תקציר: מה צריך עוד שיקרה כדי שצה"ל יודה בטעות ההתמכרות לשיבוץ מוטה ליחידות העילית שלו, ישנה את הקריטריונים לשיבוץ, וידווח על כך בהודעה רשמית, כיאה לצבא העם שהוא מבקש להיות?

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בשלהי ספטמבר 2023, בעת ביקור בניין נתניהו בארצות הברית, הוקרן ברשת CBS, תחקיר '60 דקות', שבו כיכבה הטייסת שירה אטינג, שסיפרה על דילמות הטייסים, כשהם מפציצים בתים עם ילדים פלסטינים בתוכם.

וצריך לומר: זה בסדר גמור בדמוקרטיה להפגין, וגם לעשות שימוש בעברך הצבאי לשם כך, גם אם זה בחו"ל וגם אם זה גרם נזק למדינתך ולצבא שבו שרתת.

מה שמאוד לא בסדר היא האחריות של חיל האוויר למצב הזה: התעלמותו של חיל האוויר לאורך שנים מחוקי המגוון התעסוקתי, שהם בסיס הכרחי לארגון במיטבו. במקום לגוון את אוכלוסיית הטייסים כנדרש מארגון חפץ חיים, הוא אפשר הקמה של שושלות משפחתיות של טייסים, ונתן בידי קבוצה קטנה מונופול על כוח, ו'אין ארוחות חינם'! 

מגוון תעסוקתי מהו? המשגה

מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring) הוא מדיניות של יצירת מגוון מכוון בכוח האדם של הארגון, על ידי שילוב עובדים ממגזרים שונים. 

המגוון מתאר את כמות האפשרויות הקיימת במערכת נתונה. ככל שמספר המשתתפים במערכת גדל כך גדל מספר האפשרויות. הוא מהווה מקבץ של תכונות ונישות אפשריות, עם שונות בין אחת לשנייה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות הארגון, אבל גם החוסן שלו. לכן, המגוון הוא אחד המשתנים המשפיעים על רמת הוודאות והמורכבות של ארגונים.

חיל האוויר לא לבד: הברית הבלתי קדושה עם אוכלוסיות העילית ומחירה

מאז קום המדינה, בנה צה"ל את עליונותו הצבאית-טכנולוגית על סביבתו בדרך של הישענות על גיוס העילית של המדינה במסגרת מודל גיוס החובה. אוכלוסיות העילית הן שתרמו את בניהן ליחידות העילית השונות, לאורך שנים, עד כי הקבוצות הללו הפכו להומוגניות עם ייצוג מועט לנציגים של גורמים אחרים, בעיקר לצורכי יחסי ציבור (שמא יגידו...).

העסקה הזו הייתה טובה גם לאוכלוסיות הללו, כי הצבא חיזק את מעמדן האקסקלוסיבי ואת עוצמתן; וסלל בפני בניהן קרש קפיצה לעתיד מבטיח ורווחי.

לצה"ל היה נוח להתמכר למשוואה הזו, תוך שהוא מזניח את עיקרון הברזל בחום ניהול משאבי האנוש: 'שמור לעולם על מגוון אוכלוסיות'... הוא אפשר קיבוע של שיטות מיון, שחילקו את עם ישראל לשני צבאות: צבא אליטיסטי של המיוחסים, ששירות בצה"ל מסדר את עתידם כאליטות; וצבא ה'שחורים', שהצבא הוא עבורם נטל מתמשך בסדיר ובמילואים. המחיר היה הרס מודל 'צבא העם'

רק שאוכלוסיות משנות את צבען ואת תרבותן האזרחית. אוכלוסיית העילית הישראלית עברה תהליך של טרנספורמציה, וחלקן פיתחו גישות פוסט ציוניות מובהקות. כך למשל ראינו ב- 3 בספטמבר 2023, טקס סרבנות של תלמידי תיכון על דשא הגימנסיה העברית הרצליה בת"א, בנוכחות מנהלה שהתפטר (לכאורה), זאב דגני. וצריך לומר, זה בסדר. מעורבות פוליטית של תלמידי תיכון היא מבורכת, ומגוון דעות ביניהם מאפיין דמוקרטיה חזקה ורבת פנים.

אבל איפה צה"ל? מדוע לא השכיל לעמוד על השינוי הזה עוד בתחילת התהוותו? מדוע איש לא הדליק אותות אתרעה שמדיניות ההסתמכות על קבוצת אוכלוסיה אחת הולכת לגבות ממנו - בעצם מכולנו - מחיר משמעותי במוכנות הלאומית להתמודדות עם איומים חיצוניים שהולכים ומתגברים?

'אין ארוחות חינם', וההזנחה הזו הניבה פירות באושים, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים!

הציבור הרגיל יודע אך מעט על הפגיעה במוכנות צה"ל, ור מידי פעם מבליחות לתקשורת ידיעות המרמזות עד כמה כבד מחיר אי ההקפדה על הגיוון . כל למשל, פרסם יניס קובוביץ' ב'הארץ', ב- 13 בספטמבר 2023, כי לוחמי מערך המילואים של היחידות המיוחדות בחיל האוויר התבשרו בטלפון כי גם כוננויות החילוץ המבצעי בוטלו. בחיל טענו כי ההחלטה נובעת משיקולים כלכליים, אולם ברור לכל מי שעיניו בראשו, כי הצבא מנסה להימנע מהיעדרות המונית...

אחד הסימפטומים למשבר - שהתהווה עם התפשטות הסרבנות בחילות העילית ויצירת הקרע בין חלקי צה"ל - היה הסרטון שפורסם ב- 20 ביולי, שבו מתואר חייל צבא יבשה שמבקש סיוע מחיל האוויר ותחת זאת נשאל אם הוא תומך ברפורמה המשפטית. בעקבות זאת, התבטא מפקד חיל האוויר במילים: "נזק שיקח שנים לתקן" (הלר ובן דוד, 2023).

משבר נוסף תואר בתחילת המאמר, בפרשת הראיון לתחקיר '60 דקות' של CBS.

לא לומדים מאומה, ואין גם שכל להצטער!

האם כל זה שינה את מדיניות צה"ל ודחף אותו לגוון את מדיניות הגיוס ליחידות העילית שלו? ארגון המתיימר להיות צבא-עם - שמבין את חובת הדין וחשבון שלו (Accountability) לאזרחי המדינה השולחים את בניהם לצה"ל - היה מקים מייד צוות בדיקה של הקריטריונים ליחידות העילית שלו ומודיע באופן רשמי על שינויים.

אז הפיקו לקחים? שינו את הקריטריונים? הצחקתם! לא למדו מאומה ואין אפילו שכל להצטער!

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• אוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים;
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מגוון תעסוקתי – גיוון המשאב האנושי בארגון ככלי ניהולי, ייצור ידע, 8/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.