תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 12 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 12 על הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם.
עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...
[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]
* * *
כרזה ראשונה, בראש המאמר, של ד"ר גדי טאוב: נורא כיף להתנגד למשטר טוטליטארי שאיננו
האם לאלה שזועקים כבר שנה 'דיקטטורה', יש בכלל מושג איך זה לחיות תחת משטר דיקטטורי? צדק לטעמי ד"ר גדי טאוב כשאמר על הבטחתו של קוסטה בלאק ממארגני המחאה, לא לעצור עד הפלת הממשלה: "נורא כיף להתנגד למשטר טוטליטארי שאיננו!"
המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע:
* * *
כרזה שנייה: אני מרגיש מבוזה, בשבילי ובשבילו
מוזר היה בעיני שמיד אחרי הצתת פסל בן גוריון בחוף בוגרשוב, מיהרו אנשי המחאה לתלות את האשמה במתנגדיהם. שהרי, הקשר שבין דוד בן גוריון והמחאה דומה לקשר שבין מפא"י ההיסטורית למפלגת העבודה של היום...
מה לאיש - שהעתיק את מגוריו לפריפריה ושהשתמש במילים כמו גאולת ישראל ומשיחיות, במובנן הטוב והנכון - ולאלה שקוראים לסרבנות, שמוציאים כספים מהארץ ומתגאים בכך בראש חוצות, ושמשקיעים סכומי עתק להוציא דיבתה רעה באוזני עמים אחרים?
עצוב... מבייש וכואב עד מאוד!
כרזה שלישית: אוי לעם שזו האליטה שלו ושאלה מנהיגיו!
בנימין נתניהו היה צריך ללכת מזמן. אבל הוא לא רצח ולא כלא איש בניגוד לחוק. מופע האימים שביצעה המחאה בניו יורק - ההקרנות על כלא אלקטרז הידוע לשמצה וכתבת CNN - למצהלות שונאי ישראל ואויביה מלמד, שלא מדובר כבר בעם אחד. המחאה שרפה את גשריה, והסיכוי לשיקום לאומי התאדה.
אבל צריך גם לשאול: האלה מנהיגיך ישראל? מילא. ניסו להעביר רפורמה בלי להבין את מאזן הכוחות ונכשלו. אבל מה לא היה ברור אחרי ה- 27 במרץ 2023? איך אפשר לסמוך עוד על אלה שעסוקים היום בנהי ובבכי, במקום להסתכל בראי ולשאול את עצמם למה התעקשו להכניס אותנו לתוך החור השחור הזה?
לבוחרי הימין מגיעה הנהגה ראויה יותר!
כרזה רביעית: 'דיפ סטייט' נוסח ישראל
האלוף במיל' עמירם לוין, ששימש גם כמשנה לראש המוסד מספר בראיון עם גל גבאי, מה המחאה מצפה מצה"ל, מהשב"כ ומהמשטרה לעשות:
"בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל תמיד מול המלחמות של האויבים; והשב"כ, כתוצאה מהסכסוך עם הפלסטינים, צברו כוח כל כך גדול, עד שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול, אם הגופים הללו מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. ולכן, אם הצבא ואם השב"כ וגם המשטרה שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, "לכפות" במרכאות דרך שינוי, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים.
גל גבאי: מה יעשו? יכלאו את לוין? יכלאו את רוטמן? את בנימין נתניהו?
לוין: לא לא לא לא. יביאו לבחירות. זה הכל
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')?
כרזה חמישית: את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק? למה?
היה זה איש התקשורת רון קופמן, שב- 19 בספטמבר 2023 ברדיו 103FM, כינה שוב את החרדים "סרטן בציבוריות הישראלית" (ראו הכרזה למטה). דומה שדמם של החרדים הותר זה מכבר...
ואני שואל מהו השלב הבא? הרחקתם מהמרחב הציבורי? ביטול זכויות האזרח שלהם? האם באמת לא הגיעה השעה שהמחאה תסתכל על עצמה במראה, תבין ותעצור?
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: אוטו-אנטישמיות – הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה!
כרזה שישית: כמה דיקטטורים יש לנו?
עולם דינאמי... רק אתמול שמעתי בתקשורת הזרה שבנימין נתניהו הוא הדיקטטור של ישראל. והנה, ב- 20 בספטמבר 2023 מכנים 'אחים לנשק' את נתניהו, בדף הפייסבוק שלהם, "ראש הממשלה בתואר" לעומת יריב לוין שהוא "ראש הממשלה בפועל".
רגע התבלבלתי. אז החלפנו דיקטטור? עכשיו יש לנו שני דיקטטורים? ובכלל: איך יכול אדם - שאינו שולט אפילו בממשלתו - להיות דיקטטור?
כרזה שביעית: בני גנץ - שבוי בידי המחאה...
בפרשת התקיפה חסרת התקדים של הרב לוינשטיין בת"א, ב- 19 בספטמבר 2023: בני גנץ גינה והושתק באגרסיביות ע"י פעילי המחאה. מדוע? ברוכים הבאים ל'דיפ סטייט' הישראלי, ולשיטותיו 'לשמור אנשי ציבור בתלם'. לשיטה הזו יש גם שם: 'שיטת התיק הפתוח'
בני גנץ יודע היטב מי מסוכך עליו בפרשת 'המימד החמישי', ומה יקרה כשההגנה הזו תוסר ממנו. הוא מסתכל לארצות הברית ורואה איך דמוקרטים שמאסו בנשיאם המכהן והזקן, ג'ו ביידן, מאפשרים עתה לפרסם את כל פרשיות השחיתות לכאורה שלו ושל בנו האנטר, אחרי שהצליחו להביא לבחירתו בזכות השתקת הפרשיות הללו.
על כן, עם הסקרים המפרגנים ובלעדיהם, בני גנץ ימשיך ללכת בתלם, ולמלא הוראות!
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: 'שיטת התיק הפתוח' – כך שולטים באישי ציבור.
כרזה שמינית: מחיר ההתעלמות מחוקי המגוון התעסוקתי
בשלהי ספטמבר 2023, בעת ביקור בניין נתניהו בארצות הברית, הוקרן ברשת CBS, תחקיר '60 דקות', שבו כיכבה הטייסת שירה אטינג, שסיפרה על דילמות הטייסים, כשהם מפציצים בתים עם ילדים פלסטינים בתוכם, וצריך לומר:
זה בסדר גמור בדמוקרטיה להפגין, וגם לעשות שימוש בעברך הצבאי לשם כך, גם אם זה בחו"ל וגם אם זה גרם נזק למדינתך ולצבא שבו שרתת. מה שמאוד לא בסדר היא האחריות של חיל האוויר למצב הזה: התעלמותו של חיל האוויר לאורך שנים מחוקי המגוון התעסוקתי, שהם בסיס הכרחי לארגון במיטבו. במקום לגוון את אוכלוסיית הטייסים כנדרש מארגון חפץ חיים, הוא אפשר הקמה של שושלות משפחתיות של טייסים, ונתן בידי קבוצה קטנה מונופול על כוח, ו'אין ארוחות חינם'!
אז הפיקו לקחים? שינו את הקריטריונים? הצחקתם!
- המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: ביזיון הזנחת המגוון התעסוקתי בצה"ל.
כרזה תשיעית: אל תאמינו לפוליטיקאים!
תאמינו ברפורמה משפטית, תאמינו במהפכה המשטרית, אבל אל תאמינו למילה שפוליטיקאי אומר לכם!
כרזה עשירית: קודם צודקים, אח"כ בוכים, אח"כ טועים. ד"ר פנחס יחזקאלי על (היעדר) האסטרטגיה של הימין
הימין חוטא בהיעדר אסטרטגיה. הוא נכשל בהבנת המציאות ומאמין ששליטה בכנסת (64 מנדטים...) היא עוצמה מספקת לבצע כל שינוי שיחפוץ, בלי להבין שכדי לעשות זאת דרושה עוצמה מצרפית שכוללת שליטה בתקשורת, בכלכלה, במשפט, בביטחון, באקדמיה, באמנות ועוד. הוא מתייחס לאירועים כבעיה שתחלוף ואינו מטמיע, ש'פוליטיקת הזהויות' צמחה זהות חדשה.
החילונים כבר אינם אבא מיטיב שתומך בבניו, גם כשהם מעצבנים אותו. נמאס להם והם רוצים התגרש. כשהאמון נעלם, המאבק הוא על דימויים ואין שום ערך לשכנוע עובדתי. הוא נאלץ לחיות עם משפחתו באותו בית, אבל מודיע לאשתו ולילדיו שלא יתמוך בהם יותר. והם, במקום להתארגן מחדש, חיים בהכחשה וחושבים שאם יתעקשו, ויריבו ויעמדו על שלהם, הכל בסוף יסתדר, כי הצדק איתם.
לכן, בכל פעם שהמחאה חוטא בעשיית יתר (כמו בביקור נתניהו בארצות הברית, כמו בכיכר דיזנגוף ביום הכיפורים), תסמכו על אנשי הימין שיתקפו שוב חזיתית וימוססו את ההישג: קודם צודקים, אחר כך בוכים, ואחר כך טועים!
[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!