית של אוטוקרטיה משפטית ופקידותית, מעל ראשו של הדרג הפוליטי [למאמר: 'שנאה – הגורם המאחד החזק מכולם', לחצו כאן']..

ההתפתחות הזו אינה מבשרת טובות לגבי הסדר החדש שעליו מפנטזת המחאה בסוף 2023!

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבה בנושא 'כאורדר';
• הרחבת המושג: 'אי ודאות';
• מאמרו של דני וידיסלבסקי: 'הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו;
• העמקה בנושא ה'מגוון';
• הרחבת המושג: 'תרבות ארגונית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• עקיבא ביגמן (2023), אהוד ברק והמחאה – הסיפור המלא, מידה, 28/7/23.
• כיכר השבת (2023), אהוד ברק דיבר על "גופות של יהודים בירקון" והותקף בחריפות, 21/7/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• דני דוידיסלבסקי (2019), הסוד השלישי של נתניהו: תיוג שלילי של מתנגדים!, ייצור ידע, 1/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מגוון תעסוקתי – גיוון המשאב האנושי בארגון ככלי ניהולי, ייצור ידע, 8/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.